בספר של הרב ערד 'רעים האהובים' קראתי (בע' 34-5) הסבר על העונג, שהוא הביטוי הנפשי הנעלה ביותר ולכן הוא ממלא את הנפש לגמרי. הדברים הובאו

שלום, לאחרונה התחלתי ללמוד תניא ועלתה בי השאלה הבאה, אם ביהודי יש שתי נפשות, אחת בהמית ואחת אלוקית, מה יש לגוי? מה קורה לגוי בסוף חייו

איך החסידות מתייחסת לחרדות ודרכי ההתמודדות ? לדוגמא חרדה בגלל דימוי גוף נמוך מאוד וכדומה.. שאלה שניה זה האם יש ספר מומלץ שמדבר על התמודדות

שלום רציתי לשאול איך לשלב בין טיפול נפשי קוגנטיבי או רגשי ולימוד החסידות.. האם צריך להיפטר מן החרדות והקשיים הרגשיים לפני שלומדים ומנסים להחדיר את

ראשית, ישר כח על המדור הנפלא, נהניתי מתשובות אלי ובפרט הפניה למאמרים שלכם להרחבה. תודה. כמה שאלות. בנוגע לשמירת העיניים והעניין הידוע. א. כאשר עומדים

שלום, מאוד מסקרן אותי לדעת אם באמת היה אדם קדמון לפני האדם הראשון? תודה שרון

בפרשת תצווה לא מוזכר שמו של משה, ובמגילת אסתר לא מוזכר שם השם. האם יש קשר בין הדברים?

איך שמחה קשורה עם ענווה?

מה מקור המנהג לחגור 'גרטל' (אבנט) בתפילה?

שלום הרב, חסיד חב"ד אמר לי שגם בעולם הבא יהיו נשמות בגופים, האם זה נכון?

שתי שאלות: א- מדוע ה' מפצל את הנשמות של בני הזוג, ואז הנשמות עוברות פה גילגולים שונים עד שמוצאים האחד את השני (ולפעמים לא מוצאים).

האם המושגים עובדי אלילים (או עכו"ם) ואומות העולם הינם זהים?

שלום לרב, איך מגיעים לאהבת השם באמצעות תורת החסידות?

האם ולמי מותר ללמוד כיום קבלה?

מה פירוש המושגים "יחוד פנים בפנים" ומה זה "יחוד אחור באחור"?

מוסבר בחסידות שהכוח המניע יהודי למסירות נפש הוא מ'חכמה' שבנפש. ברצוני לשאול אם כן מה מקומה של בחינת ה'יחידה', שגם עליה נאמר שכוח המסירות נפש

ב"ה  שאלתי בלימוד ספר התניא: בשעור הראשון או השני של כבוד הרב נאמר על מחשבתו של הקב"ה שהיא כמו הדיבור אצל בני האדם – שהדיבור

מהי ההשקפה בנושא חושך ואור, מבחינת החסידות?

שכנה שלי מפיצה על המשפחה שלנו דברים לא טובים. לצערי היא אישה שמדברת הרבה רכילות והיא מחפשת לריב. אישית אני מתרחקת ממנה. אני בכללי טיפוס

מה משמעות המושג 'אדם קדמון' שמופיע בקבלה ובחסידות?

מה המקור לזה שאומרים שאחרי שריפה מתעשרים?

שלום, אשמח לקבל תשובה לשאלה שנשאלת הרבה בשליחות בחו״ל ונוגעת למשפחות מתבוללות. מה קורה לגוי לאחר מיתתו? בחייו – עד כמה הגוי קשור לעניין של

שלום לכם, מה ההסבר הפנימי על פי חסידות לארבעת המינים בחג הסוכות? תודה

שלום, יש לי שלוש שאלות: א. כתוב באגרות קודש "חמישה זמני תשובה הם: חודש אלול – העבודה של תיקון לבושי הנפש, מחשבה דיבור ומעשה; ימי

האם מותר לשמוע את הניגון הקדוש ד' בבות סתם כך?

החסידות נוצרה לפני כמאתיים שנה.  לפני כן היהודים באירופה הלכו בבגדים שונים מהחסידים היום. אז מה החומרה שלדעתי אין בה מן ההלכה ולא כלום ללבישת

שלום רב,  אני רוצה לשאול שאלות בסוגיה יסודית בחסידות ואני אשמח אם תענו לי עליהן: האם יש מקור והתייחסות בכתבי האריז"ל ובספרי המקובלים הקדמונים בענין

שלום רב בבקשה מתי צפויים לצאת כרכים נוספים של השיעורים בהמשך תער"ב, בחלק שני והלאה? כוונתי לכרך ט' ואילך אני זוכה ללמוד את ההמשך יום

אני לומד חסידות מזה שנים ארוכות. לאחרונה נחשפתי לשיטה מסוימת, במשך השנים נרמז לי שאין מקום ללמוד לגבי התת מודע מכיוון שאנו כחסידים מעדיפים לחשוף בתוכנו

ע"פ החסידות, מתי אני צריך לעשות 'אתכפייא' באכילה ומתי לא? איך אני צריך לאכול וכו'?  

האזנתי לשיעור בנושא טיפוסי אישיות, וממש ממש התחברתי לתיאור של 'מלכות'. לריקנות הפנימית לצד המנהיגות המלכותית. כעת אני קצת מבולבלת: אם זה מבנה הנפש שלי,

שלום וברכה! מהו היחס הנכון להתעניינות והתעסקות הולכים וגוברים בכל הקשור למזון בריא וטבעי וכד'? מצד אחד, ברור שזה חיובי מאד. מצד שני, אם להתייחס

שלום, ביקשו ממני ללמד תניא בכיתה של נשים מתחילות בלימודי חסידות. חלקן אינן רגילות ללימודים ברמה גבוהה. על איזה ספר של תניא מפורש או שיעורים

קראתי את הכתבה בנושא ייחודיות ונהניתי מאד. יש לי מספר דברים שאינם ברורים: כיצד ניתן לדעת בברור מהי השליחות הייחודית שלי? לפי הבנתי זה לא

שלום וברכה, מה פשר המושג החסידי/קבלי 'בירור'? איך עושים זאת בצורה הכי טובה (האם זה ע"י כוונה שחושב שאוכל כדי שיהיה לו כח ללמוד ולהתפלל)? 

שלום רב, 1. מה ההבדל בין סליחה למחילה? 2. בקריאת שמע 'שעל המיטה' יש את הפיסקה: "הריני מוחל וסולח לכל מי שהכעיס והקניט אותי" –

לגבי עבודה זרה, מהי עבודה זרה בימינו שאליה התכוון משה רבינו בספר דברים בו חוזרת האמירה פעמים רבות שלא לעבוד עבודה זרה ולאבד אותה מהארץ,

קראתי בספר 'דרך מצוותיך' המבואר, במצוות ציצית, דבר מהפכני מאד: שבלימוד תורה יש הארה של 'אור פנימי' שהארתו מושגת בגן עדן, ואילו במצוות יש הארת

אני חוזר בתשובה קרוב ל10 שנים. למדתי אמונה / פרשת שבוע / הרב קוק והלכה פסוקה. לצערי מפאת קוצר זמן לא לומד משנה / גמרא,

הרב מאיר ערד | לחיות עם הזמן והפרשה |הקשר בין פרשת מטות לבין המיצרים |תשע"ו  

רציתי לשאול לגבי מה שכתוב בתניא בשער היחוד והאמונה על גבורה עילאה דעתיק יומין (בוצינא דקורדוניתא)  אך שמעתי באחד השיעורים של הרב ערד שבכתר אין

למה ואיך זה שספירת הדעת וספירת הכתר מחליפות אחת את השניה? אולי זה  קשור לכך  שהכתר זה הקוץ שעל האות י, (בשם ה'), והדעת זה

מה בדיוק גרם לשבירה של כל ספירה בעולם התוהו, הופעת הספירה המנגדת שהתנגשה בספירה הקיימת כביכול, או שקודם הספירה הקיימת הגיעה לשבירה מעצמה ואז הופיעה

שלום הרב, הייתי שמח לקבל הסבר על החלוקה בין מקיף ופנימי המבוארת בתורת החסידות.  

ישנו מושג שחוזר על עצמו בחסידות שנקרא קליפה, הבנתי שזה דבר רע, האם תוכלו לתת לי פירוט יותר מהי הקליפה ומדוע היא נקראת קליפה?  

כשקראתי בדבר מלכות את השיחה הראשונה של הרבי על פרשת ויחי התעוררה שאלה שעדיין מנקרת במוחי והיא: לעתיד לבוא בתחית המתים נשמה שהיו לה כמה

התחלתי ללמוד חסידות. ב"ה וראיתי שכתוב שספירת המלכות נקראת – נוקבא. מדוע כך? ומה הפרוש הפנימי בזה. תודה רבה לכם.  

אני מעוניינת לדעת אם יש אסמכתא לאמירה ששואלים את הנשמה לפני ירידתה איזה נסיונות מוכנה לעבור כשתרד לעולם הזה. ולפי זה נגזר על האדם מהלך

אם אפשר רציתי לשאול לגבי מידות נצח והוד, איך זה שמידת הנצח שמהותה להתגבר על הקושי היא בצד ימין, והוד, שעיניינה (בפשטות) להודות לזולת זה

כיצד מקבלים המורדים ברבי את חיותם? 

אולי היכן שהוא יש הסבר על הצד של אסתר בנס פורים? זאת אומרת מדוע זה היה צריך לבוא במחיר אישי כואב כל כך של אסתר?

שלום רב! אני לומדת או קוראת את שעורים בספר התניא עם הבאורים של הרה"ת הרב יוסף וינברג. בפרק ל"ז כתוב: "וכשאדם עובר עבירה חלילה…מקבל אז..את

במאמר של כ"ק אדמו"ר הרש"ב תרמ"ג ד"ה ת"ר נר חנוכה מצוה להניחה וכו' (ע"מ לט' בספר המאמרים) ובוודאי בעוד מקומות בחסידות מוסבר כי הגרעין צומח

למדנו שיעקב זה עולם התיקון, ועשו זה עולם התוהו, ויש מאבק בניהם על הבכורה, ולאחר בירור מתגלה שלמעשה יעקב הוא הבירור. אם הבנתי נכון זה

זכיתי ללמוד גם את השיעור שבאתר לפרק לב בתניא. הרב מציין שתכלית שנאה היא כלפי מינים ואפיקורסים, אבל שמאד נדיר שיש מינים ואפיקורסים בדורנו. אחרי

אנו לומדים שדעת זו ספירה מאוד חשובה ובעבודת ה' היא מאוד משמעותית, ואנו יודעם גם שאחת התכונות הנשיות היא קלות דעת (למעליותא ולהיפך). נראה שאישה

למדתי עם בחורה מתקרבת והיא שאלה אותי על העולמות הרוחניים איך יותר נכון לקרוא להם, עולמות מקבילים או שלמעשה אלו עולמות שקיימים פה אלא שזה

אם אפשר הייתי שמחה להבין מדוע בתפילה, תחיית המתים נכללת בגבורות ה', הרי לכאורה זה חסד הכי גדול שיש? הן מצד עצם העניין שזה עניין

מזה כבר שנים יש בי רצון עז להתעמק ברזי הקבלה. מסיבות כאלה ואחרות – כנטען כי אין מן הראוי ללמוד קבלה לפני גיל 40 ובטח

שלום, האם בעיני עבודת ה', יש מקום לתרבות? לפנאי? לחולין?  

אני מתעניין בלימוד קבלה, אך חבר אמר לי שאסור לאדם רגיל ללמוד קבלה, ובמיוחד לפני גיל ארבעים? האם זה נכון? 

לפי מיטב ידיעתי, לפני שהבעש"ט פתח את סכר פנימיות התורה יהודים עבדו את השם בתמימות ופשטות מתוך יראה וכבוד שינקו מתורת המוסר. לא ביקשו להעמיק

האם ישנם חטאים שאין אפשרות לתיקון או לתשובה? ואם כן האם יש טעם בחזרה בתשובה? מהו עונש "כרת" עפ"י תורת הסוד והיכן ניתן לקבל חומר

שלום לכם, אני אדם לא כ"כ דתי, גדלתי בבית שההורים לא שמרו כ"כ, יש לי הרגל מאז היותי בר מצווה להניח תפילין, אני מקפיד על

שלום  רב, אודה לך אם תסביר את פרוש רש"י לפסוק שְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי ה'

קראתי שמה שבג' קליפות הטמאות אין שחרור משם, מה זאת אומרת אין שחרור משם? האם גם בחשיבה יש שייכות לג' קליפות הטמאות, ואם כן אדם

אני תלמיד בישיבה בצפון וצופה בשיעורים באתר. האם יש איזשהו סימן לכך שאני מוכן לזה? אולי אני לא מספיק תלמיד חכם, אולי אני יכול להתבלבל

שלום! אני חב"דניקית, מדברים כל הזמן שצריך ללמוד חסידות. ושיהיה קביעות בלימוד חסידות בכל יום וכו'. מה זה אומר בדיוק חסידות? אילו ספרים נקראים ספרי

הרב אמר שנשמות ישראל שייכות לעולם התיקון – עולם האצילות, שמעתי פעם על מושג 'נשמות של תוהו' האם בעם ישראל יש דבר כזה? ואם כן

שלום, רציתי לשאול, חכמים אומרים על האמירה של דוד המלך "זמירות היו לי חוקיך" בפרק קי"ט שהוא ננזף "זמירות קראת להן???", וכן כשאמר תורתך שעשועי