ב"ה
המקור הבסיסי לכך הוא בספר התניא בסוף פרק יד, שם מבואר כך שבזה עצמו שמששביעים את היהודי לפני ירידתו לעולם "תהי צדיק" אנו למדים שישנה דרישה כזו – להשתדל להיות צדיק, ודרישה זו היא מכל אחד, גם ממי שהוא בדרגת בינוני בלבד, מצד נשמתו.
ואם ישאל הבינוני היודע שהוא לא יגיע לתענוג ולשמחה האלוקית ברמה של הצדיק, לשם מה עלי לנסות ולעורר בי מאיסה ברע ותענוג באלוקות, אם לעולם לא אצליח להיות צדיק?
רבינו הזקן מבאר זאת מצד שלש סיבות:
א. לבינוני יש מחויבות אמיתית לשבועה שלו, הוא קיבל את היכולת להיות בינוני באמת. אבל הוא צריך גם לנסות להיות צדיק, כדי לקיים את השבועה.
אמנם ההתבוננות הזו לא בהכרח תוביל להפיכת הבינוני לצדיק, אך היא מעידה על עשיה. על כך שהאדם עושה את שלו כמיטב יכולתו וזאת למרות שהוא לא בטוח שיקבל מזה משהו (עליה בדרגה) אלא הוא בוטח בה' ושה' יעשה את הטוב בעיניו.
ב. אפילו אם הבינוני יודע שהוא לא יתעלה על ידי ההתבוננות למדרגת צדיק הוא ירוויח מזה הרגל שנעשה טבע שני. כאשר האדם מתרגל לחשוב מחשבות המואסות ברע ומתרגל לחשוב מחשבות ששמחות בה' ומתענגות על ה' אז קצת מזה עם הזמן יהפוך לו טבע שני.
ג. התעוררות מלמטה תפעל התעוררות מלמעלה. הבינוני עושה פעולה לנסות להיות צדיק על ידי התבוננות. הוא עושה זאת על ידי שמחה בה' ודחייה של הרע. העבודה מלמטה הזו יכולה בשלב מסויים לגרום להארה מלמעלה שתעזור ותסייע שהוא יהיה צדיק. ויתכן וירגיש לפתע, שמקבל כוחות מיוחדים, אהבה ויראה, ונכנסת בו, רוח משורש נשמת צדיק שתתעבר בו.
כשיש אצל האדם התעוררות מאוד גדולה לעשות את תפקידו, הקב"ה נותן לו לעיתים כוחות שאינם שלו לעשות את העבודה.
[ומכאן אנו מבינים את חשיבות ההתקשרות לצדיק, כי על ידה, תוכל לקבל גם מכוחתיו ומדרגתו, אף שאינן מצד הטבע הבסיסי של נשמת הבינוני.]
מקור נוסף בענין זה, הוא מדברי הרבי בשבת פרשת אמור תשנ"א, בה אמר שבדורנו – לאחר כל הבירורים והזיכוכים שפעלו בני ישראל בעבודת הגלות – בכוחו של כל יהודי להיות צדיק, וזאת גם מבלי העבודה המיוחדת של ההתבוננות והניסיון לעורר שנאה לרע ואהבה לה' (המבוארת בתניא). וזה לשונו הקדוש:
"החל מעבודתו של יהודי (כמבואר בתחילת ספר התניא), שהעבודה אצלו היא לא רק ב"סור מרע" – "אל תהי רשע", אלא גם "תהי צדיק". דאף על פי ש"אין כל אדם זוכה להיות צדיק ואין לאדם משפט הבחירה בזה כל כך כו'" כיון שנמצאים למטה נשמה בגוף ונפש הבהמית בעולם הזה הגשמי והחומרי – אבל על ידי זה שישנו כח העצמות בגוף הגשמי (של יהודי), כנ"ל, ה"ז נותן את הכח שגם למטה יגיעו לדרגות הכי גבוהות, עד "תהי צדיק"..
וי"ל שלאחרי כל הענינים – של בירור וזיכוך כו' – שבנ"י עברו במשך כל הדורות, יכול עכשיו כאו"א מישראל להגיע לדרגות הכי גבוהות, עד "תהי צדיק" בגלוי (הגילוי ד"ועמך כולם צדיקים"), כפי שיהיה בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה".
