fbpx

קטגוריה: מאמרים

כתבת הבית

מה התודעה הנכונה מול התפתחויות הלחימה?

לפעמים אנו מתמלאים סיפוק וגאווה על הניצחונות וההצלחות במאבק נגד האויב; לפעמים אנו מרגישים אכזבה או תסכול בשל מדיניות מסוימת שלהבנתנו ועל פי השקפתנו אינה נכונה; ולפעמים אנו מתמלאים חששות מפני תרחישים עתידיים, בחזיתות נוספות שתצטרפנה וכן הלאה.

כללי

אל תפחדו מהפחד!

שלושה שלבים בדרך לביטחון אמיתי מתחילים עם הידיעה שאסור לפחד מהפחד עצמו..

כתבת הבית

ושמחת בביתך…

יש שחושבים שהשמחה יכולה להתעורר רק בניתוק מהמציאות או בהתעלמות ממנה: "העגל תמיד שמח…" הם אומרים, וכוונתם לומר שהטיפשים שמחים תמיד, ושמחתם נובעת מחוסר הבנה של המציאות, אך האמת היא שההפך הוא הנכון: השמחה היא הסתכלות מעמיקה במציאות.

ראש השנה
כתבת הבית

שנה שבתית בפתחנו

שנה שבתית בפתחנו בכמה הזדמנויות הזכיר הרבי שכאשר ראש השנה חל בשבת צריכה להיות השנה

טבת

הרפואה של עשרה בטבת

עשרה בטבת, יום התחלת המצור על ירושלים, הוא ההתחלה של כל מאורעות החורבן שבאו אחר

כסלו

מה עניינו של חסיד?

אנו נמצאים בימי ההכנה לי"ט בכסלו, ראש השנה לחסידות. זה הזמן להתבונן ולשאול את עצמנו

כללי

שמחה ללא משברים – פרשת חיי שרה

השאיפה לשמחה טובה אבל לא די בה: ייתכן שאדם אכן ישאף לשמחה, אבל יפעל בדרך שגויה, ואזי הוא עלול ליפול השמחה ולהביא לתוצאות בלתי רצויות. שמחה אמיתית צריכה להיות מבוססת על מקום פנימי של ענווה ו'ביטול'. במקרים שבהם המניע הפנימי לשמחה הוא הרגשת ה'ישות', אי אפשר להגיע לשמחה אמיתית, וצפויים להגיע להפך הגמור שלה – למשברים ונפילות.

כתבת הבית

פרשת חוקת והלימוד לג' תמוז

הרבי מתייחס אלינו כילדים גדולים! בהתבוננות ביחסו של הרבי אלינו, החסידים, במרוצת שנות הנשיאות, מצינו

כתבת הבית

פה סח – על שיחות בקשר הזוגי

פסח, הוא החג שיותר מכל עוסק בדיבור ומסמל את הדיבור. כפי שמובא בהגדה של פסח- "והגדת לבנך" -"מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרָיִם". מוסבר בספר יצירה, שלכל חודש בשנה יש שייכות לחוש מיוחד. החוש של חודש ניסן הוא חוש הדיבור. האדם נקרא מדבר, כי הדיבור הוא מעלת האדם. תקשורת, הזדהות וחיבור בין בני אדם מתרחשים בעיקר באמצעות דיבור.

אדר

אל תיכנע לגורל

ב"ה אל תיכנע ל'גורל' ידוע הפירוש החסידי על ההלכה "הקורא את המגילה למפרע לא יצא"

כתבת הבית

איך מכניסים את הילד הביתה, ומהי הנשירה החיובית?

אלו נורות אדומות עשויות לאותת על תחילת נשירה? כיצד ניצור חיבור עמוק ואמתי עם הילד, כך שגם כי יזקין לא יסור ממנו? מתוך הרצאתו של הרב יצחק ערד, על בניית מבעוד מועד קשר בריא עם הילדים *- ההרצאה ניתנה בועידת "מקושר בכל" ופורסמה במגזין "דרך המלך".

כללי

כך נגלה את הגאולה בתוכנו – עיון בדבר מלכות פ' וירא

בדבר מלכות השבועי, מתייחס הרבי בהרחבה לשאלתו של הרבי הרש"ב בגיל ארבע או חמש, "מפני מה נראה ה' אל אברהם אבינו ולנו אינו נראה"? ולמענה של סבו, הצמח צדק: "כשיהודי צדיק בגיל תשעים ותשע שנה מחליט שעליו למול את עצמו, ראוי הוא שה' יראה אליו".

סיפור זה מובא בשיחותיו של הרבי פעמים רבות, אך כאן מוסיף הרבי דגש מיוחד: שאלת הרבי הרש"ב אינה על המציאות של של "וירא אליו ה'", אלא הגילוי של הענין. כלומר, הענין של "וירא אליו ה'" ישנו לכל יהודי – יש לו את בחינת היחידה, ניצוץ משיח, והוא קשור לקב"ה בכל מצב. זה רק צריך לבוא לידי גילוי.

כללי

לא לפחד לחשוב

ב"ה לא לפחד לחשוב העולם החיצוני שאנו נמצאים בו הוא עולם של 'תקשורת'. כל הזמן

אלול

"תנו אמון ביהודים"

חודש אלול ובמיוחד ימי הסליחות ועשרת ימי תשובה – הוא הזמן של עריכת חשבון צדק, לא חשבון מרומה, מהשנה החולפת, ולהמשיך ממנו את ההחלטות הנכונות כיצד להעמיד את עצמו, את הבית וכל הענינים שלו, בשנה הבאה.

כללי

וידום אהרן

התרחשות אסון נורא כל כך, מזכירה ייד את האסון הנורא שקרה בזמן השמחה הגדולה לרגל חנוכת המשכן ובתוך המשכן עצמו – מותם של שני בני אהרן הכוהן נדב ואביהוא. אך גם "בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ" – איננו בבחינת טעם שכלי (אלא כגזירה שוה). זהו הזמן של "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן". זמן של שתיקה.

כתבת הבית

המפתח להערכה עצמית נכונה מתורת הרבי הרש"ב

בין מכלול הבעיות הפנימיות והחיצוניות שהפרט והכלל מתמודדים אתן, בולטת בעיית חוסר האחדות, המחלוקת, המריבה ובייחוד שנאת החינם; מצב שהאחד אינו יכול לסבול את זולתו.

זוגיות

קשה לזווגן כקריעת ים סוף

חכמינו אמרו: "קשה לזווגם כקריעת ים סוף". כלומר: לחבר בין בני זוג זהו קשה כמו לקרוע את הים. דימוי זה של חכמים מלמד אותנו שזהו עניין לא פשוט. אך במבט לעומק מדוע בחרו חכמים להשוות את הקושי בלזווגם זאת לקריעת ים סוף דווקא ולא לדברים קשים אחרים?

אדר

מכתב של הרבי לנשי ובנות ישראל – מפורים לפסח

בימים הבאים, המקשרים את חג הפורים עם חג הפסח, צריכה כל אשה ובת יהודיה להתבונן בחלק החשוב שהיה לאשה היהודיה בחגים אלה, ובמה שיש ללמוד מכך. נשים ובנות יהודיות! בידכן מוטל, במידה רבה, גורל עמנו.

כתבת הבית

הסוד שמאחורי בשר וחלב

התורה מתירה לאכול בשר. היא גם מתירה לשתות חלב. מדוע צירוף של שניהם יחד – נהפך להיות דבר איסור? סקירה מרתקת על טעמי איסור בשר וחלב מהפשט ועד לפנימיות – בתורת החסידות

כללי

פרשת ויגש – לחשוב על המקבל

כשיהודה אומר "בי אדֹני", הוא בעצם אומר: כשאתה משפיע אינך צריך להתרכז בהגעה לשלמות של עצמך. עליך להתמקד רק בי – במקבל ההשפעה. תניח לצורך שלך להשפיע, ותפנה את מחשבותיך ורגשותיך להבין ולהרגיש את הצורך של מי שאמור להיות מקבל ההשפעה.

כתבת הבית

אורח שלמעלה מבעל הבית

אחת הסיבות לקשר בין אורחים לסוכות היא שבחג סוכות אנו עוזבים את דירת הקבע שלנו, שבה אנו בעלי הבית, ועוברים לגור בדירת עראי. באופן זה אנו  כביכול 'מאבדים' את 'מעמדנו' כבעלי הבית והופכים להיות אורחים בסוכה.  חכמים היטיבו לבטא רעיון זה בביטוי שטבעו: "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת" – הסוכה ראויה לכולם במידה שווה. אף אחד אינו בעל הבית בה, ולכן בסוכה, כולנו בעצם אושפיזין.

כללי

כשהילדה אכלה את העוגה…

ב"ה ידידי הרה"ח אהרן דב שי' הלפרין מספר באחד מספריו ("מעשה ברבי") את הסיפור הזה:

זוגיות

מלכים בבית (טור לקראת ראש השנה)

השמש שוקעת, יורד החג. אנו הולכים להכתיר ולהמליך את הקב"ה כמלך עלינו, אך בל נשכח גם 'להמליך' את בן או בת הזוג שלנו.