כמו בכל דבר בעולם, יש לשמור על איזון ולא לנטות לקיצוניות. העיסוק בענייני בריאות הוא מבורך באופן כללי, שהרי גוף של יהודי הוא קדוש, ו"היות הגוף בריא ושלם – מדרכי עבודת השם הוא" – כדברי הרמב"ם, וממילא יש לשמור על הבריאות, כולל לשמור על תזונה בריאה, אך יש לזכור, שהגוף אינו המרכז, אלא הוא כלי לנשמה, וכאשר עוסקים כל הזמן, בקיצוניות, רק בבריאות הגוף, זה בא באופן ממילא על חשבון דברים אחרים, כולל – על חשבון בריאות הנשמה.
הגוף מסמל את ענין החיים, אך צריך לזכור לשם מה החיים, מה השליחות וכו'.
אם יש דברים שידוע באופן ברור שאינם בריאים, יש להימנע מהם, אך ביחד עם זה לא להיכנס ללחץ, ולא להתחיל לאסור מאכלים רגילים באופן גורף. כדאי לציין מה שהרבי אמר לרב שאר-ישוב כהן ע"ה, רבה של חיפה (פורסם ב'ספר היחידות', עמ' 235), "צמחונות איננה לא על-פי חסידות ולא על-פי קבלה, כי על-ידי זה חסר בבירורים, שכן אינו מברר את הדברים שאינו אוכל. ומה שנאמר ב'שדי חמד' שלא להלעיג על הצמחונים הרי זה רק ליחידי סגולה!"
כדאי אולי רק להעיר שאולי יש משהו טוב, בזה שיהודים מסויימים נעשים צמחוניים, והוא – שלא אוכלים על ידי זה בשר לא כשר וכדומה.
אני לא מבין מה הסתירה כאן לזה שאנו על סף הגאולה, זה שאנשים מקפידים יותר על בריאות, זה דוקא אולי מסימני הגאולה, ההיסטריה וההפחדות שסביב זה, זה אולי עדיין משאריות הגלות…
ואולי יש להוסיף על סמך התורה הידועה של הבעש"ט על הפסוק "רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף", שהוא מבאר, שהצמא והרעבון של הגוף למאכלים הוא בגלל רצון הנשמה לברר את הניצוצות שקיימים בזה. ועל דרך זה אולי יש לומר, שהעיסוק סביב אויר נקי, בריאות הגוף וכו', נובע בפנימיות מחיפוש הנשמה אחרי הקדושה והטהרה, אלא שרצון פנימי זה לא מוצא תמיד את הדרך הנכונה להתבטא, ובנתיים זה נובע מעיסוק בענייני הגוף…
ועוד יש להעיר ממה שמובא על לעתיד לבוא, ש"הנשמה תהא ניזונת מהגוף", שזהו שהגוף נעשה משפיע לנשמה, שאולי ערב הגאולה, כבר מתחיל להיות מורגש ענין זה, ובא לידי ביטוי (לא תמיד בצורה מתוקנת) בהקפדה ושמירה על בריאות הגוף באופן קיצוני…
כך או כך, יש לנהוג בצורה ממוצעת, בלי לחץ והיסטריה, לעשות השתדלות בדרכי הטבע, ולסמוך על ה' שהבריאות תהא שלימה, שהרי היא, כמו כל שאר הדברים, מגיעים רק ממנו.
