נושא: תניא

'אתכפייא' בעת האכילה

ע"פ החסידות, מתי אני צריך לעשות 'אתכפייא' באכילה ומתי לא? איך אני צריך לאכול וכו'?

 
 

 

העניין של אתכפייא, הוא שאדם כופה את רצונות הנפש הבהמית שלו, ולא מאפשר לנפש הבהמית כל מה שהיא רוצה…

המטרה בזה, היא להגיע לשליטה עצמית ככל האפשר של הנפש האלוקית.

האתכפייא היא כמובן בדברים האסורים, אבל כפי שאמו"ר הזקן מבאר בתניא, גם דברים המותרים, שייך בהם אתכפייא – להמנע מהם, אם אינם לשם שמים.

 

בדורות קודמים האתכפייא באוכל היתה דבר מרכזי אצל חסידים ועובדי ה', לאכול מה שנצרך בלבד ולאכול את זה רק לשם שמים.

בדורות שלנו רצונות הנפש הבהמית באים לידי ביטוי פעמים רבות, גם בדברים אחרים, ולכן מובא בשם חסידים, שעיקר האתכפייא כיום היא בשמירת המחשבות והדיבורים והמעשים, ולא דווקא באוכל.

כמובן שכדאי להשתדל לאכול רק אוכל בריא, ולזכור בזמן האכילה מה המטרה האמיתית של האוכל, אבל לא לשים דגש רב מידי רק על עבודה כזו של אתכפייא.

 

על יום השבת נאמר שמצוה לענגו באכילה ושתיה, ולכן העבודה של אתכפייא באוכל לא שייכת כל כך ביום שבת, למרות שגם אז, לא צריך להיות שקועים יתר על המידה בחומריות של האוכל, וכמפורסם הסיפור על הבעש"ט על ה"שור בשטריימל"…

 

ליתר פירוט והרחבה בענין האכילה, כולל איך צריך לאכול והיחס הכללי לכל האכילה מומלץ לשמוע את סידרת השיעורים על 'סוד האכילה' (מופיע בקטלוג שבאתר).

 

מקורות

תניא פרק ז, ועוד.