קבלת יסורים וקירוב יהודים

שלום הרב:

1. ראיתי שבתניא מופיעים כמה הסברים שונים בנוגע לסיבה שבאים ייסורים לאדם. בסוף אגה"ת מוסבר שזה זיכוך על עברות מהעבר ובאגה"ק י"א מוסבר שזה טוב נעלם. אז בפועל מה ההסבר? כשבאים ח"ו יסורים לאדם מה הוא אמור להגיד לעצמו? איזה הסבר?

2. אני שם לב שבחסידות תמיד מודגשות שתי נקודות שנראות סותרות. מצד אחד אומרים שהערך של כל יהודי הוא לא מותנה והוא אינו זקוק לתורה ומצוות. ומצד אחד אומרים להציל כל יהודי ולקרב אותו לתומ"צ. ולכאורה אם כל יהודי כ"כ יקר לא משנה מה. אזי מה הבהלה הגדולה לקרב אותו. וכי אם הוא לא ישמור תומ"צ הוא פחות טוב? מקווה שהשאלה מובנת. אני מביא דוגמאות לשתי הנקודות.

לקוח מהאתר שלכם, יוקר של יהודי לא משנה מה:
"וממילא מובן, שכאשר עולה לאדם תחושה של חולשה על חסרון הקיים בו, צריך האדם לזכור את האמת העמוקה יותר, האמת שאינה עולה ואינה צצה אצלנו באופן טבעי, והיא: שמצד עצמו הוא אינו זקוק לכלום, וכמו שמובא במאמרי החסידות שמצד מהותן של ישראל הם אינם זקוקים כביכול לתורה ולמצוות, ורק שהם בחרו לקיימן בבחיתן החופשית, ולכן גם כעת זכות הקיום והשווי של היהודי אינו נמדד לפי מעשיו ועבודתו, וכל שכן שלא לפי הערכת סביבתו."

אגרות קודש, להציל כל אחד מהשרפה:
"וכבר אמרתי המשל עתה ע"ז, אשר בעת שריפה אין זמן לבאר להרואים או אפילו להעובדים בכיבוי השריפה, באיזה אופן עובדים מכונות הכיבוי, ולמה צריך להעמידם באופן כזה או לסבב אותם באופן כזה, והוא הדין למצב עם ישראל עתה, אשר כפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ברענט השי"ת די ווענט פון גלות, וצריכים להציל נפשות בני ישראל משריפה זו למען יזכו כולם לגאולה השלימה במהרה בימינו ממש, וכל הנוכח בשעת מעשה וסוגר עיניו ואינו רוצה לראות את השריפה או שיושב במנוחה ומחכה עד שיסבירו לו את כל הפרטים בהשריפה וכל הפרטים באופן עשיית מכונות הכיבוי וכל הטעמים איך ובמה הם מכבים את האש, ה"ה לוקח ע"ע ענין של פקוח נפשות בפ"מ"

דבר אחרון, אני חוזר בתשובה ובעבר הייתי מעצב גרפי. התוכן באתר פשוט מדהים ואני קורא אותו בשקיקה. אני רק חושב שכדאי לשפר את הניגודיות של הטקסט. כוונתי היא שכרגע הטקסט באתר הוא אפור דקיק על רקע לבן. מה שמקשה על הקריאה.
הייתי מציע להחליף אותו לשחור, כפי שעושים כל האתרים. זהו שינוי קטן אך אני חושב שהוא מאוד יעזור לאנשים לקרוא את התוכן המדהים שיש כאן. אני אישית כל פעם מעתיק את הטקסט שאני רוצה לקרוא לגוגל דוקס כדי להקל על הקריאה.
ושוב יישר כוח עצום על העבודה הנפלאה.

ב"ה

שלום וברכה,

בנוגע לשאלה הראשונה: יתכן מספר סיבות למה היסורים מגיעים לאדם. אם זה תיקון מהעבר או סיבות אחרות, בכל אופן – זה טוב נעלם שאינו מושג. וזה עצמו מביא את האדם לקבל אותם באופן הראוי, מתוך אמונה וביטחון שיהיה הטוב נראה וגלוי.

בשיחה נפלאה של הרבי בפרשת בחוקתי (כדאי מאוד לעיין במקור – ליקוטי שיחות חלק א) הרבי מביא שבספר התניא עצמו מוזכרות שלוש גישות לעניין זה. הראשונה, שהסבל הוא למעשה טוב נסתר וכמוס, שבגלל רום-מעלתו אינו נתפס אצלנו כטוב אלא כייסורים. על-ידי עצם הגישה הזאת יזכה לעתיד לבוא לראות את הטוב הנפלא הזה. אלא שלשם כך יש להמתין עד זמן הגאולה השלמה, ורק אז יהיה אפשר לראות את הטוב. (פרק כו בתניא).  גישה נוספת – לראות בייסורים סוג של ניקוי ומירוק מלמעלה. כאשר האדם מכיר בכך שגם הייסורים נובעים מאהבתו הגדולה של הקב"ה אליו, הוא מעורר למעלה שגם הניקוי והזיכוך יהיו בלא ייסורים, אלא בטוב הנראה והנגלה. לשם כך אין צורך להמתין לזמן הגאולה, אולם יש צורך בהתבוננות ובהתעוררות של אהבה לקב"ה. וגישה שלישית – לראות בייסורים ניסיון מלמעלה. אם רצונו האמיתי הוא בחיים הרוחניים, או שעיקר חפצו ורצונו הוא בחיי הגוף. כשהאדם עומד בניסיון, נעלם הרע ומתגלה הטוב הנראה והנגלה. (איגרת יא).

הרבי מסביר שם באריכות גישה נוספת על פי סיפור על רבי שמעון בר-יוחאי ששלח את בנו לחכמים גדולים, שיברכוהו. כשחזר, אמר לאביו שבמקום ברכות אמרו לו דברים של הפך הברכה. הסביר לו רבי שמעון שבדבריהם רמזו ברכות מופלאות, אף שבמבט חיצוני נראו כהפך הברכה. ומסביר, שכאן בא לידי ביטוי היתרון המיוחד של פנימיות התורה  –אין צורך להמתין לזמן העתיד, אין הכרח בהתעוררות אהבה ואף לא בעמידה בניסיון. פנימיות התורה מגלה מיד את הטוב שבכל דבר, בדרך גלויה ובהירה.

בנוגע לשאלה השניה – אכן זה נושא מאוד עדין שצריך להשים לב אליו:

שני דברים מושרשים בעצמות ה' – התורה והיהודי.

לכן "הדחיפות" והבהלה להציל כל יהודי, בכל רגע, מענין של פירוד מהתורה והמצוות, כי הרי גם התורה והמצוות הם לא רצון חיצוני, אמצעי בלבד, אלא רצון עצמות ה'.

ולכן בוודאי שיהודי לא יכול לגלות את עומק נשמתו – כאשר הוא מנותק מקיום התורה והמצוות.

משל לדבר: מישהו שיש לו בכספת סכום כסף גדול, אך אין לו את המפתח לכספת, הרי אף שבמהות – האוצר קיים אצלו, הרי בפועל לא יכול להשתמש בזה – כי זה נסתר ונעלם ואינו יכול לגלותו. וכל יום שעובר – הוא מפסיד את גילוי נפשו. וכך התורה והמצוות הם הגילוי של עומק הנשמה של היהודי.

אלא שבתוך ב' דברים אלו – התורה והיהודי – ישראל קדמו לתורה. ולכן גם יהודי שעבר על מצוות ה' יכול וצריך לשוב בתשובה, ולדעת שיש בו ערך עצמי גם בשעה שעבר על רצון ה' בפועל. ויכול לעשות תשובה ולתקן זאת.

לגבי צבע הטקסט – ישר כח – טופל.

מקורות