ב"ה
שלום וברכה
כשעוסקים ב"ערך" יש לעשות הפרדה בין שני נושאים:
א. הערך האבסולטי כפי שכינית אותו, שהוא עצם החיים שניתנו לנו מאת ה', ושיש לנו נשמה שהיא חלק אלוקה וכו', ומצד הערך הזה, החשיבות של הנשמה כלל לא תלויה באופן וסוג השליחות שלה בעולם.
ב. הערך שנוצר מקיום השליחות והתפקיד שלנו בעולם ובזה יש הפרש בין אדם לאדם לפי סוג שליחותו.
הערך הראשון הוא בוודאי "שוייוני", אך באמת, גם הערך השני התלוי בתפקיד בעולם ובאופן השליחות הוא שוייני.
ההסבר לכך הוא על פי המבואר בלקוטי תורה פרשת נצבים, שם כותב אדמו"ר הזקן וזה לשונו שם:
"כי זהו כלל גדול דכל דאתי מסטרא דקדושה הוא בבחינת נעוץ סופן בתחלתן שאין לו בחינת ראש וסוף והוא בחינת עגולים שנמשך מבחינת סובב כל עלמין, ולכן אמרו רז"ל הוי שפל רוח בפני כל אדם לפי שיש בכל אחד ואחד בחינות ומדרגות מה שאין בחברו וכולם צריכים זה לזה. ונמצא שיש יתרון ומעלה בכל אחד ואחד שגבוה מחבירו וחבירו צריך לו וכמשל האדם שהוא בעל קומה בראש ורגלים שאף שרגלים הם סוף המדרגה ולמטה והראש הוא העליון ומעולה ממנו מכל מקום הרי בבחינה אחת יש יתרון ומעלה להרגלים שצריך להלך בהם וגם הם מעמידי הגוף והראש וגם כשאירע כובד בראש מקיזין דם ברגלים ונרפא ומקבל חיותו ממנו ונמצא שאין שלֵמות להראש בלתי הרגלים, כך הנה כל ישראל קומה אחת שלימה.
ונמצא אפילו מי שמחשב בדעתו שהוא בחינת ראש לגבי חברו הרי אין לו שלֵמות בלי חבירו וימצא חסרון בנפשו מה שחברו משלימו ועל-ידי זה יהיה בטל ושפל רוח לגבי חברו מבלי ימצא האדם ראש וסוף. ועל-ידי ביטול זה יתאחדו להשראת יחודו יתברך שמסטרא דקדושה בלי ראש וסוף, משא"כ מי שמחשב בדעתו נפרד במעלתו לגבי חבירו ועושה ראש וסוף נפרדים, הרי הוא נופל בעלמא דפרודא שמסטרא אחרא."
פירוש:
אדם שיש לו מעלה ויתרון מיוחד בעניין מסוים צריך לדעת שבעניין זה הוא בחינת ראש לגבי זולתו, אך בעניין אחר הרי חברו נחשב לראש לעומתו, כל אחד משפיע לשני ממעלותיו ותכונותיו ועל-ידי זה מתווספת אצלו השלֵמות שישנה אצל חברו, כפי שעולה מן המשל על אברי האדם, שהראש משפיע על הרגל והרגל משפיעה על ראש.
ולפי זה: אף שבמבט ראשון מי שהוא בבחינת ראש הוא יותר מהרגל, הרי יש צד אחר של הרגל, שהיא בבחינת משפיע וראש, גם לגבי הראש.
יתרה מזו, על פי המבואר בחסידות על ענין "נעוץ תחילתן בסופן" שיש מעלה ברגל על הראש, ועל דרך ספירת המלכות שנעוצה בכתר, והאשה שלעתיד לבוא תהא למעלה ממעלת האיש.
אם כן, המחשבה שהרגל היא למטה מהראש, היא מחשבה נכונה בצד אחד של הסתכלות, אך בצד אחר – אדרבא יש מעלה לרגל על הראש, כפי שיש מעלה במעשה בפועל על ההבנה והשגה וכו' כמבואר רבות בחסידות.
מה היינו מעדיפים להיות?? זו שאלה טובה.. אבל כנראה שלא שאלו אותנו.. ואיך שהקב"ה יצר אותנו זה כנראה הכי טוב בשבילנו, וכאמור, שיש צד של מעלה אמיתית בכל דבר ויתכן שלעתיד לבוא דוקא הרגל תשמח שהיא בחינת רגל לא ראש, מצד מעלתה ושורשה בעצמיות. (ובנוסף לכך, מצד ענין ההתכללות, לכל אחד יש גם בחינה מהכל).
