שלום הרב.
למדתי אגרת התשובה מתוך ספר הוצאת ספריית מעיינותך. ויש לי שאלה. בעמוד 108 כתוב: ״חיות כל הנבראים היא משם אלוקים ולשם זה הם שייכים; ואילו נשמות ישראל חיותם היא משם הוי׳ ולשם זה הם שייכים. ואף על פי שכל הנבראים כולם נבראו משם הוי׳… מכל מקום… בנוגע לכל נבראים, על ידי שהחיות של שם הוי׳ מתלבשת בשם אלוקים המצמצם ומסתיר עליה – הרי זה כאילו שבחיות המצומצמת משם אלוקים לא קיימת הבחינה הנעלית של שם הוי׳ כמו שהיא מצד עצמה, לפני ולמעלה מהתלבשותו בשם אלוקים. מה שאין כן בנוגע לנשמות ישראל – החיות שלהם היא משם הוי׳ עצמו. כלומר… גם מצדם החיות שלהם היא משם הוי׳…״
יוצא לכאורה שהבדל בין נשמות ישראל לשאר הנבראים זה רק מצדם ולא מצד הקב״ה. יהודי מצידו שייך לשם הוי׳ ושאר הנבראים מצדם רק לשם אלוקים אבל מצד הקב״ה גם שאר הנבראים שייכים לשם הוי׳. האם זה באמת נכון?
בהמשך שם בעמוד 109 כתוב: ״יש להוסיף, שהחילוק הנ״ל בין שורש נשמות ישראל לשורש שאר כל נבראים… משפיע על הבדל נוסף במציאותם של נשמות ישראל ושאר הנבראים גופא…״ אבל (לכאורה) גם קודם (בעמוד 108) הוא דיבר על הבדל בין נשמות ישראל לשאר הנבראים לא מצד שורש שלהם (כי מצד שורש גם שאר הנבראים משם הוי׳) אלא מצד מציאותם?