"אמת מלכנו, אפס זולתו"

כתוב ב"עלינו לשבח": "אמת מלכנו, אפס זולתו" וכן גם בעולם יהא אדם: מה אנו מה חיינו וכו', מה הכוונה שאומרים "אפס זולתו? האם זה שהעולם הוא דמיון ואשלייה (ח"ו) או שהעולם הוא מציאות אמיתית רק שלגבי הקב"ה הוא כמעט לא נחשב לגביו?

העולם הוא אפס – זולתו.

כלומר, ללא הקב"ה – אין לו שום קיום.

וכמו שאומר הרמב"ם בתחילת ספרו משנה תורה:

"יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון. והוא ממציא כל הנמצא; וכל הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו. ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להימצאות. ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים, הוא לבדו יהיה מצוי ולא ייבטל הוא לביטולם: שכל הנמצאים צריכין לו; והוא ברוך הוא אינו צריך להם, ולא לאחד מהם."

העולם אינו דמיון, כי ה' אמנם ברא אותו, וזה כתוב בתורה, והתורה היא תורת אמת, אלא שמה שהעולם נראה לנו כאילו עומד בפני עצמו – ללא הכח האלוקי – זהו דמיון, כי כל מציאותו היא רק כח ה' שמחיה אותו ומהווה אותו כל רגע.

מקורות