נושא: חסידות

השראת שכינה ולבושים

שלום רב בבקשה רציתי לישאול:
1) אני בפרק ו' בתניא ב"ה ומדובר על השראת השכינה ,שהכונה שיש גילוי ה'. האם אפשר להגיד שאמונה יותר ודאי נובע מאותו גילוי לאותו אדם ?
2) בפרק ד' מדובר על לבושים של הנפש. למה נקראים לבושים? אולי היינו יכולים להגיד שהנפש מרכבה לה' . האם בגלל התורה ומצוות הנפש מתגלה ?
3) למה מודגש במשה רבינו ע"ה שהוא הגיע להיות עבד השם. היה נראה שמדרגת בן יותר גדולה. קשור עם הנפש אלוקית או עצם הנפש. ואם בגלל שכולם בנים גם כולנו עבדים.
תודה רבה

ב"ה

שלום וברכה

א. האמונה בה' היא ביטוי להרגשת האלוקות. הנשמה מאמינה בה' כיון שבשורש למעלה היא רואה את האלוקות, וגם כי היא מקושרת בקשר עצמי עם ה'. החידוש במושג של 'השראת שכינה' או שגילוי אלוקי זה מתגלה באדם ובעולם, על ידי קיום תורה ומצוות והביטול של היהודי לה'. גילוי האמונה בנפש היא בהחלט ביטוי של אותו ביטול.

ב. המושג לבוש מבטא דבר שניתן ללובשו ולפשוטו. המחשבה דיבור ומעשה הינם לבושים, בגלל שהאדם יכול לשנות את מעשיו, לדבר או לשתוק ולהחליף את מחשבותיו. יחד עם זאת, כאשר היהודי משתמש בלבושים אלו לקיום רצון ה', כמפורט בתניא שם, הרי הוא מקשר את נפשו בקשר נעלה ועוצמתי לקב"ה, כי דרך לבושים אלו הוא מקיים תורה ומצוות, שבהם מתגלה הקב"ה. אמנם הנפש במהות שלה מקושרת עם ה', שהרי היא חלק אלוקה ממעל ממש, אבל גילוייה בתוך הגוף הוא על ידי הלבושים – התורה והמצוות שבהם.

ג. משה רבינו הוא אמנם עבד, אך הוא מכונה עבד נאמן, שזה דרגה גבוה ונעלית מעבד סתם, ואפילו מדרגת בן. משה רבינו גם נקרא בן בזוהר ובעוד מקומות למעשה אלו בחינות שונות בדרגתו של משה רבינו.

הרחבה בנושא זה אפשר למצוא בהמשך המאמרים תרס"ו. ובמקומות נוספים.

מקורות