ב"ה. איך מגלים בתוכך את המקום של ה"טוב לב", המקום שיודע להעניק לשני באמת, ולא המקום שמחפש תמיד את התועלת שתצא לי מהסיפור, ומה אני

ב"ה. לפני כחצי שנה, חווינו מאורע מאוד מצער במשפחתנו, ומאז אני נמצא במצב של דאון גדול. אני מרגיש שקשה לי לשמוח גם מדברים מאוד משמחים,

הילד שלי חזר אתמול מבית הספר, ואיתו סיפור מהסרטים שקרה לו עם המורה. המורה כעס עליו, הוציא אותו מהכיתה והוא מאוד נפגע. שביררתי את הפרטים

ב"ה. כיצד ניתן להרגיש ולחיות את הטוב של הקב"ה בעולם, בעוד שכל הדברים שהקב"ה נותן לי הם באופן תמידי, אני לא צריך לעבוד עליהם, ומרוב

ב"ה. אני עובד רוב היום, וממילא השעות שאני נמצא בהם בבית – בזמן שהילדים שלי ערים, הם לא רבות. אני מנסה לחייך אליהם בזמן שאני

אני מאוד רוצה לכבד את ההורים שלי כמו שצריך, אבל לפעמים הם פשוט פוגעים בי. אני לא מתכוון לפגיעה גשמית, אלא לפגיעה רוחנית. הם פוגעים

שני שאלות בעניני הכשרות בבית, דבר ראשון מה הדין אם בטעות לקחו מכסה של סיר חלבי (שהיה נקי באופן מוחלט) שלא השתמשו בו בכל היום

תמיד מצטטים את הפסוק שאמר שלמה המלך בספר משלי "מצא אשה מצא טוב..", אבל כיצד זה מסתדר עם פסוק אחר שאמר שלמה עצמו בספר קהלת

האם מותר לאשה להטיל בבגד של גבר ציציות, או שצריכים להקפיד שזה יהיה גבר? והאם מותר לאשה לעבוד במקום עבודה שיש שם גם גברים באותו

'נר' שכאשר מדליקים אותו מפיץ ריח טוב, האם יש לברך עליו ברכת הריח?

ב"ה. בטבעי אני אדם מאוד ביישן, לא שמח מידי וחבורתי מידי, ואני רואה שזה פוגע בי בחיי המשפחה שלי. אני מרגיש שיש איזה שהיא חסימה

ב"ה. האם ישנה איזו שהיא בעיה בכך שאני יחשוב שיש אנשים טובים בעולם, שהם באמת יכולים להועיל לי, או להזיק לי; האם יש בזה איזו

גדלתי בבית הרוס, אבא שלי התגרש מאמא שלי עוד בהיותי נער צעיר, ואמא שלי לא חינכה אותנו בצורה נורמלית, ואין כאן המקום להאריך ולפרט… חבר

ב"ה. כיצד לא נשברים מרצונות שלא מצליחים??? אני רוצה הרבה פעמים להשיג איזה עניין מסויים בעבודה, במשפחה, ובעוד כמה וכמה תחומים, אני פועלת לפי אותו

אצלנו בבית חב"ד יושבים על שולחן שבת כמה אורחים שהם לא יהודים (וחלקם אפי' נוצרים) בגלל שר"ל הם נשואים עם נשים יהודיית ה"י, ושאלתי היא

ב"ה. מאיפה מגיעה בנפש התנועה של ה"מסירות" – באיזה מקום היא ממוקמת בבנייה של הספירות, וכיצד ניתן לפרוט אותה למעשה בפועל, בחיי הזוגיות, ובחיים בכלל?

שלום וברכה. יש לי שאלה שמטרידה אותי כבר זמן רב: למה הקב"ה עשה שיהיה קושי תמידי, הכל לא יבוא בקלות, ועל כל דבר צריכים להתייגע.

ב"ה. בחסידות כתוב הרבה פעמים על כך שהאדם צריך להיות ב"ביטול" – כיצד לא מגיעים למקום של שברון לב והתכווצת מתוך המקום של הביטול והחוסר?

גבינה קשה המיוצרת ע"י אנזים מהחי מבהמה שאינה כשרה האם מותרת באכילה?

בחיים שלי ציפתי הרבה פעמים מבת הזוג שלי שתעשה לי כך וכך, וקרה לי הרבה פעמים להתאכזב. בשלב מסויים החלטתי שאני לא מצפה ממנה כלום,

שלום וברכה. לומדות אצלנו בחורה בסמינר, היא דיברה איתי כמה וכמה פעמים, והיה קשה לה מאוד להבין למה צריכים להתחתן.. היא מאוד שקטה, כיף לה

יש לי חבר טוב, עוד משנות נעורינו, ואני מדבר איתו לעיתים תכופות, ויצא לי כמה וכמה פעמים לשתף אותו, לדבר איתו, בעניני עבודת ה' שלי.

ב"ה. שלום וברכה. כיצד אפשר להתמודד נפשית, עם כל מה שעבר עליי במהלך החיים, זמנים שהייתי בהם יותר טוב, וזמנים שהייתי בהם אחרת.. עברתי הרבה

ב"ה. יש אצלנו גוי שעובד בבית, והוא נאמן ומסור לעבודה. לפעמים הוא מכין אוכל לעצמו, בכלים שלו, והוא מכבד אותנו לאכול מאותו האוכל, האם ניתן

מועדים לשמחה. מה המשמעות של ההכרזה שנוהגים להכריז במוצאי שמחת תורה "ויעקב הלך לדרכו"? מה המקור שלה? מה התוכן שהיא מבטאת? תודה רבה.

ערב טוב. האם לפי החסידות, החיים של האדם צריכים להיות בדווקא חיים של קבלת עול והתמסרות פנימית, וממילא כל דבר שהוא מגיע לאדם מצד זה

עברנו אני ואשתי שנים רבות של קשר זוגי לא בדיוק נעים ונחמד. היו לנו מריבות רבות, ולא הצלחנו להגיע למקום של אחווה אמיתית. בשנה האחרונה,

שלום וברכה. האם זה שכיום אנחנו מודעים לחיים שלמים שמתנהלים מחוץ לירח, זה לא מהווה סתירה לפסוק בתהילים "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם"?

שלום לכבוד הרב. ברצוני לשאול, מה הבעיה בזה שמדברים באמצע הסעודה? והאם הבעיה הזאת כוללת גם אם אני לא אוכל ממש, אלא אני נמצא רק

בית כנסת שבשמחת תורה באים הרבה מבני הקהילה להקפות ולקריאת התורה, ורוצים לעלות את כולם, רק שמפני ריבוי האנשים יקח הדבר ריבוי זמן לכפול את

אדם שנפטר ביום 'הושענה רבה' של חג הסוכות, האם חג 'שמיני עצרת' מבטל מהם דין אבלות 'שבעה' או לא?

אדם הנמצא באבלות בתוך השנה על אחד מהוריו, האם יכול להשתתף בהקפות הנערכות בבית הכנסת?