נושא: אמונה והשקפה

בתורה מסופר שאברהם אבינו צחק על האפשרות לכך שיוולד לו ילד אחרי מאה שנה –

מה עושים שהאמונה והביטחון שהכל יהיה טוב מתנגשת עם הוראות של רופאים. כלפי עצמי אני

ערב טוב. מהי דעת החסידות על צומות ותעניות כדי לתקן מעשים לא רצויים, עבירות שבין

אם אומרים שהכל זה לטובה, בשביל מה אנחנו מבקשים בתפילה? הרי כל הצרות שהוא הביא

כתוב שהשם הביא אותנו לעולם הזה כדי שזה לא יהיה נהמא דכיסופה; אבל הוא לא

שלום וברכה. עמדתי חזן בבית כנסת לא חבדי ביום ראשון האחרון – יג תמוז, וכפי

מאיפה מגיע האפשרות לאהוב כל אחד ואחד, הרי בסופו של עניין השני הוא לא אני,

שלום וברכה. איך יכול להיות שעם ישראל יכל לחטוא בחטא כ"כ חמור כמו חטא העגל,

מסופר בתורה על אברהם אבינו שעצר באמצע ביקורו של הקב"ה בשביל האורחים. וקשה לי, הרי

אם אכן נכון מה שמקובל ששמות הפרשיות הם מכוונות ויש בהם כוונה – איך יש

אחד מהמקורבים בבית חבד שאל אותי שאלה, ולא ידעתי מה לענות עליה: איך ייתכן שהרבי

האם ישנה מצוה על האב ללמד את בנו מלאכה שיוכל להתפרנס בה, וזאת על ידי

איפה אפשר למצוא את ביאורי החסידות על כך שאברהם אבינו – שקיים את כל התורה

מה הפירוש של דברי הנביא "תורה חדשה מאיתי תצא" – האם זו אותה התורה שאנו

שלום וברכה. האם ישנם פעמים שמותר להשתמש במידת הגאווה, או בגלל שהיא מידה רעה צריכים