שלום וברכה,
ראשית כל, שאלתך נידונות במקורות כמה וכמה פעמים, ודברי תורה עשירים במקום אחד ועניים במקום אחר, ואנסה בתשובה דלהלן להביא את עיקרי הדברים והביאורים כפי שהם בנגלה דתורה, וכפי שהם מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות.
נצחיות התורה
היסוד לכל הדיון של נצחיות התורה ושינוייה, הוא דברי הרמב"ם :
"דָּבָר בָּרוּר וּמְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא מִצְוָה עוֹמֶדֶת לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אֵין לָהּ לֹא שִׁנּוּי וְלֹא גֵּרָעוֹן וְלֹא תּוֹסֶפֶת שֶׁנֶּאֱמַר אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ … הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל דִּבְרֵי תּוֹרָה מְצֻוִּין אָנוּ לַעֲשׂוֹתָן עַד עוֹלָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם".
היינו שאחד מיסודות התורה, הוא להאמין שהתורה היא עומדת לעולם ללא שום שינוי. והפירוש בזה הוא, שהתורה שקיבלנו במעמד הר סיני, היא אותה התורה שאנו לומדים היום.
אמנם בכל דור ודור מתחדשים ומתווספים ענינים בתורה, זהו באופן שמפרשים ומבארים את אותם היסודות שכבר ניתנו במ"ת ("מ"ת לא יהיה עוד הפעם") דור אחרי דור. וכהלשון בזה, שבמ"ת ניתנו הכללים של התורה, ועל פיהם כל תלמיד ותלמיד מחדש בתורה, אך ברור שאי אפשר לחלוק, לשנות, לגרוע או להוסיף על דבר מדברי התורה.
תורה חדשה
חז"ל מפרשים על הפסוק "תורה חדשה מאיתי תצא" – "חידוש תורה מאיתי יצא", היינו שלעתיד לבוא יהיה חידוש בתורה ע"י מלך המשיח שיתגלה תיכף ומייד.
במהותו של חידוש זה נאמרו כמה וכמה ביאורים, יש שניסו לבאר, שמכיוון שמשיח יהיה "נביא גדול קרוב למשה רבינו", לכן יבוא ויחדש חידושים וישנה שינויים בתורה, מכוח נבואתו;
אך זה סותר למה שכתוב מפורש ברמב"ם שם: אין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה. לְפִיכָךְ אִם יַעֲמֹד אִישׁ בֵּין מִן הָאֻמּוֹת בֵּין מִיִּשְׂרָאֵל וְיַעֲשֶׂה אוֹת וּמוֹפֵת וְיֹאמַר שֶׁה' שְׁלָחוֹ לְהוֹסִיף מִצְוָה אוֹ לִגְרֹעַ מִצְוָה אוֹ לְפָרֵשׁ בְּמִצְוָה מִן הַמִּצְוֹת פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ מִמּשֶׁה. אוֹ שֶׁאָמַר שֶׁאוֹתָן הַמִּצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהֶן יִשְׂרָאֵל אֵינָן לְעוֹלָם וּלְדוֹרֵי דּוֹרוֹת אֶלָּא מִצְוֹת לְפִי זְמַן הָיוּ. הֲרֵי זֶה נְבִיא שֶׁקֶר שֶׁהֲרֵי בָּא לְהַכְחִישׁ נְבוּאָתוֹ שֶׁל משֶׁה.
בשיחה מיוחדת שהדפיס הרבי מה"מ שכל כולה מוקדשת לסוגייא זו של תורתו החדשה של מלך המשיח, מבאר הרבי באריכות ובבהירות את מהותה של התורה חדשה, ונקודת הביאור היוצאת משיחה זו היא כדלהלן:
"במתן תורה ניתנו כל עניני התורה כולה, גם הענינים ד"תורה חדשה מאיתי תצא" ע"י משיח, טעמי וסודות התורה שניתנו כולה למשה מסיני, וכלולים בהעלם בתורה שניתנה למשה מסיני, אלא שהחידושים שמתגלים בזמן הזה, הם כלולים בתורה בהעלם כזה שהוא "העלם ששייך לגילוי", ולכן יכולים הם להתגלות ע"י היגיעה של תלמיד ותיק.
ואילו התורה חדשה שתתגלה לעתיד לבוא, כיון שאין ביכולת האדם לגלותם, כי אם רק ע"י הקב"ה, מובן שהתכלותם בתורה היא באופן של העלם שאינו שייך לגילוי (העלם שאינו במציאות), ולכן התגלותם לעתיד לבוא היא עניין של חידוש, "תורה חדשה", באין ערוך לגמרי לתורה שבזמן הזה, כמארז"ל "תורה שאדם למד בעוה"ז הבל היא לפני תורתו של משיח".
חידוש בהלכה
בעניני התורה דלעתיד מובא גם שיהיה שינוי ממשי בהלכות התורה, כמו שבזמן הזה – זמן הגלות – ההלכה היא כבית הלל, ואילו לעתיד לבוא תהיה ההלכה כבית שמאי, ועוד שינויים נוספים בין התורה שהאדם למד בעולם הזה לבין התורה בימות המשיח.
שינויים אלו אינם מהווים סתירה לנצחיות התורה – שלא תהיה מוחלפת לעד ולעולמי עולמים – מאחר שהם יתחדשו באופן כזה שאינו שינוי בהלכות התורה, אלא העמקה ובירור מחודש בתורה שמביא תוצאה שונה ממה שנפסק עד היום.
כלל הוא, שבי"ד אחד לא יכול לבטל דברי בי"ד חבירו "אלא אם כן גדול הוא ממנו בחכמה ובמניין", בתיאור בית הדין שלעת"ל, מבאר הרבי, שידונו מחדש בנושאים שונים, והמסקנה של שכלם הם, תהיה שונה מהמסקנא שהייתה בזמן הגלות. ובלשונו של הרבי:
"לעתיד לבוא יהי' שינוי בהלכות התורה ע"פ טבע שכל האדם כתוצאה מדרגא נעלית יותר בלימוד התורה, ועי" זה במקום הלכה כב"ה תהי' הלכה כב"ש, בגלל וע"י שיתוסף בחכמת התורה כדרך ב"ש "מחדדי טפי"".
ובזה מבאר הרבי בשיחה שם, פרטים נוספים כפי שהם מתבטאים בשחיטת שור הבר לעת"ל ובפרטים נוספים, וראה שם באריכות.
ולסיכום הנתבאר, שלעתיד לבוא יהיה גילוי של תורה חדשה – לא ח"ו באופן של שינוי או גרעון, אלא באופן של גילוי עמקות נוספת שהייתה כלולה כבר בתורה שנתן משה רבינו אלא שהיה זה באופן של העלם שאינו שייך לגילוי, ומזה יצא גם שינוי בהלכות התורה, אך באופן כזה שהמסקנא תהיה מקובלת ע"פ כללי התורה – בשכל ובטבע של הסנהדרין – שיוקלט בשכלם חידושי התורה הנעלים בפנימיות.
בברכה.
