'בעל תוקע' שטועה בתקיעות של 'מעומד' (הנערכות בתפילת מוסף), האם עליו לחזור ולתקן התקיעות, או שמאחר וכבר יצאו הקהל ידי חובתם מהתורה בתקיעות של 'מיושב'

אנחנו נמצאים ממש בערב שנת השמיטה, וברצוני לשאול האם מצוה זו שייכת גם עבור יהודים שלא זכו לגור בארץ ישראל, ועדיין נמצאים הם בארצות הגולה,

בשער של התניא אדמו"ר הזקן כותב שהוא בא "לבאר היטב איך הוא קרוב מאוד בדרך ארוכה וקצרה" – אשמח לדעת את הפירוש של הרבי לביטוי

רציתי לשאול, מה עניינו של היום השלישי של סליחות, אשר בחב"ד מציינים אותו בהתוועדויות מיוחדות?

האם ישנם מנהגים מיוחדים שצריכים לדעת בעת אמירת הסליחות בימים שלפני ר"ה, תודה רבה.

האם יש מנהגים מיוחדים שצריכים לנהוג בהם בח"י אלול – יום ההולדת של המאורות הגדולים?

האם ישנו איזו נוסח מיוחד שצריכים לאחל אחד לשני בח"י אלול (כמו שבי"ט כסלו אני יודע שצריכים לאחל כתיבה וחתימה טובה בלימוד החסידות וכדומה) –

מתוך ההנחה והאמונה שכל הפרנסה שלנו תלויה רק בקב"ה, ובעצם לא משנה מה שנעשה, לא נוכל להרוויח דולר אחד יותר ממה שהקציב לנו הקב"ה בראש

זכור לי שבתקופה של הימים הנוראים, יש איזו תקופת זמן שכל יום הוא מתקן את החודש של השנה הקודמת – מתי זה בדיוק, ומה המשמעות

אני עומד עדיין בשלבים ראשונים של התקרבות לחסידות, ואני לומד קצת מאמרים קלים של הרבי הריי"צ, מהספר מאמרים מלוקטים, ואני רווה מהם עונג רב. ברצוני

יש לי קושי מסויים שהייתי רוצה את עזרתו של הרב. כחלק מעבודתי כמורה ומחנך, הרבה פעמים קורה שאני פשוט סובל.. העבודה היא קשה עלי.. לא

כיצד ניתן להסביר את העיקרון שהעם היהודי הוא לא כמו כל הגויים, אלא הוא שונה מכולם, גם לכאלו שלא נמצאים במקום הכי קרוב לעולם הדתי

ראיתי כבר כמה פעמים בכתבים חסידיים, שמגנים את החציוניות, ודורשים תמיד שתהיה עבודה פנימית. השאלה שלי, כיצד מיישמים את אותה ההוראה – להגיע אל הפנימיות?

אמנם זה לא נהוג לכתוב על דברים כאלו, אבל שאני עורך בימים האחרונים חשבון נפש על השנה האחרונה שלי, אני נופל לסוג של עצבות כזאת,

השבוע אני צריך לדבר בפני יהודים מחוגים שונים על המעלה של חי אלול, מה שינתה החסידות כלפי מה שהיה קודם לכן. האם אפשר להצביע על

שמעתי שהרבי אמר פעם, שיש הבדל בין החסידים של חבד לבין כלל החסידים, שלכלל החסידים יש גם עולם הזה וגם עולם הבא, ואילו לחסידי חבד

אני עובד בבית תבשיל לנזקקים, לחלק אוכל וכו', ויש לי איזו חוסר הרגשת סיפוק מסויימת.. הייתי מעדיף לעסוק בטובה של יהודי אחר על ידי זה

מה ההבדל בין חשבון הנפש שצריכים לעשות בכל יום בקריאת שמע שעל המיטה, לבין החשבון נפש שצריכים לעשות בחודש אלול – אם יש הבדל בכלל?

מה הסיבה שישנו עונש על מי שעבר חטא בשוגג – בלי כוונה. הרי יכול להיות שהוא בכלל לא התכוון לכל זה, ואין לו שום מטרה

האם מותר לקיים מצוה מסויימת בגלל שהיא סגולה לאיזה עניין טוב שיגיע לי בעבור זה, או שצריכים לקיים את המצוות רק מפני שככה הקב"ה ציווה,

כיצד אפשר להסביר לאנשים שלא נמנים בחוג שומרי התורה והמצוות לעת עתה, שהם צריכים לקבל בקבלת עול את רצון הבורא ולקיים את מצותיו יתברך? אחת

דיברתי בפורום מסויים על כך שצריכים לבקש בחודש אלול רחמים מהקב"ה על כך שהוא יזכה אותו במשפט שהוא עורך ביום הדין הגדול – ראש השנה.

אני יודע שיש תרי"ג מצוות שאנחנו מחוייבים עליהם – רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה – השאלה שלי היא, האם יש איזו שהיא ספירה

האם יכולה להיות נבואה בזמן שבו אנו נמצאים, בזמן שבו אין בית המקדש קיים, ואין ישראל יושבים על אדמתם. אני לא שואלת על זהות של

האם מותר בשבת לקפל 'מפיונים', 'ניירות' וכיוצא בזה בצורה מיוחדת לנוי וקישוט השולחן, או לצורך משחק?

משפחה מורחבת שאכלו יחד באירוע משפחתי, וישנם שם בעל הבית המארח, וכן סב המשפחה והם ישראלים, וכמו כן ישנו שם אחד החתנים שהוא כהן, ומברכים

כלי חלבי שנמצא בתוך כיור בשרי, או להיפך (כלי בשרי בכיור חלבי), ואינו יודע כיצד הובא לשם, האם צריך להכשירו בהגעלה, או רק לשטפו?

מכשיר 'בלנדר' שטחנו בו ירקות מבושלים רותחים ממרק בשרי שנתבשל בו עופות, ולאחר מכן באותו היום הכינו בו 'שייק' פירות עם כוס חלב קר, כאשר

כלים שצריכים הגעלה וטבילה, והאדם הטבילם לפני ההגעלה, האם לאחר שמגעילם צריך שוב להטבילם, או שיצא כבר במה שהטבילם לפני כן (אף שהיה זה לפני

אדם שבישל דברי מאכל בכלים שלא הוטבלו לפני השימוש, האם המאכלים שנתבשלו בכלים אלו נאסרו?

דבר מאכל מהצומח שיש בו 'מיעוט המצוי' של חרקים (כלומר שאין זה נדיר אלא מצוי יחסית בתדירות) – ולא בדקו אותו, מה דינו 'בדיעבד' –

אדם שהשתכר באירוע משפחתי בשבת, ומתוך שכרותו כיבה והדליק את האור, מה עליו לעשות כתשובה על מעשה זה?

מגירה במטבח שיש שם מוצרי חשמל (כמו 'טוסטר' 'קומקום חשמלי' וכיוצא בזה) וכן כלים המותרים בשימוש בשבת, האם מותר לפתוח מגירה זו בשבת על מנת

מי שעובדים אצלו בביתו פועלים מוסלמים המשפצים את ביתו, ובעל הבית יוצא ונכנס, ופעמים פתחו את המקרר (על דעת עצמם) בכדי להוציא שתיה לשתות, והיה

אם ישנה 'הכנסת ספר תורה' בעיר מסויימת, וחלק מועט מן המניין יודע מכך ואפשר שישתתף בו, אך חלקו הגדול אף אינו יודע מכך ולא ישתתף

האם מותר לעשות מניין תפילה בפארק ציבורי באמצע רחבה גדולה מפני שנוח למעוניינים להתפלל להתקבץ שם, וזאת כאשר עוברים ושבים מסתובבים שם, או שיש ללכת

האם מותר לעשות 'קיצור דרך' – דרך בניין של אחרים, כאשר אחד השכנים תלה מודעה מעצמו על כך שהוא מתנגד שאחרים (שאינם מדיירי הבניין) –