תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בכמה פרטים: א) מה דין כלים חלביים ובשריים ששהו יחד בתוך כיור אחד, האם יש לחשוש לבליעה זה מזה? ב) האם יש לחשוש בכלי שנמצא בכיור שאינו מינו, שמא נשתמש בו באופן האסור (כלומר, שמאחר ואינו כיצד בא לשם אינו יודע מה היה שימושו, שאולי ערבב בו בסיר מהמין השני, או רק ערבב בו בכלי שני מהמין השני, או שרק טעה לאחר ארוחה ובמקום להניחו בכיור ממינו, הניחו בכיור מהמין השני)?
ראשית יש לציין שאיסור ערבוב בשר וחלב אינו רק כאשר מדובר בבשר וחלב ממשיים, אלא אף את הטעם שלהם בלבד אסור לערבב יחד, אף שהוא רק נרגש ואינו נראה. ולמשל, סיר שבישלו בו בשר, הרי אף לאחר שהוציאו את הבשר, מכל מקום טעם הבשר נספג ונבלע בתוך הסיר, ולכן אם יבשלו בו דבר מאכל של חלב, הרי יפלט טעם הבשר הבלוע בכלי, וייספג בחלב, וכמו כן ייספג טעם החלב בכלי, ונמצא שעובר הוא בבישול זה על איסור בשר וחלב.
ובכדי שיחשב הדבר שהכלי ספג טעם ובכך יקבע האם הוא חלבי או בשרי, וכמו כן פליטת טעם של בשר או חלב מכלי שלהם, הרי זה אפשרי בכמה אופנים: א) על ידי בישול בשר או חלב בכלי. ב) על ידי שדבר חלבי או בשרי נכבש בתוך הכלי, כלומר ששהה בתוך הכלי מאכל במשך עשרים וארבע שעות. ואם מדובר בדבר חריף אזי כבר בשהייה של שמונה עשרה דקות בלבד כבר נספג בו הטעם בכבישה. ג) כאשר חותכים בסכין בשרי או חלבי דבר מאכל חריף, הרי בזה נפלט טעמו.
וממילא בכלים משני מינים ששהו יחד בכיור אחד יש לחוש לכמה בעיות מהאמור:
א) אף שבדרך כלל בפתיחת מים חמים בברז שבכיור אין זה מים חמים שהיד סולדת בהם, מכל מקום מצוי הרבה פעמים ששופכים לתוך הכיור מים רותחים מסירים שבישלו בהם על האש, ושפיכתם היא ישירות על הכלים, מה שיוצר הפלטה והבלעה (אפילו מועטת).
ב) אף אם נאמר שלא שפכו שם דבר רותח מהמין השני, מכל מקום זה וודאי מצוי שנשאר שאריות אוכל מהמין השני, ובכיור מצוי הרבה פעמים שהמים עולים מעט בגובה מעל הכלי (בפרט אם מדובר בסכו"ם), וכן מצוי ששוהים בתוך כלים מוגבהים כסירים קערות וכיוצא בהם עם מים ושאריות מהמין השני, ושוהים בהם יותר מעשרים וארבע שעות, או עם דבר חריף אפילו שמונה עשרה דקות כאמור, והרי זה כבישה של טעם בשר וחלב האוסרת.
ג) חשש נוסף ישנו באמור, שמאחר ומדובר בדרך כלל שאינו יודע כיצד בא לשם הכלי מהמין השני, שהרי לא מדובר שהניחו שם בכוונה תחילה, אלא שמצאו שם וממילא אינו יודע מה היה שימושו שהביאו לכאן, אם כן שוב ישנם כמה חששות שמא נאסר הכלי, שהרי אפשר מצד אחד שבאמת רק הונח שם בטעות במקום בכיור השייך לו, אך מצד שני אפשר שערבב בו בתוך סיר מהמין השני, מה שודאי יוצר בליעה.
[בכלל ראוי לציין, שאמנם ראוי לכל בעל נפש שבביתו יהיו שני כיורים אחד לחלבי ואחד לבשרי, כדי שלא יבואו לידי מכשולות האמורים המצויים בכיור אחד, ועל כל פנים מי שיש לו כיור אחד יזהר בכל חששות האמורים, וזאת על ידי שישטוף את הכלים יחד במים פושרים או במים חמים שאין בהם חום של ארבעים ושלוש מעלות, וכן יזהר לא לשפוך לתוך הכיור נוזל רותח מהסירים, ובין הדחת הסירים החלביים והבשריים ינקה וידיח את הכיור, ועל כל פנים אם שופך מים רותחים יבדוק שאין בכיור כלים מב' המינים מלוכלכים עם שאריות מהמין השני כדי שלא יתערבו פליטות הכלים זה בזה. כמו כן המהדר לא יניח את הכלים בתוך הכיור עצמו אלא אם רק אם ישנו הפסק בין הכיור לכלים.]
העולה מן האמור: מאחר וישנם כמה חששות שהכלי מהמין השני בלע איסור, כי מאחר ויש בביתו כיורים נפרדים ומקפיד שלא יתערבו הכלים, הרי בנוסף לחששות שישנם בבליעה ופליטה בתוך כיור אחד שלא נזהר בהם, מאחר ולא עולה על דעתו שימצא בהם כלי מהמין השני, הנה אינו יודע במה נשתמש בו, ואפשר למשל שערבב בו סיר מהמין השני.
ועל כן ראוי מחששות וספקות אלו להכשיר את הכלי בהגעלה.
ואם מדובר בכלי שאין מועילה לו הגעלה, או בצורך גדול (שצריך לכלי ואין לו אפשרות להגעיל כעת), ניתן להקל, מאחר ואינו יודע בוודאות שבלע מהמין השני והוא רק חשש בלבד, אמנם ישטוף את הכלי היטב.
