נושא: אמונה והשקפה

שלום כבוד הרב. לאחרונה אני מרגיש שנושא הגאולה והעתיד מאוד מעסיק אותי ובמקביל גם מאוד

שלום הרב. לאחרונה אני חווה פחד קיומי, עולות לי מחשבות על מוות, ועל פחד להיות

בגמ' כתוב שרבי עקיבא היה מצטער כל ימיו "מתי יבוא לידי ואקיימנו" שיוכל למסור את

ידוע ששמחה היא אחד העיקרים הכי גדולים בעבודת ה', כי עבודת ה' מוכרחת להיות בשמחה,

בהפטרה של פרשת חיי שרה מסופר שלאחרי שהיה ויכוח על ירושת המלכות של דוד המלך,

יש מקור בהנהגה החסידית, להתנהגות חיצונית – לעשות את עצמך כאילו אתה מתפלל כמו שצריך,

אני מורה לבנות שחלק גדול מהם מקורם מברית המועצות, ואני מדברת איתם על תנועת המסירות

אשמח באם תוכלו לעזור לי להבין את רש"י בפרשת וירא על הכתוב "וישא אברהם את

שלום וברכה. האם מקובל בדרך חסידות חבד לפעמים לבטש את האדם, להשפיל את עצמו, להוריד

ראיתי באחד המאמרים שלכם באתר בגודל עבודת ה' של הדור שלנו עוד יותר מהדורות הקודמים

שלום וברכה, יש הסבר בחסידות למה הקב"ה ברא בעולם כ"כ הרבה חושך וגלות, העלמות והסתרים

ראשית כל, יישר כח על כל התשובות המהירות והרחבות. ושנית, האם ישנו ביאור בחסידות על

שמעתי שיש קשר בין תקופת השנים שבהם אנחנו נמצאים, לפי הספירה מבריאת העולם, לבין התגלות

מה הביאור בסיפור שאדמו"ר הזקן היה קורא את הקללות שבתורה, שבת אחת הוא לא היה,

שלום וברכה. קשה לי מאוד, איך אפשר להבין את זה שהקב"ה נתן עונש כל כך

שלום וברכה. אם תוכלו לעזור לי להבין מה המשמעות של כך שהקשת היא האות שמבדילה