ב"ה
שלום וברכה
יראת שמים אמנם משפיעה על מה שקורה לאדם גם בגשמיות, וכפי שהתורה בעצמה אומרת שאם מקיימים רצון ה' הרי "ונתתי גשמיכם בעיתם וכו'".
וביחד עם זה, התורה מלמדת אותנו, שגם מי שטעה וחטא, יש באפשרותו לעשות תשובה ולתקן את דרכיו באופן כזה שלא ישאר שום רושם מהחטא ומהתוצאות שלו.
ולכן גם אם האדם לא היה בסדר ומצבו בגשמיות הושפע מזה (אף שכמובן איננו יודעים חשבונות של מקום, אך זו אפשרות), בידו לתקן זאת על ידי שעושה תשובה.
ולגבי השאלה אם זו חקירה שמביאה נזק או תועלת, המדד לכך הוא לפי התוצאה. אם זה מביא את האדם לעצבות ודיכדוך, הרי ברור שזה עצת היצר כדי שלא יעבוד את ה' בשמחה.
היצר הרע שהוא אומן במלאכתו יודע שכאשר האדם יהיה בעצבות הוא יוכל לגרור לעניינים בלתי רצויים, ולכן הוא מזכיר לו את חטאיו, כדי שלא יהיה בשמחה.
זה עצמו שיהודי יודע שזו עצת היצר, מאפשר לו לדחות מחשבות אלו ולהתמקד בעשיה בפועל של רצון ה' מתוך שמחה ובחשיבה חיובית וטובה שהקב"ה בוודאי משפיע עליו ורוצה לטובתו. וכפי שמוסבר בהרחבה בתניא ומאמרי החסידות העוסקים בענין זה.
אם יש ענין הדורש תיקון – אפשר לתקן אותו. אבל אם רואה שההתעסקות בתיקון מביאה אותו לעצבות, כדאי להסיח הדעת מזה לגמרי, אפילו בענין התיקון, ולהתמקד בעשיה בפועל של רצון ה' מתוך שמחה מכאן ולהבא.
