ב"ה
לכאורה אין באמת הבדל מהותי בענין זה בין כסף לדברים אחרים.
בשניהם לא ניתן לשנות את מה שנקבע מלמעלה על ידי השתדלות טבעית בלבד, ולכן מוטל עלינו להיות בביטחון חזק בה', ולעשות כלים בדרכי הטבע, רק בגלל שהקב"ה רוצה שנפעל גם בדרך הטבע (אם זה כלי לפרנסה או כלי לרפואה), אך לדעת שהכל תלוי ברצון ה' וממילא להיות במנוחת הנפש ולא להישתדל מעבר למידה הנדרשת.
ועל דרך זה בשניהם, ניתן על ידי תפילה, ביטחון בה' ועשיית פעולות רוחניות, להמתיק את הדין, ואם יש חלילה בעיה בריאותית – שיהיה רפואה שלימה, ואם יש חלילה קושי בפרנסה – לזכות לעשירות וכו'. אך לא מצד הישות של האדם, שזה תלוי בכוחי ועוצם ידי, אלא מתוך ביטחון בה' וידיעה ברורה שהקב"ה רוצה להיטיב לו, בטוב הנראה והנגלה.
ועיין בשיחת פרשת תרומה תשנ"ב במעלת העשירות בגשמיות וברוחניות. ועל דך זה במקורות נוספים שהרבי מסביר שיהודי צריך להיות עשיר ואף להשתדל בכך, אך כמובן באופן שמחזק ביטחונו בה' וידוע שהגשמיות והרוחניות זה דבר אחד, ולא שרוצה רק מצד ישותו.