יהדות באור הקבלה והחסידות - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

נרות שבת אצל הדודה

שלום הרב. בשבת אני אצל דודה לבד בלי אשתי, ולא אוכל איתם (מצד הכשרות) אלא יאכל אוכל שלי, אשתי גם לא בבית, האם אני צריך

קידוש על מים בטעות

שלום הרב. אם קידש על כוס מלא מים, וחשב שהוא יין והיה לפניו בקבוק יין סגור (לגמרי וצריך לפתוח אותו עם פותחן) צריך לברך עליו

פחד קיומי

שלום הרב. לאחרונה אני חווה פחד קיומי, עולות לי מחשבות על מוות, ועל פחד להיות לא קיים. ואף על פי שאני מאמין בלב שלם שיש

רצון רבי עקיבא למסירות נפש

בגמ' כתוב שרבי עקיבא היה מצטער כל ימיו "מתי יבוא לידי ואקיימנו" שיוכל למסור את נפשו על קידוש השם בפועל. וקצת קשה לי על זה,

ענין החסידות, לימוד או מעשה?

למדתי קצת על ענינה של החסידות ויצאתי קצת מבולבל.. במאמרים מסויימים ראיתי שענינה של החסידות היא שהיא תורה הפנימית, ולפעמים כתוב שענינה של החסידות היא

שמחה עם תוצאות שליליות

ידוע ששמחה היא אחד העיקרים הכי גדולים בעבודת ה', כי עבודת ה' מוכרחת להיות בשמחה, אבל קורה פעמים רבות שהשמחה מובילה את האדם ליציאה מהגבולות

שמחה ללא משברים – פרשת חיי שרה

השאיפה לשמחה טובה אבל לא די בה: ייתכן שאדם אכן ישאף לשמחה, אבל יפעל בדרך שגויה, ואזי הוא עלול ליפול השמחה ולהביא לתוצאות בלתי רצויות. שמחה אמיתית צריכה להיות מבוססת על מקום פנימי של ענווה ו'ביטול'. במקרים שבהם המניע הפנימי לשמחה הוא הרגשת ה'ישות', אי אפשר להגיע לשמחה אמיתית, וצפויים להגיע להפך הגמור שלה – למשברים ונפילות.

ראש השנה

שנה שבתית בפתחנו

שנה שבתית בפתחנו בכמה הזדמנויות הזכיר הרבי שכאשר ראש השנה חל בשבת צריכה להיות השנה

האבא בבית והשמחה

מקום של האבא במשפחה חשוב ומשמעותי מאוד בבית, לזוגיות, ולחינוך הילדים. אבל לפעמים "משנכנס אב -ממעטין בשמחה.."

הכח להתחדשות

כיצד מגלים את הכחות החדשים שניתנים לנו? וכיצד לא נותנים לעבר הבעייתי להשפיע עלינו על השנה החדשה…?

מהותו של חג הסוכות

איך מגלים את השמחה הזאת בתוכנו? מה הסוד המיוחד של סוכות וארבעת המינים בנפש האדם? ואיך חג הסוכות קשור לשלימות הפנימית של האדם עם עצמו?

אורח שלמעלה מבעל הבית

אחת הסיבות לקשר בין אורחים לסוכות היא שבחג סוכות אנו עוזבים את דירת הקבע שלנו, שבה אנו בעלי הבית, ועוברים לגור בדירת עראי. באופן זה אנו  כביכול 'מאבדים' את 'מעמדנו' כבעלי הבית והופכים להיות אורחים בסוכה.  חכמים היטיבו לבטא רעיון זה בביטוי שטבעו: "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת" – הסוכה ראויה לכולם במידה שווה. אף אחד אינו בעל הבית בה, ולכן בסוכה, כולנו בעצם אושפיזין.

מוקדש לרפואת והצלחת

מאיר אוריאל בן עידית

סדרת הספרים החדשה

שאל את הרב

פחד קיומי

שלום הרב. לאחרונה אני חווה פחד קיומי, עולות לי מחשבות

דילוג לתוכן