כללי
"שבענו מטובך" – השלימות שמעוררת את הבקשה
"שבענו מטובך" – השלימות שמעוררת את הבקשה כל מי שזכה להיות אצל הרבי ראה והרגיש
ג׳ בתמוז ה׳תש״פ
Menu
"שבענו מטובך" – השלימות שמעוררת את הבקשה כל מי שזכה להיות אצל הרבי ראה והרגיש
ב"ה עשירות? בקלות ידועה ההדגשה של הרבי בכמה הזדמנויות, שבתקופתנו צריך להשתדל להיות עשיר. העשירות
ב"ה אחדות אינה ויתור ימי ספירת העומר מתאפיינים במנהגי האבלות שאנו נוהגים בהם. אנו אבלים
ב"ה הגיע הזמן לפתור מהשורש! בין מכלול הבעיות הפנימיות והחיצוניות שאנו נדרשים להתמודד איתן, בולטת
ב"ה בזכות הביטחון נגאל אחד העניינים המבוארים ומודגשים בהרחבה בתורת החסידות הוא, שיציאה ממצרים הינה
מכתב כללי של הרבי (תרגום חפשי) ב"ה, י"א ניסן, ה'תשי"ח ברוקלין, נ.י. אל אחינו
מוגש לקראת ב' ניסן על פי מאמרי תער"ב לקראת ב' ניסן יום ההילולה של
ב"ה קונפליקטים זוגיים בהכנות לפסח ישנם זמנים שמטבעם מעוררים לחץ, קושי ומתח בבית יותר מזמנים
ב"ה בוטחים בה', ונשמרים מסכנות מגפת הקורונה המתפשטת בשבועות האחרונים מעוררת לעיתים חרדות ולחץ. לימוד
האם תמיד יהודי צריך לעשות 'כלי' והשתדלות בדרך הטבע או שמא יש מקרים או מצבים שבהם הוא יכול לבטוח בה' ו'לוותר' לגמרי על הכלי הטבעי ועל ההשתדלות? מתברר שהסוגיה איננה פשוטה.
התנועה המתאפיינת בשאיפה ובמאמץ להתקדמות בחיים חשובה והכרחית, והיא־היא המימוש של הציווי "לך לך", שאותו נקרא בשבוע הבא, אך לפני שנפעל לממש ציווי זה, צריכה להתפתח אצלנו התודעה של "נח" – מנוחה ורוגע מתוך הכרת הטוב שכבר זכינו בו והוא קיים אצלנו.
ראיון עם הרב ערד, על מהות התשובה בחסידות. "כשאדם לא בורח מעצמו אלא מתחבר אל עצמו – כל מציאות חייו נראית אחרת. התענוג שלו והשמחה שלו הם אמיתיים. זה לא שאין קשיים, אבל מתוך שהוא פוגש את עצמו באמת, ופועל להגשים את עצמיותו – יש בו את היכולת להתחבר לעצמו, לזולתו, ומשכך לקיים זוגיות ומשפחתיות אמיתית מתוך נוכחות שלמה, להיות בגידול וחינוך הילדים, אדם יכול לקבל ולאהוב את עצמו ולקבל את אתגרי החיים בצורה אחרת לגמרי – כי הוא מתחבר לחלק האלוקי שבו, שהיא המציאות האמיתית שלו, ושם הכול שלם. כשהוא מאיר את הנקודה הזאת בחייו, הוא מכניס גאולה לחיים.
מרוכז רק בעצמו דרגת העיבור הינה המצב בו תודעת האדם אינה מפותחת ונמצאת ברמה הכי
תארו לעצמכם תינוק בן שנה הצורח ובוכה לאוכל, והוריו מחליטים שעליהם 'לחנכו' שזו איננה הדרך לבקש אוכל, ובצרחות ובכיות הוא לא ישיג את מבוקשו. כל בר-דעת מבין שבגיל כזה יש למלא את צרכיו הבסיסיים למזון מבלי לנסות לחנך אותו להתאפק, להמתין סבלנות, להיות מנומס ולחדול מלצרוח.
כשם שהדבר נכון במזון ואוכל, כך הוא היחס הנכון בשאר צרכיו ורצונותיו של התינוק.
לפעמים אנו שואלים את עצמנו: "האם זה תלוי בנו?" הרי הרבה העולם עושה, הרבה חברים עושים, ובימינו – הרבה האינטרנט עושה, לא עלינו, וכו'. אין ספק שגורמים רבים משפיעים על הילד, והמלמדים, המורים, הרבנים והמשפיעים שותפים באחריות לחינוכו, אבל חשוב לזכור שההשפעה העיקרית על ילדים מקורה בהוריהם.
נראה שהבעיה אינה טמונה במידה עצמה אלא ב'ציור' שהיא נמשכת אליו. המידות הטבעיות של הנפש אינן רעות, אבל ה'יצר' הרע (מלשון ציור רע), הוא המושך אותן למטה.
כאשר המידה והרגש הטבעי שבאדם באים לידי ביטוי ומתגלים במציאות, הביטוי הזה תלוי בציור שכלי המצוי במוחו ובמחשבתו של האדם, והוא שמנווט את המידה.
מי אשם בחסרון הפרנסה? בתשובה ליהודי שכתב לרבי על הידרדרות במצב עסקיו וכניסתו לחובות, הצביע
בשיחת פרשת פנחס תשמ"ד, ביאר הרבי בהרחבה ב'אותיות' מיוחדות את הצורך להשתחרר מהחשיבה הגלותית, במהלכה אף הביא דוגמה ליהודי ש"מחדיר לעצמו ענין של גלות עד שאינו יכול להשתחרר מזה". וכך אמר הרבי:
יהודי "תמים" עם כל המעלות כו' – יושב בהתוועדות של יום השבת, ומיצר ודואג. מה קרה – הרופא אמר לו שיתכן שלאחרי השבת יצטרך לעבור ניתוח.
אחת מההנהגות המופלאות של הרבי בדור השביעי, היא נתינת צדקה ועשיית ריבוי עצום של יהודים לשלוחי מצוה לנתינת צדקה, במשך שעות ארוכות בחלוקת הדולרים וכדומה, ובכל הזדמנות אפשרית.
סגולותיה של מצוות הצדקה רבות מאוד, וחשיבותה מתעצמת בפרט בדורות האחרונים, כמובא באיגרות הרבות בספר התניא. יסוד נתינת צדקה צריכה להיעשות כמובן משום שזהו רצון ה', וגם מתוך כוונה לזרז את הגאולה. אך הפעם נתעכב על פן נוסף שלה הקשור לנפש הנותן – פיתוח מקום נפשי נכון המאפשר את נתינת הצדקה באופן משוחרר וגאולתי.
תעודת זהות – דעת // כך הכל התחיל מרכז דעת הוקם ברחובות בשנת תנש״א על
הרב יצחק ערד ומנחם זיגלבוים משוחחים על נקודות מרכזיות ב'דבר מלכות' השבועי, ומנסים לשלב ולמזג דרכים פרדוכסליות שתעבוד בו זמנית.
בסולם ההתפתחות קיימים שלושה מצבים: עיבור יניקה גדלות. בפרק זה – תיאור המצב של 'גדלות' והדרך ליישמו. פרק שלישי בסידרה.
לאחר שלמדנו כי האדם בחייו מתמודד בעל כורחו, והבחירה שלו היא מתוך איזה מקום ואיזה נפש הוא מגיב ומתמודד, יש לתת כלים מעשיים לפעול ולהתמודד בצורה הנכונה.
אנו שמחים להגיש לפניכם דף הנחיות הלכתיות המיועד לרבני קהילות, שלוחים, והקהל הרחב לקראת חג הפסח וליל הסדר.
הדף מופיע בשפה העברית, אנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית. היכנסו וקראו. חג פסח כשר ושמח לכם ולכל בית ישראל!
לכל חג מחגי השנה יש מסר מיוחד, תודעה שממנה אנו לוקחים כוח לכל החיים.
המסר המרכזי של פורים הוא "ונהפוך הוא". בסיפור של פורים היה מצב בעייתי ליהודים, גורלם התהפך ונהיה לגורל חיובי.
עומדים אנו בסיומו של חודש תשרי. חודש המהווה ללא ספק פתיחה והתחלה של דף חדש ונקי, כמובן, לאחר ניקוי ותיקון המעשים מהשנה שעברה.
בהשגחה פרטית, בסדרת פרקי התניא, אוחזים אנו כעת בדיוק בסוגיה זו: יצירת מערכת נפשית נקיה, זכה וחלקה על ידי תיקון הפגמים שיצר האדם.
אחד מהדברים המאפשרים ומקרבים את תחושת האהבה והחיבור בין אחד לשני, הוא כח השמחה. כשהאדם שמח הוא מראה קירבה לכולם, ואף לכאלו שבדרך כלל לא מעוניין בהם ומרגיש כלפיהם תחושת ריחוק וניכור, הרי בזמן השמחה רוצה בקרבתם ומרגיש שייכות גם אליהם.
ההסבר האמור מאיר לנו בזרקור בהיר את מעלתו הנפלאה של היהודי, אשר דווקא עליו 'חשש הבורא' וציווה עליו להימנע מדברים בהם נוכחות ה' כלואה ומוסתרת, זאת בדומה לאדם בעל גוף עדין וזך, המצווים עליו לאכול ולהשתמש רק בדברים שלא יפגמו ויזיקו לבריאותו ושלימותו הייחודית.
אצל הנפש הבהמית, שעסוקה כל הזמן ב"אני" של עצמה, במציאות האישית והאנוכית, הרגש והחוויה הן אלה שנמצאות במרכז, והן אלה שמנהלות את מהלך הנפש, שכן הנפש הבהמית אינה מתעניינת באמת, אלא (רק) בעצמה, ואפילו לא יפריע לה לעוות את ההיגיון הבריא, על מנת להצדיק את היצרים האישיים…
אחד המקובלים המפורסמים של צפת, רבי משה קורדובירו, כותב בספרו משל מפתיע על הדמיון שבין הנפש הבהמית לבין הנפש האלוקית, ובלשונו: "ענין הקליפות .. הם .. כקוף בפני אדם"
המשל הזה נותן לנו הבנה חשובה מאד על הדמיון הכמעט מלא שבין שני הצדדים, אך יחד עם זאת על השוני המהותי מאד שקיים ביניהם.
מוקדש לרפואת והצלחת
מאיר אוריאל בן עידית
אתר האינטרנט “דעת – יהדות באור החסידות והקבלה” מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.
