המודעות הפנימית בשליטת המוח - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

המודעות הפנימית בשליטת המוח

כל בעיה נפשית היא תוצאה של מודעות מוטעה. גם אם הבעיה מוצדקת מקורה במודעות מוטעה. אם הייתה קיימת מודעות נכונה הייתה קיימת גם היכולת לשאת את הבעיה או לפתור אותה. התנועה אל עבר מודעות נכונה עשויה לתת כוחות לפתרון ולנשיאה.
כל בעיה נפשית היא תוצאה של מודעות מוטעה. גם אם הבעיה מוצדקת מקורה במודעות מוטעה. אם הייתה קיימת מודעות נכונה הייתה קיימת גם היכולת לשאת את הבעיה או לפתור אותה. התנועה אל עבר מודעות נכונה עשויה לתת כוחות לפתרון ולנשיאה.
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

המודעות הפנימית בשליטת המוח

על פי שיעוריו של הרב יצחק ערד

כל בעיה נפשית היא תוצאה של מודעות מוטעה. גם אם הבעיה מוצדקת מקורה במודעות מוטעה. אם הייתה קיימת מודעות נכונה הייתה קיימת גם היכולת לשאת את הבעיה או לפתור אותה. התנועה אל עבר מודעות נכונה עשויה לתת כוחות לפתרון ולנשיאה.

"מוח שליט על הלב" זהו המצב האידיאלי. כל הבעיות מתחילות בראש ומקורן בחוסר איזון. מה שמנהל, מוביל ופותר את הבעיות הוא המוח. אם המוח לא שליט על הלב נוצרות בעיות. המטרה היא להגיע למודעות נכונה. זוהי עבודה של החיים. זהו תהליך של המודעות.

כל בעיה יוצרת מודעות או במילים אחרות נקודת הזדהות. ישנן שלוש נקודות הזדהות/מודעות שונות. ככול שהמודעות גוברת כך עוצמתה של הבעיה קטנה וככול שהמודעות קטנה כך עוצמתה והשפעתה של הבעיה עולה.

מה נכלל בתוך המושג "מוח שליט על הלב"?

הראש מתחלק ל: חוכמה, בינה ודעת.

חכמה

החוכמה היא נקודת המהות האמיתית, ה-למה, המשמעות האמיתית של הבעיה/ הנושא. מושגים לדוגמה המצביעים על מהות של בעיה/נושא: "ירידה היא לצורך עליה, בעיה נוצרה לצורך תיקון, בעיה משמשת לתיקון, בעיה נועדה לעשות טוב, בעיה היא לא מקרית ולא סתמית אלא עומדת מאחוריה כוונה וחוכמה. מאחורי הבעיה יש סיבה ובסיבה יש את הטוב."

כל פעם שיש בעיה יש לשאול מה המשמעות? למה זה קורה? מה הטוב? למה זה נועד? למה זה יוביל? לפעמים כשלא מצליחים להבין את המשמעות נשארים במצב של אמונה. האמונה מניחה שבבעיה יש משמעות טובה אף שעדיין לא הגענו אל המשמעות הזו ואף שאנו לא מודעים לה עדיין. מאחורי כל בעיה יש את נקודת העונג שלה. הסיבה שהיחיד סובל היא שיש איזה שהוא עונג אמנם שגוי שמשאיר אותו במצבו הבעייתי. יש לזהות את העונג האמיתי המסתתר בתוך המשמעות האמיתית שעומדת מאחורי הבעיה ולנהוג על פיו ולא על פי העונג השגוי.

בינה

הבינה היא נקודת המציאות, נקודת ההווה של המציאות הבעייתית. יש לחפש ולזהות את חלקי המציאות ואת הפרטים המרכיבים את הבעיה.

לדוגמה, אדם נמצא במצוקה רגשית. לבעייתו יש משמעות עמוקה ונכונה אך בפועל הוא רואה מציאות צרה בלי כל הפרטים הגורמת לו לחשוב (בטעות) שהבעיה היא כל עולמו ושחוץ מהבעיה אין לו כלום. היחיד השקוע בבעייתו לא מבחין בחלקי המציאות האמיתית. הוא לא רואה את המכלול של המציאות, לדוגמה, אדם עם תכונה שלילית מסוימת, האם אין עוד רבדים נוספים למציאות הבעייתית? האם כולו זה אותו פרט שחסר? האם אין בו עוד חלקים טובים? בוודאי שיש ולכן יש להפריד בין המעלות והחסרונות ולא לראות רק טוב או רק רע.

יש תודעה חיצונית בעייתית אך באותו הזמן יש תודעה פנימית שונה או נוספת, נכונה יותר וקלה יותר להתמודדות. ראיית רק את הבעיה ובאופן צר וגורף מתאימה לראייה מתוך המודעות הנמוכה ביותר המתקשרת לנפש הבהמית. ראיית הבעיה בצורה רחבה יותר מתקשרת לנפש השכלית וכשרואים את המשמעות העמוקה זו ראייה מתוך הנפש האלוקית, אז רואים מציאות לאשורה.

לכן, יש לזהות נכון את פרטי המציאות. אין מציאות שמשמעותה היא כולה טוב או כולה רע. המציאות תמיד מעורבבת בטוב וברע. יש לזהות ולברר את הטוב ואת הרע. יש לבצע תהליך של "בירור" (כמו שבוררים אורז) מה החלקים הטובים ומה החלקים השליליים שבמציאות הבעייתית.

דעת

הדעת היא נקודת ההזדהות. זוהי נקודת חוויית המציאות כמו שהיא באה במגע הראשון עם הבעיה. זוהי נקודת המודעות הנמוכה ביותר והשגויה ביותר. כל אחד מחלקי הראש (חוכמה בינה ודעת) יוצר מודעות שונה. החוכמה היא המציאותית ביותר והיא רואה את האמת ועל כן היא יוצרת מודעות של אין בעיה ואילו הדעת היא הכי פחות מציאותית, היא הכי רחוקה מהאמת ועל כן היא יוצרת מודעות של בעיה.

מודעות על פי הדעת מבוססת על חוסר של חוכמה ובינה. כשאין חוכמה ובינה נכונים (כשהם חסרים) היחיד הסובל מזדהה עם חוכמה ובינה דמיוניים, הוא ממציא לו פרשנות משלו שהמציא ונוצרת אצלו ראייה לא נכונה ומעוותת של המציאות. בחלל של החוסר חוכמה ובינה נכנס ראש מעוות ושטחי. ההזדהות השגויה היא הבעיה והיא היוצרת התנהגות שגויה כמו פחדים וכו' הנקראים בעיות. המודעות הבעייתית היא הבעיה.

העבודה הנדרשת היא ליצור חוכמה ובינה נכונים ואיתן יש להזדהות ואז הבעיה תיעלם. תמיד יש חוויה ואיתה הזדהות אך, או שחווים חוכמה ובינה נכונים או שחווים חוויה לא נכונה של המציאות. העבודה היא להתקשר עם המודעות הנכונה ולשם כך צריך כלים מיוחדים, לדוגמה: דיבור על הבעיה עם אחר או עם עצמי. לפני הדיבור עושים עבודה פנימית של ריכוז המחשבה במשמעות הנכונה. רצף של הרבה שיחות ומחשבות יוביל לחוויה של המשמעות הנכונה. הריכוז כשלעצמו מכניס את היחיד לעומק הבעיה ובכך הוא מגיע למשמעות הנכונה ולחוויה הנכונה.

שלושת המרכיבים, חוכמה, בינה ודעת נכללים בראש. בראש בעייתי יש דעת אך אין חוכמה ובינה נכונים ולכן נוצרת חוויה של בעיה. לעיתים יש חוכמה ובינה אך הדעת נשארת ללא חיבור איתם וכך נשארת המציאות הבעייתית. אם נעשה עבודה ונחבר את החוכמה והבינה עם הדעת אז לא נחוש בעיה ואז נפתור את הבעיה. במצב נכון ומתוקן, יש חוכמה ובינה נכונים המחוברים לדעת.

מודעות ראש נכונה כוללת חוכמה ובינה נכונים עם חיבור לדעת ושם כל שאר הבעיות לא נחוות כבעיות. במצב ההפוך חווים בעיה.

בזמן של הצפה רגשית אין חוכמה ואין בינה. הראש נמצא במצב בעייתי. אלו הן בעיות שמעבר לשכל הנמצאות בלא מודע כמו לדוגמה, פחד להיכנס למעלית. הפתרון למצב זה יהיה בדעת. כשנעבוד על חיבור הדעת עם החוכמה והבינה מול החוויה המודחקת החוויה הנעלמת תפסיק לשלוט עליך. השליטה היא לא בלוגיקה. אם אכריח את עצמי להיות ברגיעה מול הבעיה, הבעיה תתמוסס. יש לשנות את עולם ההזדהות השגוי. יש להזדהות עם ההנחה שראוי להיות רגוע. כדי להתנתק מהעונג השגוי צריכים לעבוד על משמעות נכונה לדוגמה, כעס נותן תחושה של כוח על השני. הכעס מביא עונג אך זהו עונג שגוי ואין מאחוריו משמעות נכונה.

הבסיס לכל תודעה נכונה הוא בהצבת עונג אמיתי מול עונג שגוי. הצבת המשמעות האמיתית מול המשמעות השגויה תביא לשינוי בהתנהגות. מוח צריך לשלוט על הלב, שילוב של שלושת המרכיבים של הראש: חוכמה בינה ודעת יעזור להתמודדות עם הבעיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן