מנהגי ח"י אלול
האם יש מנהגים מיוחדים שצריכים לנהוג בהם בח"י אלול – יום ההולדת של המאורות הגדולים?
האם יש מנהגים מיוחדים שצריכים לנהוג בהם בח"י אלול – יום ההולדת של המאורות הגדולים?
האם ישנו איזו נוסח מיוחד שצריכים לאחל אחד לשני בח"י אלול (כמו שבי"ט כסלו אני
מתוך ההנחה והאמונה שכל הפרנסה שלנו תלויה רק בקב"ה, ובעצם לא משנה מה שנעשה, לא
זכור לי שבתקופה של הימים הנוראים, יש איזו תקופת זמן שכל יום הוא מתקן את
אני עומד עדיין בשלבים ראשונים של התקרבות לחסידות, ואני לומד קצת מאמרים קלים של הרבי
יש לי קושי מסויים שהייתי רוצה את עזרתו של הרב. כחלק מעבודתי כמורה ומחנך, הרבה
כיצד ניתן להסביר את העיקרון שהעם היהודי הוא לא כמו כל הגויים, אלא הוא שונה
ראיתי כבר כמה פעמים בכתבים חסידיים, שמגנים את החציוניות, ודורשים תמיד שתהיה עבודה פנימית. השאלה
אמנם זה לא נהוג לכתוב על דברים כאלו, אבל שאני עורך בימים האחרונים חשבון נפש
השבוע אני צריך לדבר בפני יהודים מחוגים שונים על המעלה של חי אלול, מה שינתה
שמעתי שהרבי אמר פעם, שיש הבדל בין החסידים של חבד לבין כלל החסידים, שלכלל החסידים
אני עובד בבית תבשיל לנזקקים, לחלק אוכל וכו', ויש לי איזו חוסר הרגשת סיפוק מסויימת..
שלום רב רציתי לישאול בבקשה. אנחנו אומרים שהשפעה בעולם בא מעם ישראל והגוים לא משפעים
מה ההבדל בין חשבון הנפש שצריכים לעשות בכל יום בקריאת שמע שעל המיטה, לבין החשבון
מה הסיבה שישנו עונש על מי שעבר חטא בשוגג – בלי כוונה. הרי יכול להיות
האם מותר לקיים מצוה מסויימת בגלל שהיא סגולה לאיזה עניין טוב שיגיע לי בעבור זה,
אני בגיל שידוכים, ויש לי מין איזה פחד כזה להתחתן, בגלל זה שאני לא יודע
כיצד אפשר להסביר לאנשים שלא נמנים בחוג שומרי התורה והמצוות לעת עתה, שהם צריכים לקבל
דיברתי בפורום מסויים על כך שצריכים לבקש בחודש אלול רחמים מהקב"ה על כך שהוא יזכה
מפורסם המשל הידוע על חודש אלול, שהקב"ה נמצא בשדה, כמו מלך בשדה, והוא מקבל את
בספר "היום יום" של א' של ר"ח אלול מובא שבמשך היום תוקעים בשופר כדי להתלמד,
אני יודע שיש תרי"ג מצוות שאנחנו מחוייבים עליהם – רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא
האם יכולה להיות נבואה בזמן שבו אנו נמצאים, בזמן שבו אין בית המקדש קיים, ואין
האם מותר בשבת לקפל 'מפיונים', 'ניירות' וכיוצא בזה בצורה מיוחדת לנוי וקישוט השולחן, או לצורך
כלי חלבי שנמצא בתוך כיור בשרי, או להיפך (כלי בשרי בכיור חלבי), ואינו יודע כיצד
מכשיר 'בלנדר' שטחנו בו ירקות מבושלים רותחים ממרק בשרי שנתבשל בו עופות, ולאחר מכן באותו
כלים שצריכים הגעלה וטבילה, והאדם הטבילם לפני ההגעלה, האם לאחר שמגעילם צריך שוב להטבילם, או
אדם שבישל דברי מאכל בכלים שלא הוטבלו לפני השימוש, האם המאכלים שנתבשלו בכלים אלו נאסרו?
דבר מאכל מהצומח שיש בו 'מיעוט המצוי' של חרקים (כלומר שאין זה נדיר אלא מצוי
מי שעובדים אצלו בביתו פועלים מוסלמים המשפצים את ביתו, ובעל הבית יוצא ונכנס, ופעמים פתחו
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?