שיעור 1, כרך ב' המשך תער"ב – התבוננות בפסוקי דזמרה ודק"ש – רוח רעש ואש – הרב יצחק ערד
המשך סידרת השיעורים תער"ב. הסרטה ועריכה: אילן רינדפליש
סיכום: עמוד תתכב: וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני הוי' וארא אל אברהם כו' ושמי הוי' לא נודעתי להם, יש להבין מה זה ושמי הוי' לא נודעתי להם? כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל דג' מדרי' דתפלה פסוד"ז ברכת ק"ש וק"ש הן בחי' רוח רעש ואש דכולם הם בבחי' המדות.
עמוד תתיט אות שצח) והענין הוא דהנה הן בבחי' חיצוניות והן בבחי' פנימיות המוחין (דבד"כ זהו בחי' חיצוני' ופנימי' הלב) יש בזה כל סדר התפלה: דפסוד"ז, וברכת ק"ש, וק"ש. (שהן, פנימיות וחיצוניות המוחין הם בחי' רוח ונשמה) רק שמחולקים במדריגתן. דהנה ידוע דג' מדרי' הנ"ל דתפלה הן בחי' רוח רעש ואש שכולם הן בבחי' המדות.
ורוח: הוא בפסוד"ז שהן המדות שבבחי' התלהבות גדולה. וע"י רוח ההתבוננות על ההתהוות יש מאין, שהעצם הוא למעלה מהשגה, שע"י רוח ההתבוננות הנ"ל והפלאת הענין, נעשה התלהבות הלב. דבד"כ הרוח הוא בבחי' מקיף עדיין שאין ההתפעלות בבחי' פנימי' בנפש רק בבחי' התלהבות לבד, וע"כ אין בזה איזה מבוקש בהתפעלות זאת רק בחי' עלי' לבד דכשם שבנה"ב הוא רק שעולה בדרגה עליונה יותר , כמו"כ בנה"א הוא רק הגבהת ורוממות הנפש שעולה במדרי' עליונה יותר.
ורעש: הוא בברכות ק"ש וכמו והאופנים וחיוה"ק ברעש גדול. והרעש הוא מההתבוננות בבורא איך הוא קדוש ומופלא וכמ"ש אני ה' אלקיכם , והיינו מהפלאת הענין, דהנה הרעש נעשה ע"י התחדשות דבר, דכאשר רואה אדם דבר חדש שלא שיער מעולם ה"ה מתפעל ברעש. כי דבר שהוא מורגל בו או שהוא בערכו אינו מרעיש כלל, רק בדבר שאינו בערכו וה"ה אצלו דבר חדש לגמרי ה"ה מרעיש, וכמו איסתרי בלגינא שזהו מצד ההתחדשות, וכמו"כ הוא ברוחני' בהשגת בחי' קדוש שזהו בחי' התחדשות בנבראים, כי מה שהוא בבחי' חיות פנימי שבבחי' מורגש בנבראים ה"ה ההארה לבד כי אינו נרעש מהרגיל ומהמורגש. אבל בחי' עצמות אוא"ס ב"ה שקדוש ומובדל ה"ז בבחי' התחדשות בנבראים(שלא כמו בהארה), וע"י השגת דבר חדש זה נעשה הרעש. אלא שהרעש הוא מהפלאת העניין שאינו בא בבחי' השגה ממש אצל הנברא דלית מח' תפיסא בי'. ומה שאינו בהשגה ממש והיינו שמשיג את הענין אבל לא בהשגה גמורה נעשה מזה יותר רעש. ולכן הרעש באופנים יותר מבשרפים מפני שהשגתם קטנה יותר. ומ"מ ה"ז ההשגה, היא בבחי' הרגש פנימי יותר מבחי' רוח, שכן בהתפעלות דרעש יש מבוקש שרוצה להכלל באוא"ס ב"ה מה שאין ברוח ההתבוננות, והיינו לפי שזהו(הרעש) בבחי' התפעלות פנימי.
עמוד תתכ: ואח"כ בברכה שניה דק"ש הוא בחי' אש והיינו רשפי אש האהבה הבאה מבחי' הבינה, והוא בעולם הברי'. דאימא עילאה(מאצילות) מקננא בכורסי'(בבריאה) וזהו מדרי' השרפים שהמלאכים שם נק' שרפים ע"ש הרשפי אש. והענין הוא דהנה ידוע דב' מוחין דחו"ב מאירים ומתפשטים בלב ע"י שר המשקים ושר האופים באופן שמוח החכ' מאיר בחלל הימני שבלב ואין בו דם והיינו שאין בו רתיחה והתפעלות ואדרבה הוא בבחי' הביטול בתכלית. ומוח הבינה בא בחלל השמאלי שבלב המלא דם, דברוחני' הו"ע ההתפעלות ורשפי אש שבא מהשגה דוקא שע"י השגת הענין עי"ז נעשה ההתפעלות על הענין האלקי ברשפי אש התשוקה. ודכאשר הוא בהשגה גמורה ובהעמקת הדעת באיכות האור והגילוי ה"ה משיג ומכיר את יקר תפארת גדולתו ית' שזהו בהשגת הנשמות, ומזה בא לידי צמאון וחולת אהבה ובחי' כלות הנפש שז"ע המס"נ דק"ש, שנשרף כל מציאותו.
- המשך תער"ב – מתחילת כרך ב – שיעור 15 – עמוד תרסב – ועל פי הנ"ל – 4 מדרגות בעבודה בנפש האדם
- פרק ל"ב – חלק ב'
- תניא שיעור 131 – הידיעה של ה' והאם אנו משפיעים עליה
- לחיות עם הזמן – שבת חזון ע"ו
- Обязательные рекомендации для Песах.
- Peut-on critiquer un comportement Incompréhensible (pour nous)? ou En quoi ont-ils fauté ?