המשך שיעורי תער"ב בהסרטת ועריכת אילן ריינשפילד

סיכום: עיבור יניקה ומוחין הן ג' מדרי' כללים. עיבור הוא תכלית הקטנות ותכלית ההעלם שאין בזה עדיין גילוי המוחין, וכמו עד"מ הולד כשהוא במעי אמו ה"ה מקופל ראשו בין ברכיו שההתגלות הוא רק נה"י לבד ,ולכן אין זה נחשב עדיין בכלל ציור אדם, דאדם הוא מוחין ומדות, ובעיבור אין בזה עדיין מוחין ומדות . וידוע דלמעלה הו"ע האופנים שמעמדן בעשיה ששם רק בחי' נה"י, הרי האופנים הן בחי' עיגולים ללא סדר ראש גוף ידיים וכו'. וכידוע ההפרש בין שרפים לאופנים דבשרפים כתי' יכסה פניו יכסה רגליו שהן בבחי' ציור אדם, כמו האדם שהוא בקומה זקופה ראש יד רגל שהן חב"ד חג"ת כו', והוא בחי' יושר, ובאופנים לא כתי' ידים רגלים, כתי' כאשר יהי' האופן בתוך האופן שזהו בחי' עיגולים הרי אין זה סדר דציור אדם. ומ"מ ה"ז ג"כ בכלל ההגדלה מפני שמ"מ יש בזה קצת מוחין, וכידוע שבפרטיות יש גם בעיבור בחי' חב"ד חג"ת נה"י (עיבור, יניקה, מוחין) ומאחר שיש בזה מדרי' פרטיות הרי בהכרח שיש בזה קצת מוחין כו', דהנה נה"י שבנה"י הו"ע הודאה, דהודאה הוא כשאינו משיג את הענין, דאם משיגו הרי אינו שייך הודאה. ומ"מ יש בזה קצת שכל שמשיג שצריכים להודות, והיינו שמשיג שהענין כך הוא, שמ"מ ה"ה יודע שהוא כך. וכמו עד"מ חכם גדול המופלא בחכמתו ומגלה שכליים נעלים מאד, הנה גם מי שאינו יודע ומשיג השכלותיו וממילא אינו משיג כלל אופן חכמתו וההפלאה שלו, מ"מ ה"ה יודע שהוא מופלא בחכמה, ובכך יש שייכות לענין השכל שיודע עכ"פ שהוא מופלא, הגם שאינו יודע כלל אופן מהות ההפלאה מפני שאינו משיג את השכליים שלו. וכמו"כ הוא ברוחניות בקיום תורה ומצוות שאומרים בתפילה מודים אנחנו לך שאתה ה' אלקינו, דבכללות יודע שהוא בורא ומהווה עולמות מאין ליש. ובפרטיות בנש"י הוא שישראל עלו במח' , הנה הגם שאין לו שום השגה בענין מהות התהוות יש מאין, מהו יש מאין, ואיך הוא אופן ההתהוות , ובפרט ההפלאה שיש בהתהוות יש מאין כ"ז אינו יודע ומשיג כלל. מ"מ ה"ה יודע שאלקות בורא ומהווה מאין ליש וכשבא בהענינים המדברים בזה כמו בפסוד"ז יש לו בזה קצת הרגש באלוקות ומתפעל בנפשו ופועל בו הביטול , ועם היות שאין בזה השגה וה"ז רק ידיעה לבד מ"מ ה"ה יודע ויש לו קצת שייכות לזה, וזהו כך ברוב בנ"א שאין עוסקים בהשגת ענינים פנימיים (היינו בעניני אלקות) מ"מ יודעים המה ענין מציאות בריאה יש מאין בכלל ומתפעלים בזה. ואילו בדהודאה דהודאה הוא שמודים אנחנו לך על שצריכים אנו להודות לך, והיינו שבמקרה זה אין לו שום שייכות לידיעה זו ואין לו שום ידיעה והרגש כלל וזה בח' בלי מוחין, ומ"מ הוא בבחי' ביטול לאלקות, לעומת ההודאה הוא שיש לו קצת ידיעה והרגש הרי שיש בזה קצת שכל. עמוד תקיז: וחג"ת שבנה"י הן המדות השייכים לפועל כלומר שמסכים בלבו להיות סור מרע ועושה טוב בפועל ממש, בהסכם חזק וזה רק בהסכם לבד, לא שזה בו בעצם, כלומר לא שזה בטבעו להיות סו"מ כו', כלומר מצד העצם יכול להיות באופי אחר, רק שעשה הסכם חזק להיות סו"מ וע"ט. דבהכרח שיש בדרגה זאת התעוררות אהוי"ר ואיזה הרגש אלקי דאל"כ מאין בא ההסכם, דהרי אהוי"ר הן מקור מ"ע ומצוות ל"ת, וכמ"ש בסש"ב והמקיימן באמת הוא בח' אוהב ש' ה'. אבל כאן אם הי' לו אהוי"ר באמת הרי הי' אוהב וחפץ באמת בקיום המצות ולא נזקק להסכם, וכאן הרי אין התעוררות אהוי"ר באמת, מ"מ הכרח שסיבת ההסכם הוא שיש בזה איזה התעוררות ואיזה הרגש, רק שזהו בקטנות מאד. ומדרגת חב"ד שבנה"י זהו האהוי"ר שבתבונות מוחו ותעלומות לבו (וכמ"ש בסש"ב) שגם כשאין יד שכלו ורוח בינתו משגת להוליד אהבת ה' כזו בהתגלות לבו שיהי' לבו בוער כרשפי אש, רק שמוליד שהאה' מוסתרת, שהלב מבין גדולת א"ס ב"ה דכולא קמי' כל"ח ממש אשר ע"כ מבין שיאתה לו ית' שתכלה אליו נפש כל חי לידבק ולהכלל באורו, וגם נפשו ורוחו , ומבין דלית מחתב"כ כ"א כאשר תפיסא שמתלבשת בתורה ומצותי', ואי לזאת יאתה להן לחבקו בכל לב ונפש ומאד שכ"ז אינו בבחי' השגה ממש שהרי אין יד שכלו משגת, ובפרט מבין שצריך שתהי' הידיעה בהאורות והגילוי' ואיך שכולא קמי' כל"ח ובפרט הידיעה בהפלאת עצמותו. וכידוע דבענין כולא קמי' כל"ח יש ב' אופנים הא' כמו שכל הגילוים הם רק הארה לבד ואינם תופסים מקום כלל לגבי עצמות, והב' ידיעת מעלת והפלאת העצמות איך שהכל קמי' כל"ח וכמ"ש במ"א, דלכ"ז אין לו שייכות וגישה כלל להשגת הענין ממש, אלא רק מה שיודע שהוא כך דכולא קמי' כל"ח , וה"ז כמו הידיעה דבריאה יש מאין שנת"ל כמו"כ הוא שנמצא רק בידיעה זו , ומ"מ ה"ז אצלו בידיעה שחושב בזה ויודע שכך הוא ומרגיש את הענין קצת וג"ז שכך יאתה לו ה"ז בבחי' הרגש אצלו, דעם היות שאין בבחי' האהבה ממש בהתגלות מ"מ מורגש אצלו איך שכך יאתה לו, שבאם לא יהי' ההרגש כלל (רק ידיעה חיצוני' לגמרי) לא יהי' בזה התגלות האהבה מוסתרת כ"א שזהו עכ"פ בבחי' ידיעה והרגש, והיינו שיש בזה מבחי' המוחין ומדות רק שכ"ז הוא בקטנות מאד ובכללות הוא בחי' עיבור לבד שזהו רק נה"י. רנו) והנה בחי' יניקה הוא שיש התגלות המדות הבאים ע"י השגה והתבוננות כשמתבונן היטב בגדולת ה' בבריאת והתהוות העולמות, דהנה כתי' (עמ' תקיח) גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו, אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו שבזה ניכר גדולת ה' ובזה אנו יכולים להשיג גדולתו, דגדולת ה' בעצם אין אנו יכולים להשיג רק מפעולותיו ית', וזהו אימתי אנו משיגים גדולתו כשהוא בעיר אלקינו עולם הדבור העליון , דעיר הוא מריבוי בתים ובית נעשה מריבוי אבנים, דאבנים הן אותיות שתי אבנים בונות שתי בתים, ועיר אלקינו הוא כללות עולם הדבור בריבוי אותיות וצירופים שהן מקור כל הנבראים שנתהוו בריבוי עד אין קץ ושיעור, וכמ"ש מה רבו מעשיך ומה גדלו מעשיך, מה רבו מעשיך הן ריבוי הנבראים דבכללות הן דצח"ם ובפרטיות יש בזה ריבוי עד אין שיעור, וכ"ז בעולם התחחון והרי כל דבר שלמטה יש לו שרש ומקור למעלה, וכמו שקורא תרנגולתא ומברך הנותן לשכוי דבשרשו הוא מלאך גבריאל ובשרש שרשו ה' גבורות דאימא, דבכ"ז הרי יש ריבוי…