הסרטה ועריכה: אילן רינדפליש

סיכום: מעמוד תתקכב: והנה ענין ועבדתם את ה' אלקיכם: דעבודה (דהמשכת האור) צורך גבוה (אצל הקב"ה), ונת"ל שזהו רק בהארתו ית'. ושייך בח' הארה, גם בהמשכת ש' הוי', שהרי אני הוי' הוא שמי שגם שם הוי' הוא בחי' שם והארה לבד, כמ"ש הפרד"ס בענין ש' הוי' שנק' ש' העצם, דאין הכוונה עצמות המאציל כ"א שהוא עצם הספי' (בח' המשכת האור הסובב) היינו שהוא בחי' עצם האור הסובב המתפשט בכלים דע"ס. ונת"ל דלשם התפשטות הארתו בע"ס שייך לומר עבודה צורך גבוה. אמנם לפמשנת"ל דהוי' הוא הי' הוה ויהי' כא' שזהו למע' מהע"ס, שבספירות שייך מקום וזמן רוחני בבחי' ערך ומעלה וקדימה ואיחור. לכן צ"ל דשם העצם הוא בחי' פנימיות ועצמות האור שלמעלה מבחי' תפיסא בכלים וכמשנת"ל בענין שם התואר((חיצוניות)) ושם העצם (פנימיות) , ששם העצם הוי' למעלה מבחי' התחלקות דמעומ"ט בבחי' מעלת וערך האור והוא בחי' פנימי' הקו, ששוה בכל המדרי', מראשית המשכתו עד סוף סיומו ,וכמשנת"ל בענין התורה שהיא בקו האמצעי ולכן ה"ה למטה כמו למעלה. וכן הנשמות, גם כמו שהם באצילות כך הם בבי"ע, הן גם אלקות ממש מפני ששרש הנשמות מבחי' הפנימי'. וראי' לזה שהרי הש' הוי' הוא העצמי' הכולל כל הספי' כמ"ש הפרד"ס, ומה שיש חילוקים בהאורות זהו בהש' הוי' כמו שבא בבחי' ניקוד בחיצוניות אור הקו כמו הוי' בניקוד קמ"ץ בכתר ובניקוד פת"ח בחכ' ובניקוד ציר"י בבינה, אבל כמו שהוא אור הקו בנקודתו העצמית בפנימיותו ה"ה בכל הספי' בשוה, ועל זה מ"ש הפרד"ס שער כ' פ"א. ולכן במדרי' זו הרי פנמיות אור הקו הוא בבחי' הי' הוה ויהי'. וגם לפי משנת"ל ששם הוי' בחי' אוא"ס הסובב שלמעלה מהתלבשות בע"ס, הרי גם זה הוא בחי' הארה מהמאור לבד בבח' בל"ג, בבח' הארה מהעצמות. ובזה י"ל שם עצם, שלגבי העצמות הרי האור הבל"ג הוא בחי' גילוי העצם ולא כמו אור הקו רק גילוי מן העצם. אמנם באמת הרי כתי' כי לי בנ"י עבדים, והיינו משום דכולא חד, ובאמת בבחי' פנימי' ועצמות אוא"ס הרי מושרשת הכוונה שיהי' המשכה וגילוי אוא"ס ב"ה להיות עם גבול ע"י אור הקו, ומ"ש כחשיכה כאורה זהו בבחי' חיצוניות אוא"ס שבזה אמרו מה איכפת לי' אם שוחט ואוכל, אבל בפנימי' אוא"ס הרי דוקא יש עיניין בעבודה דשוחט ואוכל, דהיינו דבפנימיות אוא"ס הכוונה היא שיהי' עבודה וימשיכו בנ"י גילוי אלקות בח' אור הקו, והוא ע"י המצות דוקא כמו שהן ע"פ התורה. וז"ע דשרש התיקון למעלה משרש התהו דבפנימיות התיקון קודם לתוהו, וכמ"ש ואוהב את יעקב, דבבח' פנימיות ועצמות א"ס אוהב את יעקב דוקא כי בחיצוניות אוא"ס בבח' אוהב את כולם בשווה, וכוונת פנימיות אוא"ס היא דווקא להמשיך גילוי אלקות בעולם ע"י עבודה, למשוך את אור הקו מבח' פנימי. וכמו מצד התהו שלח יעקב דורון מדברים טמאים גמלים מיניקות כו', אבל בבחי' פנימיות התיקון צ"ל קרבן מדברים טהורים דוקא. וקורבן טהור זה דוקא עולה לה' עד רזא דא"ס ונעשה ריח ניחוח לה', וע"ד מ"ש בלק"ת (ד"ה אני ישנה) בענין מעלה (קורבן) אני – כאלו עשוני, דלכאו' אינו מובן איך שייך ענין עשי' למעלה, אך הענין הוא דהנה התגלות שלימות הבורא מה שנק' רחום וחנון ארך אפיים כו' הוא דוקא בהגילוים בענינים שהן בבחי' מדה וגבול, וכמו ענין רחום וחנון כו', שעיקר השלמות הוא בהתכללות ב' הדברים דבחי' בל"ג וגבול שלא בא לידי גילוי כ"א בהתהוות העולמות שנתלבש האוא"ס במידות בבחי' החסד ורחמים כו' (ובע"ח כ' שזהו סבת ההתהוות כי על מי ירחם, וכאן מבאר מפני שכל אור צריך כלי דוקא, ונראה שזהו הכל ענין אחד), והמשכה זו היא באתעדל"ת שע"י צדקה וגמ"ח שנש"י עושים למטה עי"ז נמשך בבחי' חסד דרועא ימינא, וע"י הגבו' שהאדם כובש את יצרו ה"ה ית' מתלבש במדת הגבו' וכמשנת"ל דהצמצום למעלה זהו ע"י הצמצום שהאדם עושה למטה, ובזה מתגלה שלימותו ית', וזהו כאלו עשוני – שע"י עשיית הכלים ע"י תורה ומצוות שעי"ז נמשך הגילוי דאוא"ס ה"ז כאלו עשאוני, שמתגלה שלימות העצמות, וכך הוא עיניין העבודה בכדי להיות גילוי ש' הוי' בתחתונים, זהו שעבודה זו נוגע לי ממש, והו"ע אני הוי' דאני והוי' כולא חד, ובאמת בפנימי' ועצמות נוגע כבי' שיהי' עבודה זו להמשיך גילוי שם הוי' שזהו הכוונה המושרשת בעצמות, ומ"מ לא איכפת לי' ושניהם אמת ואינם סותרים זל"ז.