סיכום: שיג) והדוגמא מזה יובן למעלה מ"ש בס"י ע"ס בלי מה כשלהבת הקשורה בגחלת, שיש בזה בגחלת את השלהבת שהיא טמונה וגנוזה בתוך הגחלת ואינה יוצאה חוץ לגחלת, ובעצם מציאותה אינה בבחי' שלהבת עדיין ואין בה ציור וגוון עדיין. והשלהבת כמו שהיא בגילוי שיוצאה חוץ להגחלת ה"ה אז במציאות שלהבת ויש בה גוונים, ועם היות שנעלה ערך השלהבת שבתוך הגחלת מהשלהבת שמחוץ לגחלת, מ"מ הרי גם היא במציאות אש רק שאינה עדיין בבחי' להב במציאות ניכרת, וגילוי השלהבת אין זה התחדשות כלל רק שבההתגלות נעשה בבחי' מציאות ובבחי' גוון כו' (והוא שמתגלה בה הגוונים שהי' בה בהעלם גם קודם שנתגלה). והדמיון בזה הוא בע"ס דאצי' שהן התגלות כח הכמוס והחתום במאציל עליון, וכמ"ש הפרד"ס הוא שהי' נעלם במקורו וכשעלה ברצונו ית' באו בבחי' התגלות, וקודם שנתגלו היו במהותם כלולים באוא"ס המאציל, והן בד"כ ע"ס שבכתר שנק' ע"ס הגנוזות שהן גנוזים וטמונים באוא"ס ב"ה, היינו שאינם בבחי' מציאות אורות עדיין ואינו נק' עדיין בשם אור החכ' ואור הבינה, וכמו השלהבת שבתוך הגחלת שאינו עדיין במציאות להב ואין בו גוון עדיין, ונק' ע"ס בלי מה בלי מהות ומציאות עדיין ומ"מ ה"ה בבחי' ע"ס, והאצלת הע"ס בהתגלות אין זה חידוש דבר כי כבר ישנם במקורם, רק כמו שנתגלו נעשו בבחי' מציאות אור וכמו השלהבת בהתגלות ויש בהם גוונים כו'. די"ל דהגוונים הן בחי' הספי' שבהאור בחי' אור החכ' ואור הבינה כו', ולפי המבו' בדרוש זה דגם שרשי האורות הן בבחי' ע"ס (הגנוזות), י"ל דז"ע הגוונים שהן בהעלם גם בהשלהבת שבתוך הגחלת. אפשרות נוספת שהגוונים הן בחי' הכלים. שנק' גווני האור וכמ"ש במ"א באורך, הרי גם הכלים דאצי' אינם בבחי' התחדשות מפני שכבר נמצאים הכלים במקורם(שבכתר) ג"כ. ועם היות דבחי' כלים שבכתר הן רק כמו עד"מ אותיות החקיקה, ה"ה ג"כ בבחי' מציאות כלים, וכידוע במשל אותיות החקיקה שהן מ"מ משחירים על האב"ט , והדוגמא מזה בכלים דכתר עם היותם מיני' ובי' ה"ה בבחי' כלים עכ"פ  (רק שההסתר אינו כמו בכלים דאצי' שמסתירים על האור המתלבש בתוכם לעומת כלים שבכתר מסתירים רק על האור שלמעלה מהכלים , והיינו שהן רק כמו גורמים אל ההסתר והוא שאין עצמות האור מתגלה כמו שהוא, והיינו דכלים דאצי' מעלימים על האו"פ המתלבש בתוכם, משא"כ כלים דכתר אינם מעלימים על האור המתלבש בתוכם כלומר מגלים את האור כמו שהוא. ורק מחמת הכלים יש בחי' אור שאינו מתלבש בהם, וע"י הכלים נעשה ניכר האור השייך שיתלבש בכלים ואור עצמי שאינו מתלבש), וממילא הכלים דאצי' אינם בבחי' התחדשות, וכמ"ש בדרוש שהכלים דאצי' הן בבחי' גילוי ההעלם גם לגבי בחי' הכלים דא"ק שהן ג"כ בבחי' מציאות(שהרי המציאות מתחילה מא"ק), והעדר המציאות שלהם אינו מצ"ע כ"א מצד האור. ובעיניין החילוק מהעלם לגילוי ומאין ליש, מבח' העיניין אין עוד מלבדו שהוא בבח' לעתיד לבוא יהיה בגילוי במיוחד בתחיית המתים שהגוף הגשמי שהיש הגשמי, יכירו באין עוד. שבתהליך יש מאין, היש הוא אמיתי, אפילו שלעתיד לבוא יתגלה כאין. ובגלל שהיש נמשך מהאין ובדרך של קפיצה שהיא פלא, חידוש, ושאנחנו יודעים שהיש הוא גם בבח' אין עוד מלבדו, זה גם פלא וזה בבח' נשיאת הפכים. והלוגיקה שלנו אומרת שאם היש הוא עצמות אז העצמות הוא יש ח"ו, הרי אין זה כך שהעצמות פשוטה ואינו חומר ח"ו, ולהפך שאם אין עוד מלבדו אזי היש הוא בהחלט אין. ואיך אפשר להבין שהמהות האמיתית של החומר היא אין, הרי זה פלא. אז אם העולם היה נברא רק בדרך מהעלם לגילוי, או בדרך האצלה, או עילה ועלול בלבד ולא באופן יש מאין, לא הינו יודעים שהוא הכל, שאין עוד מלבדו, הינו יודעים שהוא המקור להכל אבל לא שהוא הכל. לא היה מתקיים הפסוק "וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלקים…" שאין עוד אפילו בחללו של עולם. הבורא הוא טוב ומטיב, והרוע והקליפה הוא מציאות של העדר, של דמיון, מציאות שלא נמצאת, שסופה לעבור, אבל היש הוא לא דמיון, הוא לא יחלוף, ולכשיחזרו לתפיסה האמיתית אז זה יהיה לא בדרך שיאבדו את היש, ישארו עם חווית החומר, והעצמות תתגלה בו.

צלם ועורך

אילן רינדפליש