ההגנה והשמירה הגשמית משתלשלת מההגנה והשמירה הרוחנית.

המצב הביטחוני הקשה בארץ הקודש, בתקופה שאחר מלחמת יום הכיפורים הוביל ליציאה ב"מבצע תורה" בחמישה עשר בשבט תשל"ד.

הרבי הדגיש שבנוסף לעצם המצווה "והגית בו יומם ולילה", יש בה גם סגולה מיוחדת לשמירה, כמאמר הגמרא "תורה מגנא ומצלא" – התורה מגינה ומצילה.

הרבי ביקש להשפיע על כל יהודי ויהודי להוסיף בלימוד התורה, כל אחד כפי יכולתו; גם מי שהוא "בעל עסק" צריך להוסיף בלימוד התורה, בכל רגע פנוי.

את השיחה פתח הרבי בהכרזה מפתיעה:

"עכשיו הזמן שצריכים "לכבוש" העולם, על ידי יגיעה והוספה ביתר שאת וביתר עוז בלימוד התורה.

ובשיחה אחרת אמר הרבי:

ב'מבצע תורה' נכלל גם העניין של מוסדות תורה. .

ולכן, פשיטא שחס ושלום למעט במוסדות אלו, ואדרבה: דווקא בזמן הנוכחי דרוש חיזוק ותוספות בכל המוסדות הללו, וכן בבניית מוסדות חדשים.

.. כשם שבנוגע לבנין מקלטים הרי מובן לכל, כי אף-על-פי שישנו חוק למעט בבניינים אין הדבר שייך למקלטים, ואדרבה, דווקא כעת, כשנמצאים בזמן (=חירום ביטחוני) המביא לידי חוק כזה, יש לראות שבניית המקלטים תהיה במלוא המידה,

על-דרך-זה גם בנוגע למוסדות תורה (כולל גם מוסדות חינוך לתורה, קייטנות, גני ילדים, וכו'), כי היות שהתורה "מגנא ומצלא", נמצא שכל מוסדות אלו הם עניין של מקלטים. אכן זהו מקלט רוחני – אבל המקלט הרוחני מגן על הגוף הגשמי גם כן.

ואדרבה, מעלה יתירה במקלטים הרוחניים על פני המקלטים הגשמיים: מקלט גשמי תועלתו מתבטאת בכך שבשעה שהשונא יורה, לא יגיעו היריות למקום המקלט; אבל מקלט רוחני תועלתו מתבטאת בכך שהשונא מלכתחילה לא יירה: בשעה שיהודי לומד תורה, משפיע כח התורה על השונא, באופן שלא יהיה בכוחו להרע חלילה לישראל, ועד שהוא אף בכלל לא יחפוץ בכך – "ישוב מחשבתו הרעה".

.. יש לעשות כל ההשתדלות להוסיף בחינוך ובבנין מוסדות חינוך".

וכך כותב הרבי ליהודי (אגרות קודש חלק יב עמוד יד):

"כותב אודות מצב רוחו במקומו החדש, ואשר ארגן מניין מתפללים וכו'. ובוודאי לא יסתפק בזה, ויארגן גם כן קבוצה ללימוד בתורתנו תורת חיים, ואשר היא המגנה על כל אחד ואחד מבני ישראל בכל מקום שהם, כי היא חיינו ואורך ימינו, וכשישתדל בזה כדבעי יצליח, כי הרי דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב.

ובשיחה אחרת:

כאשר מדובר אודות לימוד תורה ברבים – הנה לא כל אחד ואחד ניחן בחוש וכשרון ללמד תורה ברבים, לומר שיעורים בתורה ברבים וכו', וגם כאשר מדובר אודות אלו המוכשרים לזה – הרי אין וודאות שהרבים יבואו אמנם ללמוד ולשמוע ולהשתתף בשיעורים אלו, באופן שהלימוד יהיה ברבים.

וזו המעלה של "מבצע תורה" (=שגם מי שלא יכול ללמד אחרים, משתתף בכך על ידי)  – שמתעסק עם הזולת ומדבר עמו תורה ומשפיע עליו להשתתף בקביעות עתים לתורה ברבים.

מקורות:

לקוטי שיחות חלק יג עמוד 217

התוועדיות תשמ"ב חלק ב עמוד 882

אגרות קודש חלק יב עמוד יד

למען דעת!

פותחים את הלב, מרחיבים את הדעת