שיעור 20 כרך ב', המשך תער"ב – אורות כלים לבושים והיכלות

המשך סדרת השיעורים של המשך תער"ב על פי סדר הלימוד. עריכת הסרטון: אילן רינדפליש. סיכום: בכל עולם ועולם יש ד' מדרי' והן אורות וכלים ולבושים והיכלות, האורות הן בחי' אצי' שבכל עולם ועולם, והכלים הם בחי' בריאה שבכל עולם, והאורות וכלים הם מיוחדים זע"ז, ה"ה בבחי' יחוד כו', ולבושי' והיכלות הם נפרדים באופן שלבושים הם […]

שיעור 20 כרך ב', המשך תער"ב – אורות כלים לבושים והיכלות

המשך סדרת השיעורים של המשך תער"ב על פי סדר הלימוד.

עריכת הסרטון: אילן רינדפליש.
סיכום: בכל עולם ועולם יש ד' מדרי' והן אורות וכלים ולבושים והיכלות, האורות הן בחי' אצי' שבכל עולם ועולם, והכלים הם בחי' בריאה שבכל עולם, והאורות וכלים הם מיוחדים זע"ז, ה"ה בבחי' יחוד כו', ולבושי' והיכלות הם נפרדים באופן שלבושים הם בחי' יצירה והיכלות הם בח' עשיה שבכל עולם ועולם. והענין הוא דהנה איהו וחיוהי חד שהאורת מיוחדים באוא"ס המאציל כך וגם איהו וגרמוהי חד שהכלים מיוחדים בהאורות רק שאינו דומה אופן יחודם כידוע ומ"מ ה"ה חד. דעם היות שהאור והכלי מרוחקים זמ"ז דהנה ענין אורות וכלים הוא שהאור הוא בחי' אין והכלי הוא בחי' יש ומ"מ האור מאיר בגילוי בהכלי ומתלבש בתוכה והכלי סובל ומקבל את האור ומתאחד בו , בבחי' או"פ בגילוי ממש שהעיניין פה הוא שהכלי מקבל את האור ויחוד זה נעשה ע"י שם מ"ה החדש הפועל ביטול בכלי וביטול באור ומאחד אותם. ופירוש סובל לפי שהכלי היא שלא בערך האור ששני דברים שהם כמו הפכים הנה קבלת האור הוא בדרך סבלנות ומתאחד בו עד שאופן התגלות האור הוא כפי אופן הכלי דוקא. דמה שנק' בלשון המקובלים אור וכלי היינו הנק' חומר וצורה. שהחומר סובל(נושא) ומקבל את הצורה ומתאחד בה עד שיהיו לאחדים כך שאופן הצורה הוא רק כפי מזג החומר, והחומר נדבק ונגרר אחר הצורה שהוא ביטול החומר אל הצורה (בבח' מרכבה לצורה). יוצא שהצורה בלתי נפרדת ממהות החומר ופועלת כפי החומר דוקא. וכמו חומר כלי העין ה"ה מקבל הצורה דראי' הרוחנית לפי מזג טבע כלי העין שרואה שחור או לבן חסד או גבורה שיש פקיחת העין לדין ולחסד שנק' טוב עין או רע עין, וכמו שהאיש החסד והטוב יביט על כל דבר בעין טובה ולהיפך איש הדין יביט בעין רע. לכן לפי אופן הכלי (העין) כך יהי' אופן הראי' אם בבהירות או בעכרורית כו', שכמו אור השמש המאיר ע"י זכוכית לבנה או אדומה הרי כפי גוון הזכוכית כך הוא גוון האור, שהחומר דוקא שהוא הממשיך את טיב האור כפי טיבו, וכידוע שאברים ממשיכים חיות וכמו בגשמיות כך ברוחניות. וכך גם בכלי המוח שגם הוא חומר גשמי לגבי אור השכל שלפי מזג טבע המוח כן יהי' הצורה הרוחני', דכל שכל שמשכיל הוא לפי אופן כלי המוח שזהו מצד טיב כלי מוחם. וההפרש הוא שחומר העין שגשם טבעו מוכן לקבל אור הראי' שזה שוה בכל אדם ואילו דכל שכל שמשכיל הוא לפי אופן כלי המוח לפי גדלות המוחין שיש גדול ויש קטן שזהו מצד טיב כלי מוחם, ואם היה כן גם בכלי המוח היו הכל חכמים אלא בבחי' הרוחני' ודקות כלי המוח יש שמוכן לקבל חכ' רבה ועמוקה ויש שבלתי יוכל לקבל רק מעט וגם זה שלא בעומק כ"כ. דכח תחתון שהוא גשם החומר שהוא שוה בכל אדם, אבל כח העליון שהוא הרוחניות יותר שבחומר ובו מחולקים בנ"א שאינו בכאו"א בשוה. כך גם ההפרש שמוח החכ' (בח' אור) קר ולח שטבעו לדבק ולהתאחד ומוח הבינה(בח' כלי) שהוא חם ויבש טבעו כטבע האש לפרר ולחלק לפרטים בהתרחבות. הטית הרצון לחו"ג הוא כפי הרכבת חומר המוח הגשמי דכאשר ההרכבה היא בבחי' גבורות, כח שכלו נוטה תמיד לגבורות וההפך. ובודאי דחו"ג שבשכל הרוחני, הוא בנפש, בשרשו ומקורו, הנה זהו שבנין החומר הוא לפי בנין הצורה דכאשר נשמתו מבחי' החסד גם בנין החומר יהיה באופן כזה, אך זהו בכללות הבנין דחומר וצורה כו', אבל פרטי אופני התגלות הצורה הוא כפי טבע ומזג החומר. וכמו שכתוב בע"ח שהספירות מוחין דאבא ומוחין דאימא נקראים ע"ש הכלים כלומר שאופן התגלות האור הוא כפי אופן הכלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *