שיעור 21, כרך ב' המשך תער"ב - אז ישיר משה ובני ישראל - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

שיעור 21, כרך ב' המשך תער"ב – אז ישיר משה ובני ישראל

https://youtu.be/2dW6u29GM7sשיעור 21, כרך ב' המשך תער"ב – אז ישיר משה ובני ישראל הרב יצחק ערד בהמשך סידרת השיעורים תער"ב. הסרטה ועריכה: אילן רינדפליש סיכום: עמ' תתמב: אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר, וצ"ל מה"ע אז ישיר ביחיד, שהרי שרו ברבים? ומהו אומרו אז ישיר, לשון עתיד? ובגמ' סנהדרין אמרו מכאן […]
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

שיעור 21, כרך ב' המשך תער"ב – אז ישיר משה ובני ישראל

שיעור 21, כרך ב' המשך תער"ב – אז ישיר משה ובני ישראל הרב יצחק ערד בהמשך סידרת השיעורים תער"ב. הסרטה ועריכה: אילן רינדפליש סיכום: עמ' תתמב: אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר, וצ"ל מה"ע אז ישיר ביחיד, שהרי שרו ברבים? ומהו אומרו אז ישיר, לשון עתיד? ובגמ' סנהדרין אמרו מכאן לתחה"מ מן התורה, וצ"ל מהו שייכות תחה"מ לקי"ס דגבי שירת הים? גם מהו כל האריכות דאת השירה הזאת ויאמרו לאמר? מה"ע דבאז ישיר נתיישבה מלכותך? ומה"ע נתיישבה מלכותך וכסאך נכון? עמ' תתנ: ועפ"ז יובן מ"ש אז ישיר משה דהנה ידוע דבשעת קי"ס הי' קטרוג גדול על ישראל ולא שמע לו כלל מפני שבקי"ס הי' גילוי בחי' עתיק, וכדאי' בזהר מה תצעק אלי בעתיקא, ומשם מעתיק נעשה הסרת כל הפרסאות וממילא אין מקום להקטרוג כלל, דהנה כל הקטרוגים הן ע"י העלם והסתר האור, אבל כאשר מאיר גילוי האור אינו שייך קטרוג. שע"ז נאמר ויבאו בני האלקי' להתייצב: בני אלקי'(דינים) דוקא שבאים בזמן סילוק והעלם האור, אבל בקי"ס שהי' גילוי אוא"ס ממש, לא היה מקום כלל לקטרוג, וזהו אז ישיר, אז הוא בחי' עתיק וכמש"א המלך המרומם לבדו – מאז, דקאי על בחי' עתיק. וזהו אז ישיר דמבחי' אז עי"ז נתבטלו כל המסכים והפרסאות. וז"ש דמשאמרנו שירה באז, נתיישבה מלכותך. דהנה ישיבה מורה על הקביעות והעדר השינוי והיינו בבחי' עצמות אוא"ס ב"ה שמתישב בתחתונים, דבבריאת העולם היה רק הארה לבד והו"ע עומד שזהו רק לפי שעה, היינו הולך ומתצמצם לבחי' הארה לבד, עד שלמטה אין גילוי אור שזה זמן הקטרוג, אבל משאמרנו שירה באז נתיישבה מלכותך שנמשך בחי' עצמות א"ס, והיינו שמל' נעשת בבחי' כלי לקבל לא רק מה שכונסת(אושפיזין – שמארחת כאורח) האור בתוכה שמעלמת האור, אלא שענין ההתיישבות והקביעות הוא שתהי' המל' בבחי' כלי, שמקבל את האור בקביעות ולא שכונס כאורח. וכסאך נכון הוא שיהי' הגילוי גם בהמסכים והפרסאות שז"ע כסא כס א' שהכיסוי יהיה מגלה ולא מסתיר. וזהו שאע"פ שמעולם אתה כו' ולא נודעת בעולמך- שלא הי' גילוי אלקות בעולם כו' עד שאמרו בניך שירה שנמשך גילוי אלקות בעולם. וזהו ג"כ מ"ש ישיר משה ובנ"י שיצאו ישראל קדמו מלאכים לאמר שירה אבל פה בקרי"ס אמר הקב"ה למלאכים יאמרו בני תחלה, דהנה מלאכים הם נושאים את הכסא , אך ההמשכה שלהם הוא מבחי' חיצוני' דאו"א שזהו להחיות את העולמות בלבד, והנשמות ממשיכים בחי' יחוד פנימי דאו"א (לשכלל העולם). וידוע דעומדים זהו בבחי' גילוי (חיצוני) שבעולמות (הארה), ומהלכים זהו בבחי' עצמות א"ס (שמתגלה בפנימיות העולמות לעשות דירה בתחתונים) שזה עיניין ועושים ההילוך במלאכים. וזהו שנא' אז ישיר ישירו בני תחלה שזה נתחדש בקי"ס דתחלה היו המלאכים אומרים שירה וממשיכים בחי' יחוד חיצוני כו', ובקי"ס נתחדש שיאמרו ישראל תחלה להמשיך בחי' יחוד פנימי ואח"כ אומרים המלאכים שירה שנמשך גם בהם הגילוי. וזהו אומרו את השירה הזאת היינו ההמשכה בבחי' מל' שנתיישבה מלכותך כנ"ל, ויאמרו לאמר היינו שיהי' ההילוך גם במלאכים כו'. ובגמ' אמרו מכאן לתחה"מ מן התורה, דתחה"מ יהי' ע"י בחי' טל תחי' טלא דנטיף מעתיקא גילוי בחי' עתיק כו', ושייכות זה לקי"ס להיות דבקרי"ס נקרע ונתבטל בחי' הפרסא. דהנה נאמר מחצתי ואני ארפא: מחיצה עשיתי בין העליונים ותחתונים, העליונים חיים, ותחתונים מתים, אותה מחיצה מרפא אני, והיינו בחי' הפרסא, שיירפא הפרסא ועי"ז יהי' תחה"מ. וזהו דבקי"ס מרומז ענין תחה"מ לפי שאז נקרע הפרסא והי' גילוי בחי' עתיק , וזהו אז ישיר אז דוקא בחי' עתיק שעי"ז נקרע הפרסא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן