Ask The Rabbi

שיעור 2, כרך ב' המשך תער"ב – התבוננות בפסוקי דזמרה

שיעור 2, כרך ב' המשך תער"ב – התבוננות בפסוקי דזמרה   הרב יצחק ערד בהמשך סידרת השיעורים תער"ב. הסרטה ועריכה: אילן רינדפליש​ עמוד תתיח אריכות ההתבוננות בזה והעמקת הדעת נעשה התפעלות המדות שבלב כו', דהנה פנימי' המוחין הוא ההשגה וההתבוננות בעצמות אוא"ס שלמעלה מהעולמות כו', וכמו בקדושת אוא"ס איך שהוא קדוש ומובדל מעולמות כו', והיא […]

שיעור 2, כרך ב' המשך תער"ב – התבוננות בפסוקי דזמרה

שיעור 2, כרך ב' המשך תער"ב – התבוננות בפסוקי דזמרה

 

הרב יצחק ערד בהמשך סידרת השיעורים תער"ב. הסרטה ועריכה: אילן רינדפליש​

עמוד תתיח
אריכות ההתבוננות בזה והעמקת הדעת נעשה התפעלות המדות שבלב כו', דהנה פנימי' המוחין הוא ההשגה וההתבוננות בעצמות אוא"ס שלמעלה מהעולמות כו', וכמו בקדושת אוא"ס איך שהוא קדוש ומובדל מעולמות כו', והיא ההתבוננות דיוצ"א באמירת קדוש כו', דעם היות שזהו שירת המלאכים כמשנת"ל פ' שס"ט הנה גם בנשמות צ"ל התבוננות זו ולהתפעל בזה כו' (דלצורך הנה"ב ההתבוננות בזה הוא רק ששרשו ומקורו בטל באמירת קדוש וברוך כו' (שגם בזה צ"ל ההתבוננות בהשגת המלאכים בענין קדוש כו', אבל עיקר ההרגש בזה הוא איך ששרשו ומקורו בטל שזה פועל הטי' בנה"ב כו' כמשנת"ל פ' שצ"ב, ובנה"א הוא שמתבונן בענין זה איך שהוא קדוש ומובדל ונתפעל בבחי' רצוא בעצמות אוא"ס ב"ה, וי"ל דבכלל ההתבוננות דנשמות באמירת קדוש הוא בענין אין קדוש כהוי' כו', והיינו בהאו"פ והוא בחי' אור הקו שבא בבחי' התלבשות (והיינו בבחי' כלים דאצי' וכמו"כ גם בנבראים בהחיות דבחי' אור שהוא הארה דהארה דהארה מהקו כו' וכמ"ש במ"א בד"ה להבין ענין אוא"ס בכחך הגדול), ומ"מ ה"ה קדוש ומובדל כו'

וכמ"ש מזה בלקו"ת ד"ה צאינה וראינה הא', ושם כ' שזהו ג"כ אמירת קדוש דמלאכים, וי"ל דקדוש דמלאכים הוא בהארת קדש העליון שבא בבחי' סוכ"ע, וקדוש דנשמות הוא גם בבחי' ממכ"ע כו' יעו"ש, שזהו השגה גדולה יותר והביטול בזה הוא בבחי' פנימי יותר כו', ומש"כ שם דסוכ"ע הוא עיקר החיות י"ל דעיקר השגה זו דעיקר ההתהוות והחיות הוא מאוא"ס ב"ה אע"פ שהוא קדוש ומובדל כו' היא ג"כ בנשמות כו', דבד"כ השגות אלו (היינו בשני ענינים הפכים) הוא בחוש הנשמות כו', ואפשר דהשגת המלאכים הוא בבחי' הקירוב וההבדלה בבחי' מל' שנת"ל פ' שצ"ו). ובפרט ההתבוננות בה' אחד זהו בבחי' פנימי' המוחין שלמעלה מהמדות כו', אבל ההתבוננות בההארה אלקית המתלבשת בעולמות הוא בחי' חיצוני' המוחין השייכים להמדות כו', והוא עיקר ההתבוננות בפסוד"ז שזהו בחי' רוח שבנפש דהיינו התפעלות המדות כו' (והנה לעיל פ' שצ"ב נת' דפסוד"ז הוא בבחי' חקיקה מבחוץ כו', זהו בנה"ב אבל בנה"א הוא בחי' התפעלות המדות כו', והגם שנת"ל (ד"ה קטונתי) דההתבוננות דברי' יש מאין היא רק לצורך

הנה"ב, מבו' במ"א דלהיות הנשמה עוברת דרך עולם המלאכים צ"ל בה העבודה בבחי' רעש דהיינו בחי' חיצוני' המוחין וחיצוני' המדות כו', וגם בכדי לפעול בנה"ב הרי צ"ל בנה"א בחי' התגלות המדות כו', וכמ"ש במ"א דהעבודה בעצם המוחין אין זה שייך לנה"ב ובכדי שיהי' בירור ותיקון הנה"ב זהו דוקא מבחי' המדות שבהתגלות כו', רק שצ"ל בהם הביטול דמוחין בבחי' מקיף עכ"פ בכדי שלא יהי' בהם אחיזה כו' וכמ"ש במ"א). אמנם עיקר ענין חיצוני' המוחין הוא שההתבוננות באיזה ענין אלקי הוא בלבושי השגה היינו בעניני' המושגים בכחות הטבעים ומהם מושג הענין אלקי, וכמו ומבשרי אחזה מהכחות שבנפש דחו"ב ומדות שמהם יבין באלקות כו',

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *