מגפת קורונה? בוטחים בה', ונשמרים מסכנות - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

מגפת קורונה? בוטחים בה', ונשמרים מסכנות

מגפת הקורונה המתפשטת בשבועות האחרונים מעוררת לעיתים חרדות ולחץ. לימוד והתבוננות בתוכני הביטחון בה', נותנים כלים פנימיים להירגע מהלחץ והמתח, לפעול מתוך שיקול דעת ולא מתוך היסטריה, ולהיסמך באמת על ה'. עם זאת, מצד "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", יש להקפיד ולפעול על פי ההנחיות הבריאותיות, כדי שלא נכניס את עצמנו לסכנות ללא צורך. גישה זו באה לידי ביטוי פעמים רבות בשיחות הרבי ובמכתביו: במצבי סיכון כאלו ואחרים הרבי מעודד לביטחון מוחלט בה' ולרגיעת הנפש, ובד בבד הוא מנחה לציות לרופאים ולהתנהלות בדרך הטבע, היינו לעשיית הפעולות הנדרשות לשמירה על הבריאות, ללא 'קונצים'.
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מגפת קורונה? בוטחים בה', ונשמרים מסכנות

ב"ה

בוטחים בה', ונשמרים מסכנות

מגפת הקורונה המתפשטת בשבועות האחרונים מעוררת לעיתים חרדות ולחץ. לימוד והתבוננות בתוכני הביטחון בה', נותנים כלים פנימיים להירגע מהלחץ והמתח, לפעול מתוך שיקול דעת ולא מתוך היסטריה, ולהיסמך באמת על ה'.

עם זאת, מצד "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", יש להקפיד ולפעול על פי ההנחיות הבריאותיות, כדי שלא נכניס את עצמנו לסכנות ללא צורך.

גישה זו באה לידי ביטוי פעמים רבות בשיחות הרבי ובמכתביו: במצבי סיכון כאלו ואחרים הרבי מעודד לביטחון מוחלט בה' ולרגיעת הנפש, ובד בבד הוא מנחה לציות לרופאים ולהתנהלות בדרך הטבע, היינו לעשיית הפעולות הנדרשות לשמירה על הבריאות, ללא 'קונצים'.

 

ביטחון בה' ושמירה מסכנות

כשמתבוננים בדברים לעומקם, ניתן לכאורה לשאול שאלת תם: מאחר שאנו צריכים להיות בביטחון אמיתי בה' מתוך ידיעה שהכול בידיו, ורק בידיו, מה הסיבה להשתדלות יתרה בכל ענייני הבריאות וההישמרות מסכנות, הרי בכל מקרה הכול רק בידיו ובו צריך לבטוח?!

ב"שער הביטחון" (בפרק הרביעי) רבנו בחיי מקדיש הסבר ארוך ומעמיק כדי לענות על שאלה זו. תוכן הדברים בקצרה הוא שמצד האמת, האדם אכן צריך להיות רגוע ושקט שכל מה שקורה אצלו תלוי בה' לבדו, ואין בידיו ובמעשיו לשנות זאת (אלא על ידי פעולות רוחניות, כמו תפילה וכדומה). ועם זאת, אסור לאדם להכניס עצמו לסכנה מתוך מחשבה שאם נגזר עליו שיינזק, הנזק ייגרם לו בין שייזהר ובין שלא ייזהר, ואם לא נגזר עליו שיינזק, הוא לא יינזק אפילו לא ישמור על עצמו. מדוע? מכיוון שהמחשבה הזאת מוטעית ותגרום לאדם הפסד בהכרח:

אם נגזר שיקרה הדבר הרע, והוא אכן מגיע – אם האדם עשה ככל יכולתו להינצל ממנו, הרי זו גזרה משמיים והאחריות לתוצאה אינה מוטלת עליו, מה שאין כן במקרה שלא יפעל ככל יכולתו. במקרה כזה, אם הרעה בוא תבוא, ייזקף לחובת האדם חטא משום שעבר על רצון ה'.

ייתכן שלא נגזר עליו מלמעלה שיקרה לו דבר רע. גם במקרה כזה עליו לעשות תמיד את ההשתדלות המרבית לשמור על עצמו ואסור לו לסכן את עצמו שלא לצורך. ההסתכנות ה'סתמית' – אפילו יינצל ממנה כי רצון ה' שימשיך לחיות בלא פגע – גורמת לו הפסד משום שמנכים לו מזכויותיו ושכרו מתמעט. מדוע? משום שאילו שמר על עצמו, לא היה זקוק לאותו 'נס' ולאותה שמירה מיוחדת מלמעלה, אבל כיוון שזלזל בשמירה נדרשה הפעלת אותו 'נס' כדי להצילו, והוא כביכול 'בזבז' זכויות שנועדו לו, וכעת נותרו לו פחות.

אם נגזר עליו משמיים שייגרם לו אותו נזק או חולי, הרי כשם שהאדם מצווה שלא להזיק לחברו, ואף שעל הניזק כבר נגזר משמיים – הרבה שלוחים למקום, והאדם צריך להיות שליח רק לעניינים טובים, על פי רצון וציווי ה', כך בנוגע לעצמו, אסור לו להיות ה'שליח' שדרכו יגיע הנזק. מלבד זאת האדם צריך לזכור שחייו הם פיקדון שקיבל מאת ה', וכל ימי חייו מוטל עליו לשמור עליהם בשלמות כפי יכולתו. אם הגיעו אל האדם חולי או רעה אחרת מאת ה', והוא עשה את כל ההשתדלות שלו להימנע מהם, בשמירה על עצמו ובזהירות מסכנות, לא יטילו עליו את האחריות לתוצאה שקרתה; אך אם האדם לא נזהר, האחריות לתוצאה השלילית תיוחס לו.

כשם שהאיסור "לא תרצח" הוא איסור חמור ביותר, אף על פי שמצד האמת חייו של כל אדם נתונים רק בידי ה', כך אסור לאדם באיסור חמור לסכן חייו או לפגוע בהם. במידה מסוימת הפגיעה של האדם בעצמו חמורה יותר מפגיעה שלו בזולתו: כשמחולל הנזק קרוב, הפגיעה חמורה יותר, ומי קרוב לאדם יותר מעצמו?!

אומנם הקב"ה מנהל את כל המציאות וקובע מה יהיה, אבל הוא רוצה שאנחנו עצמנו נבחר בטוב, ועשיית רצון ה' "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" – היינו שמירת הגוף בריא ושלם בדרך הטבע ככל האפשר ובכלל זה הימנעות מכניסה לסכנות מיותרות – היא חלק מאותה הבחירה.

ומכאן אנו מבינים שכאשר מדובר בדברים שאינם בשליטתו של האדם ואין לו דרך להתגונן מפניהם בדרך הטבע, אין לו מה לפחד מהם כלל, מתוך אותו ביטחון שהכול בידי ה' לחלוטין. עד כאן תוכן הדברים בשער הביטחון.

 

לא לירא

מדברים אלו עולה שמבחינה מעשית האדם צריך לעשות את התלוי בו לשמור על הבריאות, אך העיקר הוא להישאר רגוע ושקט במנוחת נפש פנימית מתוך ידיעה מוחלטת שהקב"ה מנהיג את העולם, והביטחון בו מביא את הטוב הנראה והנגלה.

וכפי שכותב הרבי מאחד ממכתביו (אג"ק ח"ה איגרת א'תמב, בתרגום מיידיש): "ברצוני בזה להדגיש פעם נוספת, כי כל יהודי – איש או אשה – צריך להיות חזק בביטחונו בקב"ה. בדיוק כשם שכל יהודי, מאמין באמונה שלמה שהקב"ה הוא בעל הבית של העולם, כך צריך להאמין שהוא גם בעל הבית של חיי כל יהודי ויהודי, איש או אשה… וכשמישהו נמצא תחת השגחתו המיוחדת של הקב"ה – ההשגה הפרטית – בוודאי שאין לו ממה לירא…"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן