בדיוק לפני 40 שנה: הרבי מודיע על הדפסת המשך תער"ב - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

בדיוק לפני 40 שנה: הרבי מודיע על הדפסת המשך תער"ב

בהתוועדות יט-כ כסלו התשל"ז, בדיוק לפני 40 שנה, הרבי הודיע בפתאומיות על רצונו הדפיס את ההמשך הגדול של הרבי הרש"ב – תער"ב. השיחה היתה מלאה בביטויים מיוחדים והוראות מיוחדות. הרבי מספר איך הגיע לידו הצילום מההמשך, מסביר למה לא הדפיס עד עתה, ומטיל את האחריות על הדפסת ההמשך על כללות החסידים בהוראה מיוחדת. להלן חלקים מהוידאו של השיחה המיוחדת.
בהתוועדות יט-כ כסלו התשל"ז, בדיוק לפני 40 שנה, הרבי הודיע בפתאומיות על רצונו הדפיס את ההמשך הגדול של הרבי הרש"ב - תער"ב. השיחה היתה מלאה בביטויים מיוחדים והוראות מיוחדות. הרבי מספר איך הגיע לידו הצילום מההמשך, מסביר למה לא הדפיס עד עתה, ומטיל את האחריות על הדפסת ההמשך על כללות החסידים בהוראה מיוחדת. להלן חלקים מהוידאו של השיחה המיוחדת.
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

בדיוק לפני 40 שנה: הרבי מודיע על הדפסת המשך תער"ב

בהתוועדות יט-כ כסלו התשל"ז, בדיוק לפני 40 שנה, הרבי הודיע בפתאומיות על רצונו הדפיס את ההמשך הגדול של הרבי הרש"ב – תער"ב. השיחה היתה מלאה בביטויים מיוחדים והוראות מיוחדות. הרבי מספר איך הגיע לידו הצילום מההמשך, מסביר למה לא הדפיס עד עתה, ומטיל את האחריות על הדפסת ההמשך על כללות החסידים בהוראה מיוחדת. להלן חלקים מהוידאו של השיחה המיוחדת.

 

להלן השיחה המלאה (כפי שהובאה בהוספות לכרך ג' של המשך תער"ב):

                     משיחת כ"ף כסלו* ה'תשל"ז

                     – ע"ד הדפסת המשך תער"ב –

 

א. ידוע מאמר רבותינו נשיאנו שי"ט כסלו הוא "רִאש השנה לתורת החסידות ולדרכי החסידות"[1], ובו התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה"[2], שעי"ז קא אתי מר דא מלכא משיחא[3].

בענין זה –  "יפוצו מעינותיך חוצה" –  ישנם כו"כ דרגות ואופנים בעילוי אחר עילוי[4].

– דאע"פ ש"מעיין" (מעינותיך) שבתורה הוא אמנם למעלה ממדידה והגבלה, שלכן, גם בטיפה אחת ישנם כל הענינים דה"מעיין"[5], וכתורת הבעש"ט[6] "העצם כשאתה תופס במקצתו (בחלקו) אתה תופס בכולו", מ"מ, בנוגע להתגלות ה"מעיין" באופן של הרחבה ("רחובות הנהר") והפצה ועד ל"חוצה" ("יפוצו (מעינותיך) חוצה"), ישנם כו"כ דרגות ואופנים –

ובזה ניתוסף במיוחד עי"ז שמדפיסים ומפיצים (לא רק את המאמרים הקצרים בכמות, אלא) גם את המאמרים הארוכים בכמות, ועאכו"כ באיכות, ובפרט "המשך" של מאמרי חסידות.

ב. בין ה"המשכים" המפורסמים ישנו ה"המשך" המיוחד דכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע שהתחלתו בחג השבועות תרע"ב, כפי שנקרא בפי החסידים בשם "המשך תער"ב", המשך הכי ארוך של מאמרי חסידות, חלקו[7] – נתחלק לפרקים ע"י כ"ק אדנ"ע, ובתוספת קיצורים, וכולל גם "חלק שלא נאמר"[8].

חיבה יתירה נודעת להמשך זה בעיני כ"ק אדנ"ע[9] – "אין דעם המשך האט ער זיך געקאכט".

בהמשך זה ישנם "גדולות ונפלאות" לגבי שאר ההמשכים[10], אפילו בערך לה"נפלאות" שבהמשך תרס"ו[11] – נס ופלא בערך וביחס לפלא גופא – ע"ד המבואר בפירוש הכתוב[12] "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", שלעתיד לבוא יהיו "נפלאות" אפילו בערך לה"נפלאות" דימי צאתך מארץ מצרים[13].

ג. המשך זה – שלא כמו כו"כ עניינים שלא נשתמרו בשלימותם – נשתמר וישנו בשלימותו (מתחילתו ועד סופו, עם חלוקת הפרקים והקיצורים, וגם החלק שלא נאמר) – בה"צילום" ("פאָָטאָסטאַט") שנמצא ברשותי מכו"כ שנים.

– כשכ"ק מו"ח אדמו"ר נסע מביתו, חיפש מישהו שיוכל לסמוך עליו ולהשאיר בידו את הכתבים על מנת להחזירם בשלימות, וכנראה, שלא היתה לו ברירה.. אלא למסרם בידי. כשראיתי שבין הכתבים שנמסרו בידי ישנו גם "המשך תער"ב", חטפתי מיד ("האב איך גלייך געכאַפּט, נאָך איידער מ'וועט זיך אַרומטראַכטן אַהין און אַהער") ועשיתי "צילום" מכל ההמשך, וצילום זה נמצא ברשותי עד היום הזה.

הדין בשו"ע[14] ש"המפקיד ס"ת (וה"ה שאר ספרים) אצל חבירו.. לא יפתח בגלל עצמו ויקרא (דהוי שליחת יד בפקדון).. וכמו שאסור לקרות ממנו כך אסור להעתיק ממנו", אבל, "הני מילי בעם הארץ, אבל ת"ח שאין לו ספר כיוצא  בזה מותר לקרות ולהעתיק ממנו, כי ודאי אדעתא דהכי הפקיד אצלו".

בנדו"ז, לא נוגע כ"כ גדלותו של הת"ח כו', אלא העיקר הוא ש"ודאי אדעתא דהכי הפקידו אצלו": מכמה שנים לפנ"ז, בחיי כ"ק מו"ח אדמו"ר, הייתי "חשוד" [ולא רק חשד שאין בו ממש, אלא חשד שיש בו ממש, בגלל הוכחות במעשה בפועל…] על כך שאם יגיע לידי "כתב", ובפרט "כתב" שלא הגיע לידי החסידים ("אַ כתב וואָס דער עולם האָט אים ניט") – בוודאי אעתיקנו.

ולכן, כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר הפקיד בידי את הכתבים, ידע מן הסתם שאעתיקם, ובמילא, ה"ז באופן ש"אדעתא דהכי הפקידו", שאז "מותר… להעתיק ממנו". וכך הוי מעשה: מבלי להתבונן יותר מדי בפרטי השקו"ט הנ"ל, עשיתי העתקה ע"י צילום, כאמור, ונמצא ברשותי עד היום הזה.

ד. ענין זה אינו נותן לי מנוח ("דער ענין מאַטערט מיר") זה כו"כ שנים:

היתכן שכל המאמרים וההמשכים מתפרסמים בדפוס, מלבד המשך זה – תער"ב- שעדיין לא נתפרסם בדפוס?! וכיוון שנמצא ברשותי צילום של ההמשך, ויכולני למסרו לדפוס – שהרי בודאי לא חסר כסף בין החסידים עבור ההדפסה – נושא אני באחריות על היפך הפצת המעיינות חוצה!

ולאידך, מצד כמה טעמים (שבודאי יש להם מקום בשכל דקדושה) יראתי למסור המשך זה לדפוס, והתברר ("עס האָט זיך אַרויסגעוויזן") שיש מקום לחשש כו', ובכל אופן, גם אם אצל פב"פ ה"ז מצד מורך-לב וכיו"ב, מ"מ, בנוגע להמקבל, כיון שבמשך כל השנים עתה נתעכבה הדפסת המשך זה, ה"ז הוכחה שעד אז לא הגיע הזמן לכך.

ה. אמנם, סו"ס הגיע הזמן לעשות ענין מיוחד בנוגע לתורת החסידות ע"י הדפסת המשך זה, ולכן, עלה ברעיוני ("איך בין געפאַלן אויף אַ המצאה") להטיל ("אַריינוואַרפן") ענין זה בין החסידים- שישתתפו עמדי בנשיאת האחריות על הדפסת והפצת המשך תער"ב בשלימותו, באופן שתהי' יד הכל שוה.

וזאת למודעי: לא מבקשים מאף א' לממן את ריבוי הוצאות הדפוס, או לטרוח בעניני הדפוס, ואפילו לא אודות התחייבות ללמוד ההמשך כולו, מראשיתו ועד סופו, כי אם, השתתפות בנשיאת האחריות על ההדפסה וההפצה, שלמרות כל הסברות והחשבונות כו', הוחלט, על דעת הרבים, שעכשיו הגיע הזמן להדפסת והפצת המשך תער"ב.

וכדי לקבוע בוודאות שענין זה נעשה על דעת הרבים ובאחריותם, צריך הדבר להתבטא לא רק בדיבור אלא גם במעשה בפועל, ע"י השתתפות גשמית בממון כפשוטו – לא בסכום גדול (כאמור, שלא מבקשים מאף א' לממן את הוצאות הדפוס, אבל, ליפטר בלא כלום אי אפשר), ע"ד מ"ש בתניא[15] ש"הואיל ובמעות אלו הי' יכול לקנות חיי נפשו החיונית הרי נותן חיי נפשו".

ולכן, הצעתי ובקשתי, שכל מי שמוכן ורוצה להשתתף באחריות על הדפסת המשך תער"ב, יתן בהקדם דאלאר אחד (לא פחות ולא יותר) לקופה מיוחדת בה"מזכירות" (ובשאר המדינות – יתנו בשטרות דמדינותיהם בסכום השוה לדאלאר אחד, להמשרד ד"המורכס לעניני חינוך" או "מחנה ישראל" שבמדינה ההיא). וכל הרוצים – יכולים ליתן גם עבור נשותיהם ובני ביתם, כולל גם תינוק בן יומו[16] – דאלאר אלד עבור כל אחד ואחת. ולפי מספר השקלים ידעו מספרם של המשתתפים.

– בענין זה לא נוגע שמותיהם של המשתתפים, אלא מספרם: כך וכך שקלים עבור כך וכך נפשות מישראל. ובודאי יהי' מספר מרובה (לא רק באיכות, אלא גם בכמות) של משתתפים, מאנ"ש, חסידים וגם כלל ישראל[17], "הקטנים עם הגדולים", שיסכימו ויקבלו על עצמם להשתתף בדבר[18].

[ואלה שירצו לזכות בהשתתפות גדולה יותר – יעשו זאת לאחר גמר ההדפסה, בעזה"י, ע"י רכישת כו"כ טופסים מהספרים הנדפסים על מנת להפיצם בחנם או בפרוטה אחת וכיו"ב].

ו. וענין נוסף בנוגע לאופן ההדפסה – כדי שתהי' יד הכל שוה:

בדרך כלל נהוג להדפיס בספר "הקדשות" עבור אלה שהתנדבו עבור הוצאות ההדפסה, וכן לציין בדפוס את שמותיהם של המדפיסים והמגיהים ושאר העוסקים במלאכת הקודש – מצד גודל הזכות שבדבר.

ובתור יוצא מן הכלל בנוגע להמשך תער"ב – שמצד החששות שבדבר, יש להשתדל שיהי' "אויפן גלאַַטסטן אופן", עי"ז שתהי' יד ואחריות הכל בשוה – לא ידפיסו את שמותיהם של המדפיסים והמגיהים ו כו',

– ו"כלפי שמיא גליא" גודל זכותם כו', ולכן בודאי לא יתרעמו על כך שלא מדפיסים את שמותיהם –

כי אם, שמו של המחבר, כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ושמו של בנו יחידו ממלא מקומו, כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ותו לא מידי.

ז. ולהוסיף:

כיון שענין זה נעשה בנשיאותו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו – חלה על זה ההבטחה ש"אנן מזרעא דיוסף (שמו הראשון של כ"ק מו"ח אדמו"ר) קא אתינן דלא שלטא בי' עינא בישא"[19], וה"אחריות| שבדבר תסתיים ("וועט זיך אויסלאָזן") ותבוא בפועל באופן ד"וידגו לרוב בקרב הארץ"[20], באופן דמוסיף והולך ואור (כהוראת ימי חנוכה[21]  הבאים עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה) בכל הענינים דהפצת המעיינות חוצה.

ובלשון הכתוב[22]: "ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים", ויתירה מזה – שהרי על זה אומר משה רבינו "זו ("אלף פעמים") משלי היא, אבל הוא (הקב"ה) יברך אתכם כאשר דיבר לכם"[23] – בלי גבול ומידה.

ח. ויה"ר שהדיבור בכל הנ"ל – לאחרי ההכנה דהמחשבה טובה שהיתה בכ"ף מר-חשון, יום הולדת דכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ולאח"ז ביום השבת די"ט כסלו, שמיני' מתברכין כולהו יומין[24] (כולל ובמיוחד יום ראשון כ"ף כסלו) – י בוא למעשה בפועל בזריזות הכי גדולה,

ובפרט שישנה כבר התחלה דנתינת השקלים (נוסף על כך שמצינו בתרומת הלשכה שתורמין גם על העתיד לגבות[25]) – השקל הראשון שכבר ניתן ע"י… (כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר את שמו) מתוך תקוה וודאות שישתתפו בזה כו"כ מבנ"י,

ובקרוב ממש יצא-לאור בדפוס (כפתגם הצ"צ[26] שדבר שבדפוס הוא "לדורי דורות"), וילמדו בו בפועל ממש, בהתמדה ושקידה (נוסף על שיעורי הלימוד בשאר העניינים דתורת החסידות ובשאר חלקי התורה), ובאופן דמוסיף והולך ואור, הן בנוגע להלימוד לעצמו, והן בנוגע להפצה חוצה.

ועוד לפנ"ז – עֳ"י ההחלטה[27] בהענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה" – ממהרים ומזרזים ("בעתה אחישנה"[28]) את קיום ההבטחה אתי מר דא מלכא משיחא, שילמד תורה – פנימיות התורה הקשורה עם פנימיות עתיק[29] – את כל העם[30], "למקטנם ועד גדולם"[31], בהגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו[32], כפשוטו ממש, למטה מעשרה טפחים, ומתוך שמחה וטוב לבב, "שמחת עולם על ראשם"[33].

*) מרשימת השומעים- בלתי מוגה.

1) ראה מכתב כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע מט"ז כסלו תרס"ב- אג"ק שלו ח"א ע' רנ"ט. וש"נ.

[2] ) שיחת י"ט כסלו תרס"ח (סה"ש תו"ש ס"ע 112 ואילך).

[3] ) אג"ק דהבעש"ט- כש"ט בתחלתו.

[4] ) ראה גם לקו"ד ח"ב רצה, ב ואילך (לאחרי הקדמת כללות הענין דיפוצו מעינותיך חוצה (שם רפו, ב)) – ע"ד סדר השתלשלות התרחבות תורת החסידות.

[5] ) ולכן מטהר בכל שהוא (רמב"ם הל' מקוואות פ"ט ה"ח).

[6] ) כש"ט הוספות סקט"ז. וש"נ.

[7] ) עד סד"ה זה יתנו דש"פ משפטים העת"ר.

[8] ) על השלבים בכתיבת ההמשך – ראה "סקירה ביבליוגרפית" על כת"י דההמשך (נדפסה בהוספות להמשך תער"ב ח"א).

[9] ) ראה גם אג"ק אדמו"ר שליט"א ח"ב ע' קמז. וש"נ.

[10] ) ראה לקו"ד שם (רצו, א) שכ"ק אדנ"ע אמר, שבבואו למענטאָָן, בחורף תער"ב, יהיה לו הפנאי "אויף ארומטראכטן א טיפן נייעם ענין אין חסידות"* – בהוספה על גודל התרחבות תורת החסידות בתקופה ההיא, משנת תרס"ו עד שנת תרע"ב (ראה שם ש, ב). וכשהתחיל לומר את ההמשך בשעה שהקדימו תרע"ב, אמר, שענין זה התחיל במענטאָן. ומסיים שם, שבהמשך זה התחילה תקופה חדשה בהתרחבות החסידות, "די אלע טיפסטע ענינים פון חסידות, ווען ברייט ארומגירעט ווי גאָר גיוויינליכע מוחש'דיקע זאכן".

*) ובמק"א מסופר, שפעם ראה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ את אביו כ"ק אדנ"ע לישב על הספה שקוע במחשבותיו במשך שעות אחדות, עיניו פתוחות, ואינו מבחין בהנעשה סביבו, כמי שנמצא בעולם אחר, עד כדי כך, שלאחרי שהתעורר לא ידע איזה יום זה, באיזה מקום נמצאים וכו' – במעמד ומצב של "כלות הנפש" (למעלה מהגבלות הגוף, זמן ומקום). ולאחרי זמן גילה לו כ"ק אדנ"ע שבאותם שעות התבונן בעניני חסידות עמוקים ביותר שהיו היסוד להמשך תער"ב (משיחות ש"פ שמיני וש"פ תזריע תשד"מ ס"י – נדפס בהוספה להתוועדויות תשמ"ו ח"ב).

[11] ) ראה לקו"ש ח"ז ע' 206 ואילך – ע"ד המשך תרס"ו.

[12] ) מיכה ז, טו.

[13] ) ראה אוה"ת נ"ך עה"פ (ע' תפז). וש"נ.

[14] ) חו"מ סרצ"ב ס"כ וברמ"א שם [וראה שו"ע אדה"ז – או"ח סו"ס י"ד (הוספת כ"ק אדמו"ר שליט"א)].

[15] ) פרק לז.

[16] ) כמארז"ל (נדה ל, ב) ש"במעי אמו… נר דלוק לו על ראשו… ומלמדין אותו כל התורה כולה" – גם המשך זה, אלא, ש"כיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה", ולכן, נתינת דאלאר עבורו בשביל המשך זה, מהוה "התחלה" לחידוש הלימוד והזכרון דהמשך זה שלמדו במעי אמו (ראה גם לקו"ת שלח מד, א. ובכ"מ).

[17] ) כהבטחת רבינו הזקן שתורת החסידות תהי' נחלת כלל ישראל. – ומפורש בפירוש רש"י (לבן חמש) על הפסוק (שה"ש א, ב) "ישקני מנשיקות פיהו": "מובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמי' ומסתר צפונויתי'".

[18] ) בהתוועדות אור ליום ה' ר"ח שבט, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שאלה שעדיין לא השתתפו, יכולים ליתן השתתפותם לא יאוחר מהימים הסמוכים ליום ההילולא דהעשירי בשבט (המו"ל).

[19] ) ברכות כ, סע"א, וש"נ.

[20] ) ויחי מח, טז. ברכות שם.

[21] ) שבת כא, ב.

[22] ) דברים א, יא.

[23] ) פרש"י עה"פ.

[24] ) זח"ב סג, ב. פח, א.

[25] ) רמב"ם הל' שקלים פ"א ה"ט. פ"ב ה"ט.

[26] ) אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ב ע' שפב.

[27] ) ראה תענית ח, ב. שו"ע או"ח סו"ס תקעא.

[28] ) ישעי' ס', כב. וראה סנהדרין צח, א.

[29] ) ראה פע"ח שער הק"ש רפט"ו. לקו"ת שה"ש בסופו.

[30] ) ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ט ה"ב. לקו"ת צו יז, א. ובכ"מ.

[31] ) ירמיהו לא, לג.

[32] ) ובאופן שעל ידו תהי' גם אתחתלא דגאולה – לאחרי ביטול חשכת הגלות, "קץ שם לחושך" (איוב כח, ג), וכהרף עין – הגאולה האמיתית והשלימה, כפס"ד הרמב"ם (הל' מלכים ספי"א) "יעמוד מלך וכו' וקיבץ נדחי ישראל" (וראה לקו"ש ח"ה ע' 149 בהערה).

33) ישעי' לה, יו"ד. נא, יא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן