הרגש הכי מפותח מבחינה פנימית הוא רגש הרחמים. יתרה מזו, במצבים שרוצים לעורר את רגש האהבה וקשה מאיזה סיבה לעשות זאת, הדרך לעורר אותה היא דרת התעוררות מידת הרחמים, כיון שיש משהו במידת הרחמים שהוא המפתח לשאר רגשות ומידות האדם.
כמו שהובא לעיל, תנועת הרצוא מצד עצמה, ללא תנועה של שוב הבאה אחריה, אינה מספיקה ואינה מסוגלת לתקן בפועל את המציאות השבורה והחסרה. נקודת ההתבוננות הראשונה אשר תאפשר לנו ליצור את תנועת השוב ולהמשיך את הטוב הנעלם אשר השגנו בתנועת הרצוא אל תוך המציאות הגלויה כאן למטה, היא ההתבוננות באהבת הבורא כלפינו.
כשהייתי ילדה קטנה אהבתי כמו כל החברות להתחפש לאסתר המלכה. יפה וזוהרת, לבושה בשמלה לבנה, וכתר מוזהב על ראשי. רק כשבגרתי הבנתי שחייה של אסתר המלכה לא היו ימים של אושר נטול דאגות.
בכל עבודה פנימית השמחה היא אחד הכלים החשובים ביותר. ישנו כלל חשוב מאוד: ככל שאתה יותר בשמחה אתה יותר עם עצמך, וככל שאתה פחות בשמחה, אתה פחות עם עצמך האמיתי.
הורים וילדים קשורים אלו באלו כגוף אחד ויחידה אחת, על כן ברור הדבר שלמהות היחס שאדם נותן להוריו יש השפעה גם על חייו, הן בחייו הפרטיים והן בחיי הזוגיות שלו ובחיי משפחתו…
אני רואה דמויות חשובות ומפרסמות, ולצדם אנשים רגילים כמוני, וממקומי בעזרת הנשים, איני יכולה שלא להרגיש את העוצמה המחשמלת של העם שקיבל אתמול את בשורת הסליחה. שנולד מחדש.
שוב זה יקרה. פספוס של כמה שעות, שיקול דעת מוטעה, הסחת דעת, וגם סדר עדיפויות שגוי, והנה הבאנו על עצמינו בושה כה גדולה, שכבר למעלה משלושת אלפים שנה רובצת על מצפונינו הקולקטיבי:
אנכי
אולי גם לך זה קרה, שהגעת למקום, והרגשת כל כך לא שייכת. מחכה רק שיעבור הזמן, אולי קצת מתעסקת בטלפון, ויודעת שרק הגוף נמצא פה כעת, אך הנשמה מטיילת אי שם
בפרשת בשלח מסופר אודות שירת הים ששר משה ואליו הצטרפו כל בני ישראל. אחרי הגברים, שרו גם הנשים, אולם הן לא הסתפקו בשירה בלבד, אלא הוסיפו תופים, ויצאו במחול, בניצוחה של מרים. איך הגיעו תופים ללב המדבר?
הרב יצחק ערד (ראש מרכז 'דעת' וראש הישיבה) ומנחם זיגלבוים משוחחים על נקודות מרכזיות ב'דבר מלכות' השבועי, ומנסים למצות בצורה פרקטית את ה'כאן' ו'עכשיו' מתוך רעיון של "עשה כאן ארץ ישראל" כפי שדיבר הרבי בשיחתו, פרשת פנחס תנש"א (מתוך עיתון בית משיח)
וכעת ית' בהקדם מ"ש בזוהר שהמצות נעשים לבושים לנפש שהנשמה מתלבשת בהם בג"ע וצריכה הנשמה לקיים כל התרי"ג מצות בכדי שיהי' הלבוש בשלימות ואם חסר א' מהמצות חסר הלבוש לכן צריכה לבוא בגלגול לקיים המצוה ההיא שחסרה בכדי להשלים הלבוש (אור התורה)
היהדות רואה את המוסיקה כתקשורת לכל דבר וכשפה ייחודית. יש דיון במה שונה השפה של המוסיקה משפה המדוברת. מה המעלות שלה ומה החסרונות שלה.
תחושה של אהבה היא תנאי הכרחי לשינוי המציאות הבעייתית והחסרה, אך כמובן שאין היא מספיקה. העולם שלנו נקרא עולם העשייה, וכשמו כן הוא מהותו הוא עשייה. לא מספיק שהאדם יפתח מודעות וחשיבה חיובית, אלא העיקר הוא לעשות ולפעול בעולם.
תודעה של מנוחה מרגיעה אותי ומאפשרת לי לראות את המציאות כפי שהיא באמת בעולם העליון והיא גם זאת שפותחת אותי לתודעה של שמחה.
המהות הכי פנימית של עבודת הביטחון היא המנוחה. מנוחה זה ההיפך מטרדה וההיפך מפעולה. כשהאדם פועל בעולם ורוצה להגיע להישגים, והוא אכן צריך לפעול כך, הנקודה הפשוטה והטבעית שעומדת מאחורי השאיפה להישגים זה לחץ. אתה רוצה משהו ובגלל שהדברים תלויים בך אתה לחוץ. למרות שאתה מאוד רוצה להצליח ואתה גם בטוח שתצליח, פנימית יש בך נקודה של לחץ והסיבה ללחץ היא כי זה תלוי בך.
לאחר שראינו כי בצורה טבעית אנו נשלטים ע"י המאורעות השונים המתחוללים בעולם, ושאין ברירה כביכול אלא לחיות חיים מלאי פחד וחרדה המופיעים כתגובה טבעית לאי הוודאות שצופן העתיד, ולאחר ששללנו את אותה גישה "ריאלית" לכאורה והבנו שהגישה החיובית והאופטימית לא רק שאינה נחשבת לבריחה מהמציאות אלא אדרבה היא היא המציאות האמיתית, לאחר כל זאת יש להבין ולהכיר מהו התהליך הפנימי אשר עלינו לעבור כדי לחולל את אותו מהפך תודעתי.
כאמור, לאדם יש כוח השפעה על מה שמתחולל בשורשי המאורעות, אך עדיין יש להבין מדוע ובאיזה אופן משפיעה החשיבה שלי על המציאות.
הסתכלות זו (כפי שהתבאר בפרק הקודם), שבעצם כל הרע המתחולל פה בגלוי בתוך המציאות אין לו שום אחיזה במציאות ובאמת הוא רק דמיון בעלמא ואילו הטוב הטהור והמוחלט שכל כך נסתר ונעלם מעיננו, הוא הוא המציאות האמיתית,
מבואר בחסידות ובקבלה, כי בתחילת הכל, היה אור אין סופי ממלא את כל המציאות, וכשעלה ברצון הבורא לברוא את העולם, העלים את אורו הגדול, ויצר חלל ומקום פנוי לבריאת העולמות.
כל בעיה נפשית היא תוצאה של מודעות מוטעה. גם אם הבעיה מוצדקת מקורה במודעות מוטעה. אם הייתה קיימת מודעות נכונה הייתה קיימת גם היכולת לשאת את הבעיה או לפתור אותה. התנועה אל עבר מודעות נכונה עשויה לתת כוחות לפתרון ולנשיאה.
תפקיד הלבושים הוא חשוב בנוכחות האדם. דרך הבגדים הוא מופיע ומתראה בעולם והם כלי הביטוי שלו כלפי חוץ. לאדם חשוב יש לבושים יקרים, ולאדם שפל לבושים פחותים, כל אחד מתלבש כראוי למעמדו. כך גם לנפש יש את הלבושים הרוחנים שלה, שהם כלי הביטוי שלה והדרך שבה היא מתגלה כלפי העולם החיצוני. יש את עצם הנפש, כוחות שכל ורגש, שהם הכוחות הפנימיים של הנפש ויש גם את לבושי הנפש שהם המחשבה, דיבור ומעשה.
מצבים ושינויים רבים צריך לעבור האדם בהתפתחותו הרוחנית, וככל שמתפתח יותר הרי הוא מחובר יותר אל עצמיותו ומגלה יותר את מהותו הפנימית. אלא שככל דבר שלם, גם התפתחות האדם צריכה להיות בסדר מסודר, ובסולם דרגות ערכי.
הנשמה האלקית אשר יסודתה בהררי קודש, עוברת שינוי מהותי, וניתן לומר אף טראומטי, כאשר היא עוזבת את העולם העליון הרוחני בו היא נמצאת, ויורדת לעולם הזה הגשמי והחומרי.
האדם בחייו מתמודד כל הזמן, בין ברצונו ובין שלא ברצונו. ההתמודדות מתחילה כבר בהיותו תינוק שאז הוא מתמודד עם היחס שהוא מקבל, וכשהוא מתבגר הוא לא מפסיק להתמודד בכל מיני תחומים. מההתמודדות הזאת אינו יכול לברוח, כי המאורעות, המצבים והעניינים שהאדם ניצב מולם עומדים לפניו ברצונו או בעל כורחו.
עסק ההשפעה הינו מהלך פנימי מורכב וקשה, הדורש סולידאריות ורגישות ביחד עם תבונה והשכל מה ואיך להשפיע, באיזה אופן, באיזה מינון, וכדומה. אך לפני ההתייחסות לעצם ההשפעה, צריך המשפיע והמטפל לשאול את עצמו – למה בכלל להשפיע?
לאחר שתואר לעיל באריכות מהו מצב ה'עיבור' כפי שמתבטא בנפש האדם, הן ביחס אל עצמו והן ביחס אל הזולת, מהם הסיבת לשקיעה במצב זה, ומה הם הכלים ליציאה ממנו, הרי במידה וה'עבודה' הנפשית והמעשית ליציאה ממצב העיבור נעשתה באופן הנכון ובהתמדה, הרי עובר האדם ומתפתח ממצב ה'עיבור' לשלב השני בסולם ההתפתחות – לשלב ה'יניקה'.
כל התקרבות של אדם לעצמו שהיא בעצם התחברות פנימית למה שטמון בו, לשלמות, נעשית בכח של שמחה.
מרגע צאת הילד לאוויר העולם נחשף הוא לעולם מלא התמודדויות, מלחמת החיים.
על הפסוק "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" פירשו חכמינו "משעה שננער לצאת ממעי אמו". כבר מאז מתחיל הגידול של היצר – כוחות הרסניים שנמצאים באדם. תפקיד האדם לחשוף את הכוחות הטובים שבתוכו, וזאת מוטל על ההורים להעמיד את הילד בדרך הנכונה ולעזור לו בהתמודדויות החיים. לחנך אותו.
מובא בספר 'היום יום' בתאריך כ"ח ניסן: החסידים שאלו את אדמו"ר הזקן: איזה עבודה נעלית יותר, אהבת ה' או אהבת ישראל? ויען: אהבת ה' ואהבת ישראל שתיהן כאחת חקוקות בנשמתו רוחו ונפשו של כל אחד מישראל. ומקרא מלא דיבר הכתוב "אהבתי אתכם אמר ה'", הרי דגדולה אהבת ישראל, דאוהב מה שהאהוב אוהב.
בשבע הברכות שמברכים תחת החופה ואחר כך בשבעת ימי המשתה, טמונים סודות עמוקים אשר מהווים מפתח לקיום חיי זוגיות שלמים, שמחים ומאושרים. ברכה בכלל, עניינה המשכת אורות עליונים, אשר נותנים כח ועזרה משמים לעבודת האדם בעולם. כמו בכל חלק בתורה, כך גם בברכות, קיים רובד עמוק ונסתר אשר מבטא חכמה אלוקית. תורת החסידות מאפשרת לנו לגלות ולחשוף את טעמה המתוק והכמוס של כל ברכה, את כוונתה הפנימית המענגת ועל ידי כך לבנות קשר זוגי עמוק, יציב ונצחי.
מוקדש לרפואת והצלחת
מאיר אוריאל בן עידית
אתר האינטרנט “דעת – יהדות באור החסידות והקבלה” מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.
