Ask The Rabbi

זהירות, קוף לפניך! – פרק 16 ב"דרכו של בינוני"

אחד המקובלים המפורסמים של צפת, רבי משה קורדובירו, כותב בספרו משל מפתיע על הדמיון שבין הנפש הבהמית לבין הנפש האלוקית, ובלשונו: "ענין הקליפות .. הם .. כקוף בפני אדם" המשל הזה נותן לנו הבנה חשובה מאד על הדמיון הכמעט מלא שבין שני הצדדים, אך יחד עם זאת על השוני המהותי מאד שקיים ביניהם.
אחד המקובלים המפורסמים של צפת, רבי משה קורדובירו, כותב בספרו משל מפתיע על הדמיון שבין הנפש הבהמית לבין הנפש האלוקית, ובלשונו: "ענין הקליפות .. הם .. כקוף בפני אדם" המשל הזה נותן לנו הבנה חשובה מאד על הדמיון הכמעט מלא שבין שני הצדדים, אך יחד עם זאת על השוני המהותי מאד שקיים ביניהם.

זהירות, קוף לפניך! – פרק 16 ב"דרכו של בינוני"

ב"ה

דרכו של הבינוני – פרק 16

זהירות, קוף לפניך!

 

"זה לעומת זה עשה האלקים"

אנחנו מתחילים כעת שלב חדש ומתקדם בספר התניא. שלב משמעותי ביותר בהבנת המלחמה המתחוללת וסוערת בליבו של היהודי. מלחמת הנפשות.

עד לפרק זה עסקנו רבות בלימוד על הנפש האלוקית. הכרנו את המהות הפנימית שלה ("חלק אלקה ממעל ממש"), ניתחנו את מבנה הכוחות שלה, הרחבנו על הבגדים (ה"לבושים") המלבישים אותה ואשר דרכם היא מתגלה בעולם, וסיימנו במעלת התורה החודרת אל תוך הנפש והופכת להיות חלק ממנה.

בפרקים הבאים נעסוק בניתוח דומה של הנפש השניה, הבהמית, אך לאחרי ההיכרות המעמיקה שערכנו עם הנפש האלוקית, עבודתנו כעת בניתוחה של הבהמית תהיה קלה ביותר, שכן, דבריו המדוייקים של שלמה המלך, הקובעים ש"זה לעומת זה עשה האלקים", מגלים לנו שה' ברא את העולם באופן כזה אשר שני הצדדים הנלחמים זה עם זה, יהיו דומים ביותר אחד לשני. "זה לעומת זה עשה האלקים". ואם כן, המבנה שקיים אצל הנפש האלוקית יהיה זהה גם אצל הנפש הבהמית[1].

המסקנה הראשונה שאנחנו מיד מוציאים מהעובדה הזו, היא, שכשם שלנפש האלוקית ישנם שלש כוחות של השכלה והתבוננות (חכמה, בינה ודעת) כך גם לבהמית יש את אותן כוחות ממש. כלומר, גם הנפש הבהמית יודעת להתבונן…

כמו כן, הנפש הבהמית מורכבת גם היא מכוחות של רגש (אהבה ויראה, רחמים ושאר המידות) והיא גם מלבישה את עצמה בבגדים המתאימים אליה (מחשבות, דיבורים ומעשים) ודרכם מתבטאת היא בעולם שבחוץ. ממש בדומה לנפש האלוקית.

המצב הזה בהחלט מעצים את המלחמה בין שתי הנפשות. שכן, אילו האלוקית היתה היחידה שמסוגלת להשכיל, להתבונן, לרחם וכן הלאה, המלחמה היתה מנוצחת מראש, כל בר דעת היה בוחר ישר בדרך האמת. אך מאחר שהבורא חפץ במלחמה 'שווה', הוא העניק לשתי הנפשות מבנה דומה וכמעט זהה, ואת הבחירה החופשית הוא הטיל על האדם, שהוא מעצמו יבחר את הדרך הנכונה.

"קוף בפני אדם"

אחד המקובלים המפורסמים של צפת, רבי משה קורדובירו, כותב בספרו משל מפתיע על הדמיון שבין הנפש הבהמית לבין הנפש האלוקית, ובלשונו: "ענין הקליפות .. הם .. כקוף בפני אדם"

המשל הזה נותן לנו הבנה חשובה מאד על הדמיון הכמעט מלא שבין שני הצדדים, אך יחד עם זאת על השוני המהותי מאד שקיים ביניהם.

ובהקדמה:

אחת הנקודות המאפיינות את הנפש האלוקית היא העובדה שאצלה הרגשות הן תוצרת של ההבנה. אין מידה ורגש שלא עומדים מאחוריהם היגיון והבנה שהולידו אותם. ולכן, כאשר האדם חש ברגש של אהבה, שנאה או כל רגש אחר, עליו לדעת בוודאות שהרגשות הללו נוצרו בעקבות הבנה מסויימת אשר היא זו שעומדת בבסיס של אותם רגשות.

כאשר אנו מקבילים את הנפש הבהמית לזו האלוקית, אנחנו מבינים מיד שגם אצלה הדברים פועלים בצורה זהה. גם אצלה הרגשות מלאות בהבנה. אמנם הבנה שגויה ותפיסה מעוותת של המציאות, אך בכל זאת, עדיין סוג מסויים של היגיון.

[דרך אגב, הבנה זו תסייע לנו מאד להתמודד עם היצרים שמייצרת הנפש הבהמית. שכן, כאשר ניתקל במידה שלילית כזו או אחרת (כעס, עצלות, תאווה ועוד) נדע מיד להתמקד בפתרון גם בהבנה השלילית שיצרה את המידה הזו…]

אמנם, על אף הדמיון הכמעט מדוייק הקיים בין שתי הנפשות, ישנו הבדל מאד משמעותי בין השתיים. והוא, שאצל הנפש האלוקית, ההבנה אינה רק זו שיוצרת את הרגשות, אלא היא גם זו שממלאת ומחיה אותם. גם לאחר שהמידות התעוררו והתגלו, נשארות הן בתמידות תחת הרושם האובייקטיבי של השכל. השכל מטביע את חותמו במידות שנולדו והופך אותן למעין מידות שכליות, רגשות הספוגות בהבנה והתבוננות אלוקיים.

לעומתן, אצל הנפש הבהמית הדברים הם בדיוק להיפך, אצלה המידות הן אלה שנמצאות במרכז, הרגש הוא זה ששולט ובולט. נכון שגם אצלה המידות מושתתות על הבנה שכלית, אך אצלה ההבנה וההיגיון אינם אלא אמצעי ומשרת של המידות, לספק להן תירוץ כדי שהן תוכלנה להיווצר, אך לאחר שהן נוצרות, הן מתפרצות ללא גבולות הגיוניים והופכות להיות המרכז, עד שעל פי רוב השכל שיצר אותן נזנח ונשכח מאחור.

וזהו עומק דברי רבי משה קורדובירו שהקליפה היא כקוף בפני אדם. שכן משל זה ממחיש מאד את הדמיון הגדול הקיים לכאורה בין השניים, ובה בשעה את ריחוק הערך הקיצוני שקיים ביניהם[2].

*

לאחר שהבנו את מהותה של הנפש הבהמית ואת המבנה שלה, נמשיך אי"ה בפרק הבא ללמוד על האופנים בהם מתבטאת הנפש הבהמית בעולם (ה"לבושים" שלה).

(על פי פרק ו בתניא,

מעובד משיעוריו של הרב יצחק ערד.

כתיבה ועריכה: הר' נחמיה גרייזמן)

 

 

 

 

[1] למען האמת, ישנו חילוק עקרוני בין שתי הנפשות, והוא יתבאר להלן.

[2] ליתר ביאור, גם אצל הקוף, כמו אצל האדם, הראש ממוקם מעל הגוף, עובדה שמרמזת שגם אצלו ה'ראש' וההבנה נמצאות לכאורה בראש ובמעלה העליונה. אך יחד עם זאת, הוא בסופו של דבר בעל חיים. חיה שמנוהלת על פי רגשות ואינסטינקטים, דבר המורה שגם אצלו הראש אינו אלא חלק ממערכת בהמית, חייתית, שבבסיסה עומד הרגש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *