שיעור 8, כרך א' המשך תער"ב - בענין וסוס אשר רכב - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

שיעור 8, כרך א' המשך תער"ב – בענין וסוס אשר רכב

שיעור 8, כרך א' המשך תער"ב – בענין וסוס אשר רכב הרב יצחק ערד בהמשך סידרת השיעורים תער"ב. הסרטה ועריכה: אילן רינדפליש​ עמוד תעד: ואין בזה ענין עצמי כלל, והוא בתוקף רוממות יתירה (וכשנופל נופל לגמרי) ומבטל הכל, ובאמת הכל תופס מקום וערך אצלו, ובכוונה מבטלו בתוקף שלו מפני שמגרע מציאותו, משא"כ ברוממות מצד העצם […]

שיעור 8, כרך א' המשך תער"ב – בענין וסוס אשר רכב

שיעור 8, כרך א' המשך תער"ב – בענין וסוס אשר רכב
הרב יצחק ערד בהמשך סידרת השיעורים תער"ב. הסרטה ועריכה: אילן רינדפליש​

עמוד תעד: ואין בזה ענין עצמי כלל, והוא בתוקף רוממות יתירה (וכשנופל נופל לגמרי) ומבטל הכל, ובאמת הכל תופס מקום וערך אצלו, ובכוונה מבטלו בתוקף שלו מפני שמגרע מציאותו, משא"כ ברוממות מצד העצם אין הזולת מגרע מציאותו, מאחר שאין הרוממות מצד המציאות כ"א מצד העצם, והרי מלוכה היא בבחי' ישות זהו ג"כ מצד רוממות העצמי ובאמת זהו תוקף הכח שבא מתוקף רוממות העצמות.

רלד) והענין י"ל עפמ"ש בש"א בענין וסוס אשר רכב כו', דסוס בגימ' ב"פ ס"ג שם ס"ג שעולה למע' ושם ס"ג היורד כו', דאות סמ"ך מורה על הסתימות וההעלם דא"ס כמו שהוא סתום מצ"ע כו' וכמשנת"ל פ' ר"ה ור"ז, והוא בחי' פלא עליון דהיינו בחי' הפלאת האור למע' בעצמותו בלתי יבוא למטה כלל כו', וכמו שבחי' פלא זה הוא למע' בעצמות, כמו"כ גם בבואו למטה הוא סתום ונעלם והוא מ"ש אתה אל מסתתר, ובחי' הסתר זה הוא באותיות הטבע כו' והוא ההסתר שאינו בהדרגא כלל כו' (ועמשנת"ל פרכ"ד ורכ"ה), וכאשר ההסתר הזה נהפך לאור ה"ז בחי' גילוי העצמות ממש כו' וכמשנת"ל שם, וזהו ג"כ מה שהתהוות המציאות הוא מבחי' העצמות דוקא כו', דכשם שכל ההעלמות וההסתרים הן מבחי' העלם העצמי הסתום בעצם כו', כמו"כ התהוות היש והמציאות הוא מבחי' העצמות דוקא כו', ולכן הביטול שבעולמות עצמן הוא בבחי' אין עוד שלמע' יותר מהביטול שבאור שהוא בבחי' כלא חשיב לבד, ובמציאות היש הביטול הוא בבחי' אין עוד כלל כו' וכמ"ש במ"א ונז' לעיל פקע"ח.

וכמו"כ בבחי' המל' דבחי' הישות והתוקף דמלוכה זהו מבחי' רוממות העצמות שלמע' מבחי' גילוי כו', וכמו ויתן עוז למלכו כו' וכמ"ש ה' בעזך ישמח מלך כו', שזהו מה שנותנים לו התוקף דבחי' הרוממות עצמי כו', דבחי' התפשטות המלוכה שבא בבחי' רוממות על עם בתוקף הישות והמציאות זהו מבחי' הכח והעוז דבחי' מל' שלמע' בבחי' עצם הרוממות כו'. אבל בעצם מהותו ה"ז בבחי' ביטול המציאות לגמרי כו', דכשם דבחי' הרוממות עצמי ה"ז בתוקף גדול, דכל עצמי הוא בתוקף כו', ואינו בבחי' מציאות דבר כלל שז"ע העצם שאינו בבחי' מציאות כו', כמו"כ תוקף ההתנשאות בפועל להיות שזהו תוקף העצמות ה"ז בבחי' ביטול המציאות לגמרי כו'. וכמו דוד המע"ה בתוקף המלוכה שלו הי' בבחי' ביטול ושפלות לגמרי ונקרא דוד עבדי כו', וכתיב כי עני ואביון אני ואם לא שויתי ודוממתי כו' בבחי' תכלית השפלות והביטול כו', ואינם סותרים זל"ז כלל דעם היות שהי' בבחי' ביטול לגמרי היתה המלוכה בתוקף ההתנשאות בבחי' תוקף העצמי כו', והגם שהי' בתוקף ההתנשאות הי' בעצם מהותו בבחי' ביטול במציאות לגמרי כו', וגם זאת שכל דבר נראה בבחי' העדר המציאות כו', דהרי באמת הכל בטל במציאות לגמרי כו', וכמו דלגבי רוממות המלך הכל מתבטל במציאות לגמרי שאין בו שום תפיסת מקום לעצמו ומתבטל בעצם מהותו כו' כנודע, וזהו דברוממות המלוכה הכל שפלים נגדו והכל אין ואפס נגדו שאין זה מצד התנשאות יתירה שבו שמבטל הכל, כ"א שהן בעצמן (וכן גבי המלך) אינם תופסים מקום וערך כלל לגבי הרוממות שלו (דגם ההתפשטות הוא מבחי' רוממות העצמות כו' כנ"ל), והן באמת בבחי' ביטול כל מציאותם כאלו אינם בבחי' מציאות כלל כו', וברוממות המלוכה נראים כמו האמת שרואין אותם בבחי' בלי מציאות כו'.
קטגוריה
השכלה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *