עריכת הסירטון: אילן ריינפשליד

סיכום מעמוד תפג אות רלט:
באמת בתוהו אי ירידת המשפיעה למקבל להשפיע היא העדר הביטול וההנחה ללמע' ממנו, היינו כלפי עצמות אוא"ס. בעולם התיקון אין זה הביטול אל המקבל, כ"א הביטול והנחת עצמותו אל אמיתת הכוונה להיות משפיע ומקבל, היינו שירד מעצמותו ויניח א"ע להשפיע אל הזולת. ויובן זה יותר בענין אורות וכלים דמבו' במ"א בענין "וירד מצרימה אנוס ע"פ הדבור" דהאור בטבעו לעלות למע' ולהיות בבחי' דביקות במקורו שבדביקותו במקורו ה"ה מקבל האור לעצמו אלא כמו שהוא בעצמותו ואין זה שם בגדר התלבשות בכלים, אבל שיורד מעצמותו אזי מצמצם עצמו להתלבש בכלים, וזהו בהכרח מבחינת האור מצד הכוונה העליונה, דאמיתית הכוונה הוא להיות התלבשות האור בכלי, דלא לתהו בראה אלא לשבת יצרה כו', וזהו "אנוס ע"פ הדבור". רק שכל השפעה צריך להיות ברצון דוקא, הנה זה נעשה ע"י שבאור נרגש בו היתרון שיש בהכלים מצד שרשן הקדום שע"י ההתלבשות מתוסף בו תוס' אור שזה רצונו. וכמ"ש במ"א בדרוש לרוקע הארץ הרי דעצם ענין ההשפעה הוא מצד הבטול בעצם, שבטל אל אמיתת הכוונה העליונה. וע"י שנשלם הכוונה העליונה עי"ז בא התוס' אור במשפיע ע"י המקבל, שבו בכלי יש דוקא יש נעיצת התחלה (רשימו מהעצמות) דהיינו אמיתית הכוונה, והתוס' אור הוא שמאיר בו בחי' אוא"ס הבל"ג. דהאור דמשפיע ,מצ"ע ,גם כמו שהוא בדביקות במקורו, ה"ז בחי' אור המוגבל היינו בחי' או"פ , והכלים בבח' מקבל ידוע דשרשם מאוא"ס הסובב (דלכן הכלי היא עגולה דשורשו מהסובב כמ"ש במ"א) אבל אמיתית שרשה היא מעצמות א"ס , וע"כ ע"י ירידת האור בהכלי מתוסף בו תוס' אור (ודוקא כאשר ההשפעה היא בבחי' ביטול אז דוקא מתוסף בהמשפיע בחי' תוס' אור ע"י ההשפעה). ובספי' דתהו לא הי' בהם בחי' הביטול והנחת עצמותו אדרבא כל ספי' היא בבחי' תוקף הישות להיות במציאותו כמו שהוא בעצמותו דוקא וע"כ לא הי' בהם בחי' ההשפעה זה לזה.