המשך תער"ב – לשבור את קליפת פרעה

הרב יצחק ערד

המשך תער"ב – לשבור את קליפת פרעה

ע"פ הנ"ל יובן מ"ש בא אל פרעה שהוא בחי' עצמות הקליפה כו' שיש כמה דרגות שמשתלשלין מהקליפה בבחינת התפשטות דקליפה. והנה לגבי משה כתיב ראה נתתיך אלקי' לפרעה בחי' שר ומושל לפרעה לשבור דקליפה, לא רק בח' התפשטות הקליפה אלא גם את התוקף דעצמות הקליפה. דהרי כנודע דרשפי אש שורף ומכלה את ה "אש זר" דסטרא אחרא שזהו רק בבחי' התפשטות הקלי', ואילו משה היה ביכולתו לשבור גם תוקף הקלי' , שהרי עבודתו בבחי' כוונה פנימי' שבמוח שז"ע קולו של משה שלמע' מקול הלוים והיינו דמשה הוא מבחי' החכ' כי מן המים משיתיהו והי' בבחי' מ"ה בבחי' ביטול במציאות ממש. וצריך שהעבודה בנפש תהיה כסדר המדרי' שתחלה בבחי' אש דבי"ע (שזה בחי' גבורות דאימא) ואחר כך אש דאצי' (שזה בבחי' גבורות דאבא) כו', אבל ז"ע המדריגות החיצוניות בחי' התפשטות הקלי' שע"י העבודה בבחי' אש דבי"ע וכן אש דבי"ע שבאצילות והוא שפועל הביטול בבחי' ההתפשטות לבד כו'. אבל כאשר בא לעצם מעלתו ומדריגתו אז ביכולתו לשבור גם עצמות קליפת פרעה, וזה עיניין דמשה. וזה שנאמר כי אני הכבדתי את לבו והיינו דגם זה מאת ה' הוא שיש בזה כוונה עליונה שעי"ז יהי' יתרון האור מן החושך, ובשביל זה נתהוו הקליפות, ומשו"ז יכולים לשבור ולבטל אותן מפני שג"ז מאת ה' שיש גם בזה כוונה פנימית. רק שזהו בכחו של משה דוקא, להיותו מבחי' החכ' כו'. וכמו מלחמת מדין שהי' צ"ל ע"י משה דוקא, להיות שמדין הוא עצם בחי' היש דתהו, ובכדי לבטל עצם היש, זה צ"ל ע"י משה דוקא כו' וכמ"ש במ"א, כמו"כ הוא שבירת קלי' פרעה הוא ע"י משה דוקא.