המשך תער"ב – רך כקנה וקשה כארז

ספר תער"ב כרך א'

אדמו"ר הרש"ב.

המשך תער"ב – רך כקנה וקשה כארז – מאמרי תער"ב, הוא ה'המשך' הארוך ביותר של כ"ק אדמו"ר הרש"ב, אשר רבותינו נשיאנו העידו עליו כי יש בו "גדולות ונפלאות אף לגבי שאר ההמשכים, ובו מבוארים כל העניינים העמוקים בחסידות כדברים מוחשיים רגילים".
קישור לספר תער"ב: https://www.chabadlibrary.org/books/ . אות רלב)

והענין למע' הוא דהנה הביטול דתיקון בכלל הוא הביטול בעצם המציאות, שז"ע רך כקנה וקשה כארז, דמדות דתהו בכללות הן בבחי' המציאות ומדות דתיקון הן בכללות בבחי' ביטול המציאות כו', וע"ה שיש בזה מדרי' שהן בבחי' המציאות (וכמשנת"ל פרל"א דגם מדות דתיקון הם בבחי' מציאות דבר כו'), מ"מ בכללות הוא בבחי' ביטול בעצם כו', וכמו מי שהוא בטבע הרך שהוא בבחי' ביטול ושפלות בעצם המציאות שלו, דע"ה שהוא מ"מ בבחי' מציאות ושייך בו עבודה בבחי' ביטול היש כו' מ"מ הוא בטל בעצם כו', כמו"כ הוא במדרי' דתיקון דבעצם יש בזה הביטול בעצם המציאות כו'. אך לפי המבו' כאן בענין הרוממות יובן זה בבחי' העצמות שהוא בבחי' רוממות עצמי להיותו עצמי כו', והרי אין בזה ענין המציאות כלל ח"ו כו', אמנם בגילוים זהו בהאור שהוא בבחי' גילוי העצם וכלול בעצמו כו' שהרוממות בזה הוא בבחי' רוממות עצמי כו', וכמו המלך המרומם לבדו וכמו אשר מלך בטרם כל יצור נברא כו' שהו"ע רוממות עצמי כו' (וי"ל דבזה שייך ענין רוממות המעלה כו', דהרי הרוממות שלהיותו עצמי הרי אינו שייך בזה מע' לו' שהוא גבוה במעלתו מאחר שהוא עצמי ה"ז למע' מגדר ענין העילוי כו', והרוממות שמצד היותו גילוי העצם וכלול בהעצם כו' בזה שייך ענין העילוי שמרומם במעלתו כו', וכמ"ש בסש"ב במשל זיו השמש כמו שהוא בגוף כדור השמש שהוא שם ביתר שאת וביתר עז דהיינו שהאור שם בריבוי ביותר ובאופן נעלה הרבה יותר כו' וכמ"ש במ"א, אבל ג"ז הוא רוממות עצמי היינו שהוא מרומם בעצם מהותו ואינו בבחי' מציאות בעצמו כמו העצם כו', וכמש"ש בסש"ב שאינו עולה שם בשם אור וזיו כלל כו'). וכמו"כ הוא גם בבחי' הרוממו' שהוא בבחי' התפשטות מן העצם דלהיותו מרומם בעצם ה"ה בבחי' התפשטות הרוממו'

על הזולת כו', וכמ"ש במ"א בענין כתר מל' ולבוש מל', דכתר מל' הוא בבחי' רוממו' עצמי שמנושא ומרומם בעצם וכמו המלך הקדוש כו', ולבוש מל' הוא בחי' הרוממו' על העולמו' וכמ"ש ה' מלך גאות לבש בבחי' רוממות והתנשאו' על עם כו', והוא בחי' מל' דא"ס כמו שהוא לפה"צ שעלה ברצונו אנא אמלוך כו', שזהו סבה על הרצה"פ שעלה ברצונו להאציל ולברוא כו', משום שאין מלך בלא עם כו', דרצון זה דאנא אמלוך גם כמו שהוא לפה"צ ה"ז רק הארה ובחי' התפשטו' לבד כו', וכידוע דבעצמותו הוא בחי' אור השייך אל העולמות כו' וכמ"ש במ"א, אך זהו התפשטות הארה מבחי' הרוממות עצמי דעצמות א"ס שאינו בגדר שייכות אל העולמות שזהו בבחי' רוממו' עצמי כנ"ל, וכמו אשר מלך בטרם כו', שגם ע"ז אמרו אין מלך בלא עם דפי' אין הן שיש מלך בלא עם כו', ומבחי' רוממות העצמות נמשך התפשטות הארה בחי' הרצון דאנא אמלוך כו', וכמו שאו' המלך המרומם לבדו והמתנשא כו' דמפני שהוא מרומם לבד בבחי' רוממות עצמי ע"כ הוא מרומם ומתנשא מימות עולם כו', וע"כ גם הרצון דאנא אמלוך הוא בבחי' רוממות