למה באים בגלגול
וכעת ית' בהקדם מ"ש בזוהר שהמצות נעשים לבושים לנפש שהנשמה מתלבשת בהם בג"ע וצריכה הנשמה לקיים כל התרי"ג מצות בכדי שיהי' הלבוש בשלימות ואם חסר א' מהמצות חסר הלבוש לכן צריכה לבוא בגלגול לקיים המצוה ההיא שחסרה בכדי להשלים הלבוש (אור התורה)
הסבר על קושיות
ובפרט שרק ע"י ענין גלגול הנשמות יש אפשריות להסיר קושיות עצומות של אחב"י בזמננו זה, ובפרט של צעירי בני ישראל המתבוננים במה שעבר על עם ישראל בשנים האחרונות, ומשפיע עליהם לא לטובה בהנוגע לאמונתם בהשגחה פרטית ובהנהגת העולם ע"י בורא עולם, ועי"ז נחלשים בקיום המצות בפועל כו' וכו'. וכידוע לכל מי שבא במגע עם הדור הצעיר והנוער בארצוה"ב בפרט. (מכתב של הרבי)
גלגול בבהמה
וע"ד החילוק בין התלבשות נשמת האדם בגופו לענין הגלגולים, שהתלבשות הנשמה בגוף היא בדוגמת התלבשות אור בכלי (שהאור פועל בהכלי והכלי בהאור), לפי שהגוף הוא כלי מוכשר ומוכן לקבל הנפש, היינו, שחומר הגוף הוא לפי ערך צורת הנפש, ולכן פועל הגוף על הנשמה והנשמה פועלת על הגוף, ועד שמתאחדים לגמרי, משא"כ בענין הגלגולים, שנפש האדם מתגלגל בגוף הבהמה, אין זה פועל שינוי ועד שלא ניכר כלל בבהמה, כיון שאינה מוכנה ומוכשרת לקבל את הנשמה המגולגלת בתוכה. וכמשל אדם הקשור בשק, שאינו פועל מאומה בהשק. (יו"ד שבט תשי"ז)
הנשמות שהיו במצרים
והביאור בזה, ע"פ מ"ש בפע"ח שער חהמ"צ, שישראל שהיו בשעבוד מצרים הם גלגול הנשמות שהיו בדור הפלגה, שהיו נשמות קדושות ועצומות, אלא שחטאו בכך שאמרו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן, ולכן נתגלגלו בדור מצרים שנשתעבדו בחומר ובלבנים, שאין זה עונש בלבד, אלא גם תיקון על חטאם. וזהו אני הוי', שזוהי הנהגה שמצד מדת הרחמים, כיון שעי"ז נתקן חטאם, וזכו לכל הענינים שהיו בצאתם ממצרים. (משפטים תשי"ט)
נשמות דדורנו
כידוע מ"ש בכתבי האריז"ל שרוב הנשמות שבדורותינו אלה אינם נשמות חדשות, כיון שכבר היו בעולם, ועתה באו בגלגול נוסף.
פסק של בית דין
מעשה באדם שהפקיד ממון אצל חבירו, ומת הנפקד. כשבא המפקיד אל היורשים ותבע את פקדונו, טענו היורשים "שלא פקדנו אבא", דהיינו שאביהם לא אמר להם דבר על הפקדון, ונשבעו על כך. ומכיון שלא היו עדים למעשה, פטרם בית-דין כדין התורה.
אמנם, הכל ידעו שהאמת היא כדברי המפקיד, כי המפקיד הי' ידוע כאיש אמת, וכן הי' ידוע שלא הי' להנפקד סכום כה גדול. באו איפוא אל הבעש"ט ושאלוהו: כיון שהדיין פסק כדין התורה, שהיא תורת אמת, ובפרט ש"אלקים נצב בעדת א-ל", דהיינו שהקב"ה עצמו פוסק פסק-דין זה, הרי זה בודאי פסק-דין אמת; אבל איך מתאים הדבר עם המציאות?!…
והשיב להם הבעש"ט: בגלגול הקודם הי' המפקיד חייב סכום זה להנפקד או ליורשי הנפקד. ונמצא שהב"ד פסק דין אמת, שהרי כן הוא האמת, שממון זה שייך ליורשי הנפקד. (משפטים תשי"ט)
נשמות גבוהות לפושעים
[ולפעמים ממשיכים פושעי ישראל נשמות גבוהות מאד שהיו בעמקי הקליפות כמ"ש בספר גלגולים]: (תניא פרק יח)
מענה למשפחה שנפטרה ביתם
מענה של הרבי למשפחה שבתם הקטנה נפטרה בערב פסח, והתאוננו על דחיית שבעת ימי האבלות בגלל פטירתה בערב פסח, והחסרון במילוי תפקידה בעולם בגלל פטירתה קודם חיובה במצוות.
1. אין בני אדם יכולים לומר בוודאות שהוא יודע ברור כוונת השם (מלבד נביא — שמוסר שכך ציווהו השם לגלות).
2. כל שקורה עתה — יש למצוא דוגמתו — בעבר (ובמדרשי רז"ל בתוס' ביאורים שונים — במקרים שונים).
3. לפעמים — הפרטים דמקרה דעתה — מבארים איזה (מקרה ו)ביאור שבעבר מתאים להמקרה דעתה.
4. בנוגע ל… ע"ה — הבולט שנסתלקה למעלה — באופן שתורת אמת ציוותה שאסור להתאבל עלי' שבעה, כ"א שעות אחדות. ועד"ז בנוגע לשלושים וכו'.
5. כל הנשמות דעתה באים כהמשך לגלגולם הקודם — בשביל להשלים מה שחסרו אז (הכל או בחלקו).
6. אלה שנסתלקו קודם לחיובם במצוות — ה"ז בשביל להשלים מספר השנים שהי' צ"ל בעוה"ז (אף שזהו יוצא מן הכלל — כי בכלל צ"ל בכאו"א 70, 80 ועד 120 שנה).
7. באם הי' על. . . להשלים השנים שחייתה בעוה"ז ואח"כ להכנס תיכף לג"ע מובן שאין להצטער על שהייתה מחה"פ העבר בג"ע ועפ"ז גם מובן שעליהם הי' להיות ע"פ תורת אמת בשמחה אמיתית בחה"פ.
(הוספות לליקוטי שיחות)
איזה גוף יקום בתחיית המתים
בתחה"מ, בנשמות שבאו בגלגול כמה פעמים, איזה גוף יקום בתחה"מ.
כמה פרטים וחילוקים יש בזה, וכללות הענין הוא: מה שנשמה (והכוונה כאן לנר"ן כולם או אחד מהם. ולא לבחי' הנק' נשמה בלבד) באה בגלגול הוא (רובא דרובא) כדי לתקן מה שעדיין לא נתתקנה בירידתה בפעם הא' בגוף, וכיון שכל ישראל מלאים מצות כרמון, הרי בכל ירידה וגלגול נתתקנו כמה בחינות מהנשמה. ובתחה"מ קם כל גוף וגוף עם חלקי הנשמה שתיקן הוא. וז"ל בשער הגלגולים הקדמה ד: אם לא זכה (הגוף) לתקן אותה (הנפש) כולה ומת. הנה כיון שהגוף הזה הא' לא השלים לתקן את כל בחי' הנפש, לכן בעת תחה"מ אין לו לגוף הא' אלא אותו החלק הפרטי אשר תיקן הוא בחיים ולכן כשמתגלגלת הנפש הזאת בגוף אחר להשלים תיקונה… החלקים של הנפש שנתקנו בגוף הזה השני… הם לזה הגוף הב' בזמן התחי'.
ואל יקשה בעיניו שא"כ יהיו כמה גופים שאין בהם אלא איזה בחינות מהנפש בלבד, ולא נפש שלימה, – כי זאת למודעי, אשר כל בחינה כלולה מכל הבחינות, וכל בחי' היא ציור קומה בפ"ע, אף שמצד היותה חלק מנפש יותר כללית, אינה אלא בחי' אחת, וכמו שכללות כל הנשמות אינם אלא נשמה אחת של אדה"ר, וכמרז"ל (שמ"ר פ"מ) עד שאדה"ר מוטל גולם הראה לו הקב"ה כל צדיק וצדיק שעתיד לעמוד ממנו יש שהוא תלוי בראשו כו', וראה תניא פ"ב ופל"ז ועוד בכ"מ.
(אגרות קודש כרך ב)