למה לחיות במתח?

הרב יצחק ערד

בעולם הדינמי שבו אנו חיים, אנו ניצבים פעמים רבות בהתמודדויות מול אתגרים מגוונים: אם זה בענייני פרנסה ובריאות, או בענייני המשפחה והילדים, וכך גם בענייני עבודת ה', בוודאי נוכח האתגרים לבצע את שליחותנו ותפקידנו בעולם. למרבה הצער, התמודדויות אלו מלוות פעמים רבות במתח, דאגה וטרדה המקשים על האדם ומתסכלים אותו.

חוסר השקט הפנימי מיותר ואיננו מועיל. הוא אינו מקדם יותר את האדם למימוש תפקידו ושליחותו בעולם; אדרבה, המנוחה והרוגע הם שמביאים את האדם לשלמות אישית ולהצלחה בהתמודדות עם האתגרים השונים.

כך גם אומר הרבי בדבר מלכות (במדבר תשנ"א): "שרואים בפשטות שאדם נמצא יותר בשלימות כאשר יש לו מנוחה, מנוחת הנפש ומנוחת הגוף. ויתירה מזו: זה מביא מנוחה לא רק להאדם עצמו, אלא גם לכל הענינים שהוא עושה בעולם, שהם נעשים בשלימות יתירה וביתר הצלחה כאשר הם נעשים מתוך מנוחה.. ".

קביעת המנוחה בנפש מאפשרת לאדם לפעול נכון במציאות שסביבו ולהצליח במשימות הנוגעות לעצמו, לבני משפחתו, למקום עבודתו ולפרנסתו, וגם במילוי תפקידו ושליחותו בעולם.

ביטחון עניינו מנוחה

מנוחת הנפש זה ביטוי שכל אחד מאתנו רוצה להגיע לזה, השאלה היא מהי ההגדרה של מנוחת הנפש, וכיצד מגיעים אליה?

הרבי עצמו התייחס לזה בהזדמנות, והוא ענה: "בשאלתו מה זה 'מנוחת הנפש'; אינו מובן מה הוא הספק בדבר, ואם כוונתו באיזה דרך לבוא לזה, הנה בכלל תלוי זה במידת הביטחון ותוקפה, ובפרט על פי תורת הבעש"ט בעניין דהשגחה פרטית. ומהנכון שילמד פעמיים ושלוש שער הביטחון בספר חובת הלבבות" (אג"ק כרך ט"ו איגרת ה'תיב)

'שער הביטחון' ב"חובת הלבבות" שחיבר רבנו בחיי, מגדולי הראשונים, הוא אחד הפרקים שעוסק בהרחבה בהסברה שכלית של עניין הביטחון בה'.

כשמעיינים שם רואים דבר מעניין: המחבר מגדיר את הביטחון כמנוחת הנפש, וכלשונו בפרק הראשון "מהות הביטחון – מנוחת נפש הבוטח". הגדרה זו מוסיפה הבנה בהוראה זו של הרבי, שכדי להגיע למנוחת הנפש יש לחזק את מידת הביטחון.

הוראה זו של הרבי חוזרת במקומות נוספים, לדוגמה: "ידועה העצה היעוצה להיעדר הדאגות, הוא מדת הביטחון; והאריכות בהאופן איך להסביר לעצמו ענין הביטחון, מבואר בכמה מקומות ומהם בספר חובת הלבבות שער הבטחון" (אג"ק כרך י"ז איגרת ו'רמז) "ילמוד בחובת הלבבות שער הביטחון ויתבונן בתוכנו מזמן לזמן" (אג"ק כרך כ"ט עמ' קפא).

דבריו של רבנו בחיי בשער הביטחון הם אפוא הכלים היעילים להגיע למנוחה ורגיעת הנפש מתוך ביטחון בה', ובפרט על ידי הרחבת הדברים והארתם במאמרי החסידות ובשיחותיו הקדושות של הרבי.

הדבר החשוב ביותר

רבנו בחיי מגדיר בפתח דבריו את הביטחון בה' כ"דבר החשוב ביותר על העובד את ה' יתעלה".

נוכל להסביר את הענין על פי הידוע בחסידות, שהיסוד לכל ענייני הקדושה הוא 'ביטול': הביטחון הוא החובה הרוחנית הנעלית ביותר, מאחר שהיא מבטאת את עומק הביטול שלנו מול ה'.

ההפך מהביטול הוא הישות וההתנתקות מהבורא. כפי שעבודה זרה, המבטאת את ההפך הגמור מאמונה בה', עניינה כניעה לדבר שהוא זר לאמת האלוקית, כך בדקות נוכל לומר שאדם שאינו בוטח בה', מראה בזה שהוא חש איום מפני משהו זר ואחר מבלעדי ה', חלילה.

אומנם מידות ורגשות רבים עשויים לבטא את הקשר עם הבורא, ובהם אהבה, יראה ועוד, אך הנקודה הפנימית והבסיסית של כולם היא הביטחון בה', המבטא את עצם נקודת הקשר וההיסמכות על ה' ולא על עצמנו או על ענייני הטבע וכדומה.

מנוחה אמיתית ושלימה

בגאולה השלמה יתגלה כבוד ה' בעולם ולא יהיו עוד מתחים, פחדים וחוסר ביטחון. כהכנה לגאולה, עלינו להשתדל כבר עכשיו לחזק את הביטחון שלנו בה' ולהשתחרר מהפחדים ומהמתחים. השתדלות זו תביא אותנו לגאולה הפרטית וגם תזרז את הגאולה הכללית.

כך מסיים הרבי בשיחה המפורסמת על הציווי "חשוב טוב – יהיה טוב" (לקוטי שיחות שמות כרך ל"ו): "וכן תהיה לנו, שבזכות הביטחון של בני-ישראל ש'קרובה ישועתי לבוא', זוכים שהקב"ה יגאלנו, בגאולה האמיתית והשלימה".

הרבי רוצה ש"נחיה גאולה", אין ספק שאחד הדברים החשובים ביותר שיעזרו לנו "לחיות גאולה" הוא להיות בתנועה נפשית של ביטחון בה' ומנוחת הנפש המביאים את האדם לגאולה פרטית. זו הסיבה מדוע הביטחון בה' הוא הדבר "החשוב ביותר" בלשונו של רבנו בחיי, שכן "לחיות גאולה" הוא הדבר החשוב ביותר, והביטחון בה' הוא-הוא שיאפשר לנו למלא ייעוד זה.