שיעור 22: תער”ב ,כרך ב’ – יתרו הוא הלעו”ז דמשה – עמוד תתנא – הרב יצחק ערד.
הסרטה ועריכה: אילן רינדפליש

סיכום:
וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלקים, וצ”ל למה נז’ כאן כהן מדין? גם מה מודיע שהוא חותן משה? גם צ”ל הרי זהו שהוציאם ממצרים, זה עיניין אחד ולמה מחלק את שעשה בב’ ענינים למשה ולישראל? ובזהר פרשת יתרו כתוב דמ”ת הי’ צריך להיות ע”י הודאת יתרו דוקא, דכאשר אמר יתרו עתה ידעתי כי גדול ה’ מכל אלקים אז נתעלה ואתייקר קוב”ה בעילא ובתתא ואח”כ נתנה תורה, וזה תמוה למה בהודאת יתרו דוקא הי’ מ”ת?
תשובות מעמוד תתסא:
וע”פ הנ”ל יובן דהנה כתי’ וראיתי אני שיש יתרון לחכ’ מן הסכלות כיתרון האור מן החשך. דיתרון האור הוא דוקא ע”י בירור החשך , דז”ע ירידת הנשמה למטה שהרי הנשמה כמו שהיא למע’ היתה עומדת באהוי”ר בבחי’ ביטול לאלקו’ ובכל זאת ירדה ונתלבשה בגוף ונה”ב בכמה העלמות והסתרים והוא בשביל הבירור דנה”ב. ועבודת הבירור היא בהשגה והתבוננות השכל הטבעי דנה”ב באלקות ובהתלבשות בנשמה האלוקית דוקא שכך גם הוא יבין את הענין האלקי ויתפעל גם הוא לרצות באלקו’. ועי”ז שמשפיע לנה”ב נעשה יתרון אור בנה”א וכמ”ש ורב תבואות בכח שור דוקא כו’, וע”ז אמרו שע”י הפיזור בירידת הנשמה למטה עי”ז נוסף עוד , דטוב לי תורת פיך דנשמה למטה בגוף ונה”ב מאלפי זהב וכסף שהן האהוי”ר שהנשמה למודה ורגילה בהם למעלה , מפני שעי”ז נעשה יתרון אור מהחושך מאשר שהאור הוא מצ”ע. וכמו”כ יש יתרון לחכ’ מן הסכלות, שסכלות הן חכמות חיצוני’, ונק’ סכלות להיות ידוע ההפרש בין חכ’ דקדושה לחכ’ דקלי’ דחכ’ דקדושה הוא ביטול, וכידוע דעיקר ענין הביטול הוא בחכ-מה, וחכ’ דקלי’ היא תכלית הישות וכמ”ש ראית איש חכם בעיניו וכו’ וכל גיא שוטה, וע”כ נק’ סכלות. אך ע”י בירור הסכלות עי”ז נעשה יתרון בחכ’ דקדושה , וכמ”ש ותרב חכמת שלמה מכל חכמות בני קדם, שע”י חכמות בני קדם שנתרבה חכמת שלמה , וכתי’ חכמות בחוץ תרונה, תרונה בחי’ פנימי’ הכתר בחי’ שיר וטעמים, וע”י שחכמות בחוץ עי”ז דוקא תרונה שנמשך תוס’ אור בחכ’ מבחי’ פנימי’ הכתר. וזהו מה שמ”ת הי’ ע”י הודאת יתרו דוקא. דהנה יתרו הי’ לעו”ז דמשה, דמשה הי’ בחי’ חכ’ דקדושה בבחי’ ביטול בתכלית ויתרו הי’ חכ’ דקלי’. ושכהן מדין לשון מדון וריב, שזהו תכלית הישות וכאשר הודה יתרו, שזה בבח’ דחכ’ דקלי’ אז נתהפך לקדושה, ואז נמשך עי”ז תוס’ אור בחכ’ (במשה). ועי”ז הי’ מ”ת שכידוע בכדי שיהי’ ירידת והמשכת החכ’ למטה הי’ צ”ל תוס’ אור בחכ’, דכל ירידה והמשכה הוא ע”י תוס’ אור. וזהו ג”כ חותן משה דהנה ביום חתונתו זה מ”ת, שהו”ע חות דרגא, בבחי’ ירידה והמשכה. והתורה נק’ ע”ש משה, וחותן הוא שמפעיל את הירידה ולכן נא’ שניהם. וזהו שפרש”י על שיתרו שמע קי”ס, דסבת הודאת יתרו הי’ ע”י קי”ס שהי’ גילוי בחי’ עתיק שעי”ז נקרעו כל הפרסאות וכמשנת”ל (סד”ה אז ישיר), הנה עי”ז הי’ ג”כ הודאת יתרו דבחי’ חכ’ דקלי’ תכלית הישות המעלים ומסתיר דע”י ששמע על קי”ס נהפך ג”כ לקדושה. ופרטי הענינים דוישמע יתרו ואשר עשה כו’ וכי הוציא כו’, י”ל שהן ד’ מדרי’ דאו”כ ולבושים והיכלות דקי”ס דבעתיקא, וזהו וישמע יתרו קי”ס שמע גילוי בחי’ האור העצמי, ואשר עשה אלקי’ למשה ולישראל עמו זהו”ע גילוי ע”י התלבשות אורות בכלים ומ”ש כי הוציא ה’ את ישראל ממצרים זהו בחי’ הלבושים וההיכלות, דהנה מצרים הוא בחי’ מיצר הגרון שזהו בחי’ הפסק שבין המוחין למדות וזהו כי הוציא ה’ שהיא היציאה מההעלמות וההסתרים דלבושים וההיכלות
עמוד תתנב:
ולהבין כ”ז ילה”ק מ”ש בע”ח שיש ד’ מדרי’ אורות וכלים ולבושים והיכלות, ונת”ל דאורות וכלים הם כענין חומר וצורה שהחומר מתאחד עם הצורה עד שהתגלות הצורה הוא כפי החומר דוקא, וכן ההטי’ לזכות ולחוב הוא כפי מזיגת והרכבת חומר המוח. וכמו”כ הוא באו”כ וזהו לפי שהכלים מקבלים את האור ומתאחדים עם האור כפי אופן הכלי דוקא וע”כ גם גילוי האור הוא כפי אופן הכלי דווקא.
תיג) וזהו ענין ההפרש בין בחי’ כלים ובחי’ לבושים למעלה, דהנה ידוע במהות ענין הלבושים שהן בחי’ נפרד מעצם ומהות הדבר ולא כחומר וצורה ככלי המוח וכלי העין, וע”כ אותי’ המח’ עם היותם בחי’ הגשמי שברוחני’ ה”ז למעלה מהרוחני דגשמי שבמוח.

עורך ומסריט
אילן רינדפליש