שיעור 11 כרך ב, המשך תער"ב - התבוננות ה' אחד בקריאת שמע - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

שיעור 11 כרך ב, המשך תער"ב – התבוננות ה' אחד בקריאת שמע

סדרת השיעורים במאמרי תער"ב. והפעם על התבוננות ה' אחד בקריאת שמע.

שיעור 11 כרך ב, המשך תער"ב – התבוננות ה' אחד בקריאת שמע

סדרת השיעורים במאמרי תער"ב. והפעם על התבוננות ה' אחד בקריאת שמע.
trab

המשך תער"ב – התבוננות ה' אחד בקריאת שמע

 

הרב יצחק ערד

המשך תער"ב – התבוננות ה' אחד בקריאת שמע

קישור לספר תער"ב: http://chabadlibrary.org/books/defaul… .עמוד תתלו: עד שבק"ש ה"ה מתבונן בה' א' איך שהוא ית' אחד בז' רקעים בשמים ובארץ, דהיינו אפי' בהשתל' שמים וארץ רוחני' וגשמי' דעולמו' בי"ע שהן עולמו' נפרדים ה"ה מתאחדי' ביחודו ית' כו', כי למעלה מהשתל' שמים וארץ לא שייך לו' עליו ית' ל' אחד כ"א יחיד שהוא מיוחד בעצם כו', רק מצד ההשתל' שייך לומר ל' אחד דעם היותם בבחי' עולמות ונראים לדבר נפרד הנה זהו רק כמו שנראה לעינינו אבל באמת הם בטלים ומיוחדים כו', וגם לגבי אוא"ס ה"ה בבחי' עולמות שנתהוו ומ"מ ה"ה כמו קודם שנתהוו מפני שבטלים בתכלית לגבי אוא"ס ב"ה כו', ואופן הביטול י"ל שזהו הביטול דהעדר תפיסת מקום דמשו"ז הן כלא כו' וכמ"ש כל דיירי ארעא כלא חשיבי, הרי הביטול…עמוד תתלז: דהעדר תפיסת מקום ה"ז בבחי' ביטול דכלא חשיב כו', ונת"ל פ' ר"פ שגם מצד המתבטל הוא שאינו בבחי' מקום וערך בעצמו לגבי הגדול המובדל בערך כו'. והנה מה שהמתבטל אינו תופס מקום בעצמו זהו כשמרגיש את הדבר שממנו הוא בטל, והעולמות הלא אינם מרגישים את האוא"ס כו', אך הענין הוא שהביטול דה' אחד ה"ז כמו שהוא בידיעתו ית', והיינו מה שמורגש בהנשמה איך שהוא בידיעתו ית', ובידיעתו העולמות מרגישים את האוא"ס ב"ה וא"כ באותה המדרי' דכל דיירי ארעא כלא חשיבי ה"ה מרגישים איך שהם כלא וה"ה בטלים בבחי' העדר תפיסת מקום בעצמם כו', או שהביטול הוא משום דאוא"ס מאיר לאחר הצמצום כמו לפני הצמצום וע"כ העולמות בטלים בתכלית כו', וכמשנת"ל פ' שצ"ב בהמשל דהשפעת השכל כו'. וז"ע ה' אחד הביטול דעולמות איך שהן בטלים כו', וזה מרומז בתי' אחד שהח' וד' הן ז"ר וארץ וד' רוחות העולם דבד"כ הן ששה קצוות מעלה ומטה וד' רוחות כו', שכולם בטלים לגבי אוא"ס אלופו ש"ע כו', הן ו"ק רוחני' והן ו"ק גשמי' שמשתלשלי' זמ"ז וגבוה מעל גבוה כו' כולם בטלים ומתייחדים ביחודו ית' באוא"ס ב"ה השורה בהם ומקיף עליהם כו', ועז"נ הנה מקום אתי הוא מקומו ש"ע ואין העולם מקומו כו', שהרי לפניו ית' אינו שייך שום מקום וזמן ומאחר שהוא מקומו ש"ע וא"כ הרי גם בחי' המקום וזמן בטל בתכלית שאינם בבחי' מקום וזמן כו'. וכאשר יתבונן היטב בדברים האלה ויהיו נקבעים בלבו אזי לא יחפוץ כלל חפץ ורצון אחר זולתו ית', וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ והן תענוגים גשמי' ותענוגי' רוחני' שהכל הם בבחי' מקום וזמן כו', וכאשר נקבע בלבו איך שאוא"ס למע' ממקום וזמן ואיך שהוא מקומו ש"ע שהמקום וזמן גופא בטל ממש עד שאינו בבחי' מקום וזמן כו', אזי לא יחפוץ בכ"ז רק לדבקה בו ית' לבדו כו', וכ"ז הוא בחי' אהבת עולם בהתבוננות דפסוד"ז וברכת ק"ש וק"ש שזהו בכח הנברא מצ"ע כו', ובד"כ הוא בחי' חיצוני' הלב והיינו בחי' חיצוני' המוחין שנת"ל).

 


לצפיה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן