המצאות החגים בעץ הספירות - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

המצאות החגים בעץ הספירות

יידוע ששלוש הרגלים פסח-שבועות-סוכות הם כנגד אברהם,יצחק ויעקב, שהם הספירות חסד, גבורה ותפארת,אבל אנו רוצים להסתכל בתמונה הכללית ולזהות את התכונות של הגילוים הנקראים "חגים", לפי עץ החיים של הספירות. מאמר מאת יעקב גוגנהיים.
יידוע ששלוש הרגלים פסח-שבועות-סוכות הם כנגד אברהם,יצחק ויעקב, שהם הספירות חסד, גבורה ותפארת,אבל אנו רוצים להסתכל בתמונה הכללית ולזהות את התכונות של הגילוים הנקראים "חגים", לפי עץ החיים של הספירות. מאמר מאת יעקב גוגנהיים.
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

המצאות החגים בעץ הספירות

בס"ד

המצאות החגים בעץ הספירות
מאת יעקב גוגנהיים

ידוע ששלוש הרגלים פסח-שבועות-סוכות הם כנגד אברהם,יצחק ויעקב, שהם הספירות חסד, גבורה ותפארת,אבל אנו רוצים להסתכל בתמונה הכללית ולזהות את התכונות של הגילוים הנקראים "חגים", לפי עץ החיים של הספירות. אנו רוצים למקם כל חג לספירה שלה בעשר הספירות של הקבלה שהם גם מבנה גוף האדם כפי שכתוב ב-"פתח אליהו" .
פעולה זו נקראת בניין "פרצוף" החגים.התבוננות זו תעזור לנו להבין יותר סגולת כל חג וחג ולהרגיש, דרך המבנה הנוצר, את הקשרים וההבדלים הקיימים בין החגים.

נזכיר קודם כל את מבנה הספירות:
888

ידוע שעשר הספירות מתחלקות לשבע מידות (רגש,מציאות העולם) ושלושה "מוחין" (מוח,שכל שהם למעלה מהעולם). האור זורם מלמעלה:מכתר עד יסוד ומסתתר ומתגשם למטה במלכות.
1) פסח-שבועות- סוכות הם נגד המידות חסד-גבורה-תפארת.
נתחיל משלוש הרגלים כי יש לנו מקור:הטור באורח חיים (הל' ר"ח סימן תי"ז( כותב:"המועדים נתקנו כנגד אבות":
– פסח כנגד אברהם דכתיב "לושי ועשי עוגות" , פסח היה.
– שבועות כנגד יצחק, שתקיעת שופר של מתן תורה היה בשופר מאילו של יצחק.
– סוכות כנגד יעקב, "ולמקנהו עשה סוכות".
נוסיף שעל פי הפנימיות חג הפסח שייך לאברהם,איש החסד,שפנימיות ספירת החסד היא אהבה, "אברהם אוהבי", ובאמת בפסח הקב"ה מגלה אהבתו הגדולה לעם ישראל:"אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצריים"."אני ולא מלאך".כמו שאברהם יצא מהעבודה זרה של אור כשדים ב-"לך לך" , כך אנחנו יצאנו ממצריים. פסח ממוקם בספירת החסד.
שבועות הוא בגבורה כי הוא חג מתן תורה שקבלנו "מפי הגבורה", "בקולות ובברקים"…"ויחרד כל העם", והגבלת את ההר", "ויעמדו מרחוק".כל אלו מאפייני הגבורה: הגבלה,אש, פחד. כפי שכתוב "פחד יצחק","שמאל דוחה".שבועות בשמאל,בגבורה.
סוכות דכתיב "ולמקנהו עשה סוכות" הסוכה היא הבית העראי בעולם הזה, מקלט המשפחה תחת כנפי השכינה. שם בונים את המשפחה היהודית. יעקב "מיטתו שלמה" וכל צאצאיו הם ישראל. יעקב הולך לרגל הילדים "ויאמר אליו אדני יודע כי הילדים רכים …., ואני אתנהלה לאטי, לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים" ,יעקב מרגיש שתפקידו לחנך את הילדים,כמו שהוא המרכז והיציבות של המשפחה מוקף משתים עשרה ילדיו וארבע האימות כך התפארת היא המרכז של אור,מרכז שש המידות,"הזעיר אנפין",מרכז הגוף.
סיימנו את חסד-גבורה-תפארת שהם ה-"מורגש" שבספירות
2) פורים וחנוכה,נצח והוד
נמשיך בנצח והוד שהם שייכים ל-"מוטבע" הצד הפעיל ,תנועה החוצה מהגוף: השוקיים . החוצה מיעקב-ישראל, ז"א כלפי הגויים,מלחמה: פורים וחנוכה. שוק ימין,ספירת הנצח, ביטחון פעיל, זה פורים מול אויב שרצה "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן,טף ונשים", השמדת גוף של ישראל ,נהפוך הוא,נצחנו בזכות התשובה באהבה (ימין):"קיימו וקבלו בו את התורה ברצון", הצום והתפילה ,כמו ביום ה-"כי-פורים" שהוא גם בקו ימין בספירות כפי שניראה בהמשך (ראה תמונה).
אבל חנוכה ב-"הוד" :"כדי להודות ולהלל לשימך הגדול" כפי שבנוסח הדלקת הנרות והתפילה. לעלות את הנרות כאש המנורה:כל עליה היא בקו שמאל ."מדליקים בחוץ ובצד שמאל" (הלכה). עליה,אש,חוץ ושמאל הן כולם תכונות הקו שמאל בספירות, מתחת לגבורה של עשיו-אדום מחוץ לישראל ,וגם מחוץ לגוף, שוק שמאל, בדיוק הוד.
3) ה-"מוחין":כתר-חוכמה-בינה
ראש השנה הוא יום הדין לכן הוא בצד שמאל (צד הגבורה והדין), במקום הבינה כי הוא ראש השייך להתבוננות (בינה) המביאה להתגברות על החטאים ולתשובה של יום כיפור כי ההתבוננות בינה מביאה בעבודה מלמטה למעלה לחוכמה (כיפור) .
כיפור בצד ימין כחסד אלוקי מוחלט: הכפרה ,"לפני ה' תטהרו",יכולת ההתחדשות נפשית מהביטול שבחוכמה (החוכמה היא ביטול כי רק ביטול היש יכול להיות כלי לאינסוף של הכתר.
אם כן איזה חג מגיע במיקום של הכתר ?
זה שבת שלמעלה מכול חג בקדושה: "שבת קודש"! ,השבת מקבל קדושתו ממעשה בראשית ללא התערבות האדם שנשאר במנוחה .השבת היא "מתנה גנוזה" ,"עונג שבת" ועונג הוא פנימיות הכתר, פנימיות עתיק בקבלה, הדרגה הגבוה ביותר בספירות.
למרות שכיפור נקרא שבת שבתון ,השבת למעלה מכיפור כי אין בו את חמשת העינויים של יוה"כ:איסור אכילה,שתייה,רחיצה וכו… וביחס לראש השנה יום הדין, אין דין בשבת רק תענוג ).
4) נשאר לנו לגלות מי ביסוד ומי במלכות.
4.1)בשביל זה יש לציין שמלמטה למעלה בעץ החיים, חומרת איסור מלאכה הולך וגודל : בפורים ובחנוכה אין איסור מלאכה ,בפסח ושבועות יש אפשרות לעבוד בחול המועד ,בשבועות-כיפור-ראש השנה יש איסור לעבוד כל היום, והשבת הוא השיא שממנו לומדים את לט' מלאכות האסורות (אפילו בורר וטלטול שמותר ביום טוב אסורים בשבת). יוצא שאם חוזרים למטה בתחתית עץ החיים ב-"מלכות" לא צריך להיות איסור מלאכה בכלל ,לכן הם ימי החול שעתידים להתקדש בימות המשיח (אז השבת התפשט לכל הימים).לפי זה גם ביסוד לא תהיה איסור מלאכה אבל בשביל לגלות מי ביסוד צריך להבין את הזרימה מלמעלה למטה והקשר עם חנוכה.
4.2) כיוון נוסף במחשבה: השתלשלות החגים מלמעלה למטה מתאימה לזמן הכרונולוגי: השבת הוא קדושה עצמית של הבורא, למעלה מהזמן (לכן בשבת המן לא היה נרקב בניגוד לימי החול) אבל השבת התגלה בזמן ממעשה בראשית. גם בכיפור למרות שהוא יום אחד בשנה יש משהו למעלה מהזמן: שהתשובה מתקנת את העבר.נמשיך לפי ציר הזמן ראש השנה הוא התחלת השנה שבו קובעים את הכול: "מי יחיה מי ימות,מי במים ומי באש ,וכו…", ראש שכולל הכול. פסח כזמן קציר החיטה ותחילת תקופת הביכורים קובע את הלוח העברי. החודש הראשון צריך להיות "חודש האביב (ניסן):" החודש הזה לכם ראש חודשים , ראשון הוא לכם לחודשי השנה".פסח כתחילת הזהות היהודית ותחילת הזמן הארצי מתאים להיות תחילת השבע מידות (וגם נמצא בצד של אברהם היהודי הראשון).נמשיך את המסע,שבועות:"היום הזה נהיית לעם לה' אלוקיך" קרה אחרי יציאת מצריים והסוכה נועדה להזכיר לנו, שהקב"ה הושיב אותנו בסוכות במשך ארבעים שנה רובם לאחר מתן תורה. פורים קרה בפרס בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש הראשון ולפני שנבנה בית המקדש השני .חנוכה קרה, לאחר מכן, בתקופת בית המקדש השני, במרד נגד החושך של תרבות יוון וזה החג היחיד שבו אנו מתעסקים עם האור עצמו ללא לבוש (1). אם כן אנו צריכים למצוא לספירת היסוד חג שמותר לעבוד בו ,שהוא קרוב לסוף הזמנים וכהכנה לתקופת המשיח ששם האור יהיה עוד יותר גלוי מחנוכה ,זה חג הגאולה יט' כסלו אבל גם לג' בעומר שבהם חוגגים גילויי פנימיות התורה, קבלה וחסידות בהפצה רבה, כהכנה לתורת המשיח בספירת המלכות.
גילוים אלו "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה" יאפשרו להביא לימות המשיח שאז כל יום יהי שבת. יוצא שימי החול יהפכו לחג כשהמלכות תתוקן ונעשה לו "דירה בתחתונים"(החול).אבל היום "מלכות דוד הנופלת" מורגשת במיוחד בתשע באב (2) שבו נולד המשיח.
yakovgug@zahav.net.il
(1) האור פנימי ובהתיישבות בשבת,מלובש בקול השופר בר"ה ויום כיפור,במצה בפסח ,בתורה בשבועות,מקיף בסוכה, בהשגחה פרטית בפורים אבל רק בחנוכה האור עצמי גלוי !
(2) הרעיון שהחג המתאים למלכות זה תשע באב הוא מחברי אברהם זפארני.

פרצוף חגי ישראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן