Ask The Rabbi

נושא: תפילה

שעון בשבת

שעון שבעת לבישתו מודד בדרך ממילא ללא פעולה ישירה של האדם את דופק היד ואת לחץ הדם ועוד דברים כיוצא בזה (לחות האויר וקור וחום), האם יש בעיה ללבוש אותו בשבת?

בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם יש חשש איסור במדידת דברים אלו הנעשים בדרך ממילא. ב) האם יש הבדל בין אם השעון היה מודד ללא כל קשר לאדם את כל דברים אלו והאדם הוא רק משנה את מקומו וממילא זה מודד מקום אחר.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שלח סעיף ג, שאם יש לאדם פעמון מיוחד המצלצל לפי השעות, שעשוי על ידי משקלות מיוחדות הגורמות לכך, מותר לכוין אותו ולהכינו מערב שבת מבעוד יום, בכדי שילך ויצלצל בכל השבת כולה, מאחר ובשבת נעשה הדבר מאליו ללא פעולת האדם כלל, ואין בזה איסור.
אבל כל זה אם מכוון אותו מערב שבת, אבל בשבת עצמה, אזי לא רק שאם אם עמד והפסיק לעבוד שאסור להכינו שימשיך לעבוד, ואפילו רק בנענוע חוט הברזל שמתנענע גם כן אסור, ואדרבה יש בזה איסור תורה לכמה פוסקים, מאחר והוא בכלל מלאכת מתקן כלי. כמבואר בספר חיי אדם, וכן מצדד גם כן הפרי מגדים בסימן שח אות עח, ועל כל פנים מדרבנן בוודאי אסור, עיין שם, ולא כשיטת הפנים מאירות שמקל בזה. (משנה ברורה).
אלא אפילו בעוד השעון עובד, מכל מקום גם כן אסור למשוך את המשקלות, או את החוט המושך הגלגלים - שלא יפסוק את הילוכו, אם לא לצורך חולה הצריך לכך, שרק בזה יש להתיר לכוונו בעודו עובד, אם קשה למצוא אינו יהודי שיעשה זאת, שהרי אפילו מלאכה מהתורה מותרת על ידי אינו יהודי לצורך חולה שאין בו סכנה כמבואר בסימן שכח סעיף יז. ולענין שאר דבר מצוה, משמע מהחיי אדם שאין להתיר אפילו על ידי גוי, כי אם בשעה שהוא כבר מכוון, כלומר, שאפילו אותם שעונים שיש להם משקלות שמשמיעים קול השעות, ואפשר שבהם יש להתיר למשוך החוט שלהם על ידי אינו יהודי כשהם מכוונים - אפילו שלא לשם מצוה, וצריך עיון למעשה. אך על ידי גוי יש להתיר לכווין אותו לצורך חולה אפילו כשנפסק הילוכו (שם).
וכתב עוד, שאותן שעונים שרגיל לפעמים כשעומד ונפסק מהלוכו אזי הוא מנענעו במקצת וחוזר לעבוד, צריך ליזהר שלא לנענעו בשבת.
ועל פי זה כתבו הפוסקים שאותם שעונים אשר יש בהם גם מדידת טמפרטורת האויר, או שעונים שמודדים את דופק הלב או לחץ הדם, וכל כיוצא בזה, אין ללבוש אותם בשבת, וזאת אפילו אם האדם אינו מתכוין כלל לזה, ואף אם לא אכפת לו עתה בכל זה, שמכל מקום אסור, מאחר והצג משתנה על ידי תנועות האדם, ורק אם על פי הוראת רופא חייב הוא לעקוב כל הזמן על פעולת הדופק לב או לחץ הדם, יהיה רשאי להקל בזה, כמו בכל שבות שהתירו לצורך חולה אפילו אם אין בו סכנה. כמבואר בהרחבה בספר מאור השבת חלק ד' אות קכז - קלה.
ושעון זה שונה משעון שמטעין את עצמו על תנועות היד, שבזה נקטו הפוסקים להקל באם יש מספיק אנרגייה בשעון, שאילו לא היה מטעין את עצמו בשבת מכל מקום היה עובד בכל היממה של השבת מעת לעת, מאחר ושם לא ניכר שום שינוי על השעון, מה שאין כאן, הרי שהצג של השעון משתנה בו בכל רגע נתון מצב שינוי גוף האדם או המקום בו נמצא.
וכמו כן כתבו הפוסקים, שאותם שעונים אשר המספרים שלהם עשויים מחומר כימי של 'זרחן', הקולט את קרני האור, ועל ידי כך הם מאירים גם במקום חושך, לדברי הכל אין בו שום איסור ללבוש אותם בשבת, כיון שאין זה אלא שהשעון מסיר את המונע של החושך, וזהו הרבה יותר קל אף מגרמא כמבואר בשאלות ותשובות שבט הלוי חלק ז' סימן לא.
העולה מהאמור: מאחר והשינוי הנעשה בשעון על ידי לבישתו הוא ניכר במוחש בשינוי הצג בכל רגע נתון, הרי שיש להחמיר ולא ללבוש אותו בשבת. כי זהו סוג של פעולה ישירה באנרגיה של השעון הניכרת במוחש. ורק בשעת הדחק כמו במקרה שיש צורך על פי הוראת רופא למדוד דברים מסויימים בגוף למנוע מהאדם סכנה יש להקל בזה.

מקורות

ראה בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן פט סעיף א: תפלת השחר זמנה מתחיל מעלות השחר אלא שלכתחלה מצוה להתחיל עם נץ החמה דהיינו אחר יציאתה ולא קודם לכן משום שנאמר יראוך עם שמש וגו' וראוי ליזהר בזה בימי הסליחות שרגילין להקדים קודם נץ החמה ואינו נכון אבל בדיעבד אם עבר והתפלל משעלה עמוד השחר יצא ואף לכתחלה יכול לעשות כן בשעת הדחק כמו שיתבאר.


ונמשך זמנה עד סוף שליש היום שצריך לגמור התפלה קודם שיעבור שליש היום בין שהיום ארוך בין שהיום קצר כגון אם היום ארוך י"ח שעות מעלות השחר עד צאת הכוכבים שליש היום הוא ו' שעות משעלה עמוד השחר ואם הוא ט' שעות שלישיתו הוא ג' שעות ולכן צריך ליזהר בחורף להשכים להתפלל בענין שיגמרו תפלת י"ח קודם שליש היום אף על פי שכבר קראו קריאת שמע בעונתה קודם התפלה כמו שנתבאר בסי' מ"ו.


ואם טעה או עבר ולא התפלל עד אחר שליש היום עד חצות יצא ידי חובת תפלה אבל לא יצא ידי חובת תפלה בזמנה ומכל מקום אין צריך להתפלל במנחה שתים לפי שגם בתשלומין שבמנחה אין לו שכר תפלה בזמנה:


ובסימן קיא סעיף א: (אף על פי שקריאת שמע וברכותיה מצוה בפני עצמה ותפלה מצוה בפני עצמה) צריך לסמוך ברכת גאולה לתפלה ולא יפסיק ביניהם אפילו באמן אחר גאל ישראל ולא בשום פסוק שנוהגין לומר קודם תפלת י"ח כגון פסוק כי שם ה' אקרא ודומיו חוץ מפסוק אדני שפתי תפתח שהוא חובה מתקנת חכמים ואינו חשוב הפסק שכיון שקבעוהו חכמים בתפלה נעשה מכלל התפלה וכתפלה ארוכה היא וי"א שמותר לענות אמן אחר גאל ישראל וכן נוהגין כמו שנתבאר בסי' ס"ו.


ובסעיף ד: אם עד שלא קרא קריאת שמע וברכותיה מצא צבור שמתפללין לא יתפלל עמהם תחלה ולקרות אח"כ קריאת שמע וברכותיה כמו שעושים בפסוקי דזמרה לפי שסמיכת גאולה לתפלה שחרית גדולה מתפלה עם הצבור (אבל בערבית תפלת הצבור גדולה מסמיכת גאולה לתפלה כמו שיתבאר בסי' רל"ו):


[אך בפשטות אי"ז גדול מתפילה בזמנה, מאחר וזהו סוכ"ס מצוה בפני עצמה וזהו זמנה].


ובסימן קכד סעיף ג: ש"ץ שנכנס לבית הכנסת ומצא צבור שהתפללו בלחש והוא צריך לעבור להם לפני התיבה לאלתר יורד לפני התיבה ומתפלל בקול רם לצבור וא"צ לחזור ולהתפלל בלחש לאחרים מוציא לעצמו לא כ"ש ואין בזה משום המשמיע קולו בתפלתו ה"ז מקטני אמנה כיון שעל ידי הדחק הוא עושה כן.


וכן אם הוא שעת הדחק שאי אפשר להתפלל בלחש תחלה כגון שירא שמא יעבור זמן התפלה ולא יוכל לגמור כל י"ח ברכות של חזרת התפלה תוך זמן התפלה יכול להתפלל מיד בקול רם והצבור מתפללין עמו מלה במלה בלחש עד לאחר האל הקדוש וטוב שיהיה אחד לכל הפחות שיענה אמן אחר ברכת הש"ץ אם יהיה לו שהות להתפלל אח"כ או שהתפלל כבר:


ובסימן קט סעיף ג: וכשהוא מוכרח להתחיל מיד ומתחיל עם הש"ץ כשיגיע עם ש"ץ לנקדישך או לנקדש כפי נוסח מדינות אלו יאמר עמו מלה במלה כל נוסח הקדושה כמו שהוא אומר שאף שאין היחיד אומר קדושה בתפלתו כשהוא אומר עם הש"ץ אינו נקרא יחיד וכן יאמר עמו מלה במלה כל נוסח ברכת האל הקדוש וברכת שומע תפלה כדי שיסיים הברכה עם הש"ץ ביחד ושוב א"צ לענות אמן כמו שהש"ץ א"צ שהצבור עונים אחריו ועניית הצבור היא ג"כ על ברכות של זה וגם יכוין שכשיגיע ש"ץ למודים יגיע גם הוא למודים או להטוב שמך כדי שישחה גם הוא עם הצבור במודים ואם יכול לגמור כל התפלה עד שיגיע ש"ץ לסיום שומע תפלה יכול להתפלל בפני עצמו אחר סיום האל הקדוש.


וכל זה כשמוכרח להתפלל מיד משום סמיכת גאולה לתפלה או מפני שהשעה עוברת אבל אם אינו מוכרח לא יתחיל עם הש"ץ ולומר עמו נוסח הקדושה לפי שלכתחלה צריך לשתוק ולשמוע נוסח הקדושה מפי הש"ץ ולענות אחריו קדוש וברוך וימלוך בלבד כמו שיתבאר בסי' קכ"ה:


[וראה שערי הלכה ומנהג חלק א', עמוד קמז].