נושא:

שאלות על תשובה

שלום, יש לי שלוש שאלות: א. כתוב באגרות קודש "חמישה זמני תשובה הם: חודש אלול – העבודה של תיקון לבושי הנפש, מחשבה דיבור ומעשה; ימי הסליחות – תיקון המידות; ראש-השנה – תיקון המוחין; בין כסה לעשור – תיקון הרצון; יום-הכיפורים – תיקון התענוג".

איך אני יכול לתקן את הרצון והתענוג? איך זה אפשרי? מה אני אמור לעשות? ב. איך אני יכול לעורר רחמים על נפשי ואיך הדרך שיהיו לי הרהורי תשובה? ג. איך חוזרים בתשובה בעשרת ימי תשובה, מה עושים?

שנה טובה ומתוקה ותודה רבה!

שלום וברכה, במענה לשאלותיך:


א. אולי ניתן להסביר את הדברים כך: הרצון והתענוג הם כמובן כוחות יותר עמוקים ויותר עדינים בנפש, ולכן התשובה עליהם היא יותר עדינה ופנימית.


הרצון פירושו - הקשר העצמי שלמעלה מהשכל, מה שיהודי רוצה בה' מעבר לחשבונות שכליים. התשובה על זה פירושו - שיהודי עושה חשבון נפש - האם הרצון הפנימי שלו הוא באלוקות, האם הוא רק עושה מה שצריך, או שגם מעורר את רצונו ומפנה אותו אל ה'?


התענוג - זה עצם מהות החיים של האדם. התנועה של התענוג היא במידה מסויימת הפוכה מהרצון. הרצון הוא שהנפש יוצאת ונמשכת אל משהו אחר, ואילו התענוג פירושו שזה נהפך להיות החוייה העצמית שלו. התשובה על התענוג פירושו שיהודי עושה חשבון נפש, האם באמת חווית התענוג והחיים הפנימיים שלי זה אלוקות. מה גורם לי תענוג בתוכי, מה ממלא את הנפש שלי, אלוקות או דברים אחרים?


כמו שאדם לא יכול להתנתק מהחיים שלו, כך הוא צריך להרגיש שהוא לא יכול להתנתק מהאלוקות. כמובן שמדובר כאן על מקום עדין בנפש.


אולי ניתן לומר, שהתשובה על זה, היא בעצם ההתעוררות והמחשבה על מקומות אלו. על דרך שבנעילת יום כיפור מכריזים "ה' הוא האלקים" ויהודי צריך להרגיש איך מוסר את כל כולו לאלוקות. 


ולהעיר, ממה שמובא בחסידות בכמה מקומות, שהעבודה בכוחות ה"מקיפים", היא בעיקר להכין להם את הכלי, ע"י התבוננות, וההמשכה עצמה נמשכת מלמעלה.


ב. לעורר רחמים על הנפש פירושו שהאדם מתבונן ברוממות של הנפש ובשפלות שלה כאחד. כלומר, הוא מתבונן בערך העצום של הנשמה שלו, שהיא חלק אלוקה ממעל ממש וטהורה היא וכו', וכן במעלות הפרטיות שקיימות בו, בתכונות ובכשרונות שה' נתן לו וכדומה, ואחר כך מתבונן - בשפלות של הנשמה בירידתה לגוף. כלומר האם הוא באמת מבצע את תפקידו? האם הנשמה הטהורה מרגישה כאן בנוח, האם הכשרונות והשליחות שקיבלנו מתממשים?


המתח הזה שבין הרוממות לשפלות גורם לאדם לעורר רחמים על הנשמה ולגרום לה להתעורר לבצע את השליחות שלה, ולממש את הפוטנציאל הקיים בה.


ג. קודם כל חזרה כפשוטה ותיקון העניינים הבלתי רצויים, אבל כדאי לציין ולהדגיש, את מה שהרבי מביא בלוח ה'יום יום' בימים אלו (עשרת ימי תשובה), בחלוקה של חמש הדרכים של תשובה, על פי החלוקה של האותיות, ת' תמים תהיה עם ה' אלוקיך וכו' (עיין שם בהרחבה).


וממילא, התשובה של עשרת ימי תשובה זה כשהאדם מגלה בעצמו את אותן עבודות, ועל ידי זה לחזור ולשוב אל ה', וממילא גם אל המהות האמיתית שלו שזו הנשמה.


גמר חתימה טובה

מקורות

מגילה דף כ"ח ע"א.

שולחן ערוך או"ח סימן קנ"א ס"א.

משנה ברורה שם סק"א, סק"ב.

מגן אברהם שם סק"ג.

כף-החיים שם סק"ח.

בעל הטורים דברים כו, יט.

שו"ע הרב אורח חיים סימן קכ"ד ס"ו, וס"י. הובא בסידור לאחר תפילת שמו"ע שחרית.

אגרת הקודש כ"ד בסופה.