ב"ה
שלום וברכה
ראשית יש לציין המובא בחסידות על הפסוק "א-ל דעות ה'", דעות לשון רבים, ללמדנו ששני הדעות בראיית המציאות – הדעה של יחודא עילאה והדעה של יחודא תתאה – שניהם אמת. כלומר, גם הדעה התחתונה שאנחנו היש ולמעלה אין, זה אמת, מצד הצמצום, שנותן מקום לעולמות. וכידוע, שהבורא מצד שלימותו, אינו מוגבל רק בגילוי כוחו הבלי גבול, אלא יש לו גם כח הגבול, היינו כח לגלות עצמו בגבול, ומצד זה הבורא ברא את העולמות.
אמנם, גם מצד היחודא עילאה שמצידו אנו 'אין', אין הכוונה שאנו דמיון בעלמא, וכמובא בחסידות על כך, שזה עצמו שהתורה, שהיא תורת אמת אומרת "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" הרי מוכח שבאמת נבראו השמים והארץ, אלא שכל מציאות הנבראים היא 'אין', היינו שכל מציאותם היא רק דבר ה' שהוא הארה בלבד מעצמות הבורא, ואינו נחשב כלפיו, עד שהוא אין. ובמילים אחרות: ההרגשה של הנברא שהוא 'אין' ומציאות בזכות עצמו, היא השקר והדמיון, וכל מציאותו הוא אלוקות.
ובפרט על פי הידוע שכוונת עצמות ה' ממש היא ש"נתאווה להיות לו דירה בתחתונים", הרי מציאות התחתונים היא היא כוונת העצמות (שזהו בוודאי יחודא עילאה), אלא שהיא לא נפרד חס ושלום – אלא כל עניינה הוא 'דירה' לה'.