האם מותר "לתקן" בגד (ישן) בתשעת הימים?
האם מותר "לתקן" בגד (ישן) בתשעת הימים?
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנא סעיף ז: יש אומרים שאסור לתקן בגדים חדשים ומנעלים חדשים בשבת זה, ויש להחמיר בזה מראש חודש. הגה: וה"ה דאסור לקנותן. וכן אומן ישראל אסור לעשותן לאחרים, בין בשכר בין בחנם (תה"ד וב"י); ונהגו להקל בזה, אבל אם ידוע ומפורסם שהמלאכה של אינו יהודי, שרי (תה"ד). וכן נהגו לתת לאומנים אינם יהודים לתקן כלים חדשים תוך זמן זה, כדי שיהיו מוכנים לאחר התענית; ומיהו טוב למעט בזה במקום דאפשר, דלא עדיף משאר משא ומתן דממעטינן.
משנה ברורה סימן תקנא ס"ק מח: מר"ח – דבירושלמי איתא והובא לקמן בס"ח דנהיגי שלא למישתי עמרא מדעייל ר"ח אב וכל תיקון בגדים הוי בכלל זה דהשתיה הוי תחלת המלאכה:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנא סעיף ח: נשי דנהיגי דלא למשתי (פירוש לסדר ולערוך החוטין שהולכין לארכו של בגד והוא מלשון או בשתי או בערב) עמרא מדעייל אב, מנהגא. (ונוהגין שלא לקדש החדש עד אחר ט' באב) (מהרי"ל ודעת עצמו).
ט"ז אורח חיים סימן תקנא ס"ק ז: דלא למשתי עמרא. פי' שלא לעשות חוטים שתי מצמר וכתב ב"י נרא' דל"ש לו ול"ש לאחרים בין בשכר בין בחנם דהטעם משום דפסקה בט"ב אבן שתיה משום השתות יהרסון וזה שייך בכל גווני:
משנה ברורה סימן תקנא ס"ק נד: למישתי עמרא – פי' שלא לעשות חוטי שתי מצמר [וה"ה משארי דברים] ואסמכוה בירושלמי על שם שבטלה אבן שתיה וכתב ב"י דאין נ"מ בין לו ובין לאחרים ובין בשכר ובין בחנם [ט"ז] וטוויית החוטין לתפור בהן בגדים מותר שאינו בכלל זה וכן מותר לעשות קרוני"ן שאורגין בעצים דלאו בכלל בגד הוא [מ"א]:
ב"ח אורח חיים סימן תקנא ח: כתב רשב"ט דהוא הדין וכו'. פירוש כמו שאסור לספר ולכבס בשבוע זה מפני שהוא מלאכה לצורך תענוגי הגוף הוא הדין נמי כלים חדשים ומפני שנראה כמוסיף על התלמוד שלא אסרו אלא לספר ולכבס לכן הביא ראיה מהירושלמי לפי פירוש הר"ר ניסים גאון שאפילו בשתי יש מנהג לאיסור כל שכן תיקון בגדים חדשים ומעתה סברא לומר דבכלל האיסור תספורת וכביסה נמי איסור תיקון כלים חדשים ואף על גב דלפי הסברא היה ראוי לאסור אף תיקון כלים ישנים כמו לענין כיבוס דישנים דאסור אלא דמאחר דלא אתי במכל שכן דשתי דאיכא למימר שאני שתי שהוא תיקון מחדש והוי נראה כמוסיף על התלמוד הלכך לא אסרו רשב"ט ומשום הכי נמי לא אסר רשב"ט מראש חדש מפני שלא אסרו בתלמוד מראש חדש אלא דברים המוסיפים שמחה וכמו שלא אסרו לספר ולכבס מראש חדש וכמו שנתבאר בתחלת סימן זה אח"כ כתב וראוי להחמיר בזה מראש חדש וכו' כלומר אף על פי שבתספורת וכביסה אין איסור מראש חדש מפני שאינו בכלל מיעוט שמחה אבל תיקון בגדים חדשים יש בהן משום מיעוט שמחה. ונ"ל קצת סמך לדבריו שהרי הקונה כלים חדשים מברך שהחיינו וזה פשוט דברכת שהחיינו אינה באה אלא על דבר שמחה:
ונראה לי לפי מנהגינו לאסור כיבוס מראש חדש אפילו בישנים וכדעת הרמב"ן ולאו מדינא הוא הדין נמי תיקון כלים יש לאסור מראש חדש אפילו בישנים ואף על פי שאינו בכלל מיעוט שמחה כתספורת וכביסה ונראה עוד דלפי הדין אין איסור אלא שלא יכבס הישראל בעצמו שהרי עיקר הטעם דנראה כמסיח דעתו מלהתאבל על ירושלים שעוסק בכיבוס בגדים והוא הדין לענין תיקון בגדים אלא שנהגו לאסור [אפילו ע"י גוי] וכן משמע במהרי"ל (הל' ת"ב עמ' רמד):
ובאורחות רבנו (ח"ב עמ' קכ"ט בשם הגריי"ק), דהא דאיתא בב"ח (ד"ה כתב רשב"ט) שנהגו לאסור אף תיקון בגדים ישנים כוונתו על מה שנהגו בימיהם שהיו פורמים כל תפירות הבגד והיו הופכין את הבגד, הצד הפנימי עשו לצד חיצוני, דפנים חדשות באו לכאן, אבל תיקוני קרעים וכדו' ליכא איסור.
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.