שליח ציבור ששכח יעלה ויבוא

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה סימן קכו סעיף ג: כל מקום שהיחיד חוזר ומתפלל, ש"צ חוזר ומתפלל, אם טעה כמותו כשמתפלל בקול רם, חוץ משחרית של ר"ח, שאם שכח ש"צ ולא הזכיר יעלה ויבא עד שהשלים תפלתו, אין מחזירין אותו, מפני טורח הצבור, שהרי תפלת המוספין לפניו שהוא מזכיר בה ר"ח; אבל אם נזכר קודם שהשלים תפלתו, חוזר לרצה ואין בזה טורח צבור. הגה: י"א דאם טעה בשחרית של שבת וי"ט, דינו כמו בר"ח, והכי נהגו (טור וסמ"ק).

מגן אברהם סימן קכו ס"ק ג: כל מקום. כ' מ"ע סי' כ"ה אי לאו דמסתפינא הייתי אומר יחיד שלא הזכיר ר"ח בשחרית והתפלל מוסף אין צריך שוב להתפלל שחרית דלא גרע דיעבד ליחיד מלכתחלה לרבים ודברים של טעם הם להלכה ע"כ, ול"נ דנכון למעשה שלא יתפלל דלא יהא אלא ספק [כ"ה סימן תכ"ב]:

נחלת צבי אורח חיים סימן קכו ס"ק ג: כל כו' חוץ משחרית של ראש חודש. כן הוא על פי גירסת הרי"ף [כא ע"א] והרא"ש [סי' כג] שלא גרסי סוף פרק תפלת השחר (דף ל' ע"ב) טעה במוספין אין מחזירין אותו מפני שיכול לאמרה במנחה כמו שגורס בה"ג [סוף פ"ד] והביא הסמ"ג [עשין יט קט ע"א]. ומ"ש י"א כו'. כן כתב הסמ"ק [סי' יא יא ע"א] והסכים עמו הטור, אבל הר"ב ש"ע בב"י הסכים לבה"ג שהביא הסמ"ג דדוקא בראש חודש דינא הכי ולא בשבת ויו"ט, לפי שכתב דלישנא דברייתא משמע הכי, דקתני לא הזכיר של ראש חודש ולא קתני יום שיש בו מוסף טעה ולא הזכיר שחרית אין מחזירין אותו, א"כ ודאי משמע דוקא ראש חודש, לכן כתב כאן חוץ מראש חודש. והר"ב הג"ה הסכים לדעת הסמ"ק והטור לפי שהן בתראי. אבל מכל מקום יש לתמוה עליו הלא הוכחת ב"י אמיתית היא מלשון הברייתא. וראיתי למהרש"ל בביאור לסמ"ג [שם] דסבר ששבת ויו"ט שכתבו הטור והסמ"ק איירי שטעה בשבת ראש חודש ויו"ט ביעלה ויבא, דהשתא משום הכי לא תני הברייתא סתם ביום שיש בו מוסף כדי שלא להבין שאף אם טעה בקדושת היום אינו חוזר. ואינו נראה, דהא לפי גירסת בה"ג אף אם לא הזכיר מוספין כלל אין מחזירין, א"כ ודאי שיש לומר לדעת הטור והסמ"ק הוא הדין בשבת ויו"ט אם לא הזכיר קדושת היום אינו חוזר. וכן כתב בעל הלבוש להדיא שליש אומרים שכתב הר"ב הג"ה אפילו שכח כלל של שבת ויו"ט עי"ש. לכן נראה יותר למ"ש בעל לחם חמודות [שם אות עד] ליישב לדעת הטור והסמ"ק למה לא תני הברייתא סתם עי"ש:

עטרת צבי אורח חיים סימן קכו ס"ק ה: חוץ משחרית של ראש חודש. אבל בשבת ויו"ט אם שכח לומר של שבת ויו"ט כלל מחזירין אותו, דדוקא ראש חודש שהוא יום עשיית מלאכה הקילו בכך מפני טורח צבור כדי שלא יתבטלו ממלאכתן, אבל בשבת ויו"ט שאין בו עשיית מלאכה לא הקילו. וכתב בעל הלבוש אבל אם שכח יעלה ויבא בשבת ראש חודש אין מחזירין אותו כמו בחול, משום לא פלוג:

מגן גיבורים שלטי גיבורים סימן קכו ס"ק ב: שהרי תפלת המוספין לפניו. משמע דוקא בשחרי' סמכינן אמוסף אבל ממוסף למנחה לא וכ"כ הרא"ש ודעימי אברא לפ"ז קשה מאי פריך הש"ס בברכות דף למ"ד אדר"ח ב"א דצלי והדר צלי אילימא דלא אידכר מר ריש ירחא והתניא טעה ולא הזכיר של ר"ח וכו' ומאי קושיא דהרי באמת צריך להבין דלמא התפלל מוסף ומאי ספיקא הי' לו בזה מהכ"ת לומר שטעה כמו דקאמר לעיל בר"י וע' בצל"ח וע"כ צ"ל דר"ז הי' סבירא לי' כראב"ע דאין תפלת המוספין אלא בחבר עיר ונראה לו לדוחק דרחב"א אינו סובר כן וא"כ לפ"ז קשה האיך משלים ע"י מוסף הא לא התפלל מוסף כלל לפי הס"ד דאין תפלת המוספין אלא בחבר עיר ואין לו תקנה רק להתפלל שנית דבמנחה אין לו תשלומין כיון שאין מתפלל שניהם כאחת והוא קושיא נפלאה וצריך לומר דידע דלא הי' התפלה שני' תפלת מוסף וסובר באמת כרבנן דיחיד מתפלל תפלת המוספין וכגון ששמע שהזכיר יעלה ויבא בשני' ואקשי' לי' הא יש לו תקנה במוסף, ובחידושנו אמרנו בזה דהנה דעת הבה"ג הובא בש"ע לעיל סי' קכ"ד דאם טעה ולא הזכיר יעלה ויבא בר"ח וחוה"מ אין מחזירין אותו יכוון לדברי הש"ץ ויוצא בו וכבר תמהו התוס' עליו בר"ה דף ל"ד ד"ה כך הא לא פטר ר"ג אלא עם שבשדות דאנוסי, והב"י הקשה הא לא קיי"ל כר"ג ועמ"ש שם ס"ק א' בזה אמנם כעת נראה לנו דהנה דעת הבה"ג כאן דאף אם טעה במוסף יכול לסמוך על מנחה וגרס בש"ס כן כמו שהוא לפנינו טעה ולא הזכיר של ר"ח בערבית אין מחזירין מפני שיכול לאומרה בשחרית וכו' במוספין אין מחזירין אותו וכו' ומעתה יש לומר דכיון דעכ"פ אפשר לו לפטור עצמו בתפלת המנחה וכדומה א"כ ממילא ע"כ לא חשוב כלא התפלל כלל שהרי אם רוצה יכול לסמוך על תפלתו ולזה כתב הבה"ג כיון דעכ"פ מדינא הש"ץ מוציא אף הבקי ורק משום שטוב יותר שכל א' יבקש רחמים על עצמו כמ"ש בירושלמי וכיון שא"צ להתפלל שנית עדיף טפי שיוציא הש"ץ ובזה כ"ע מודו וז"ב ואף דהבה"ג כתב דבשבתות וי"ט אינו סומך על תפלת המוספין וכדומה היינו משום דלא שייך ביטול מלאכה לעם כמ"ש הב"י וזה שייך דוקא בשב' ויו"ט עצמו אבל לא בחוה"מ דמלאכת דבר האבוד מותר כנודע וכ"כ הפר"ח כאן ולכך שפיר כתב ודייק הבה"ג בראש חודש וחול המועד ולא הזכיר שבת ויום טוב משום דבהו אינו מוציאו משא"כ בראש חודש וחול המועד כיון דאינו צריך לחזור ולהתפלל טוב יותר שיוציא אותו הש"ץ וזה ברור ומעתה הכי מקשה לי' אמאי התפלל שנית הי' לו למעט בברכות אף שאינו מתפלל מוסף מ"מ לפי שיש לו תקנה להשלים א"כ שפיר ש"ץ מוציאו והי' לו לשמוע מש"ץ ודו"ק:

מגן גיבורים שלטי גיבורים סימן קכו ס"ק ג: מזכיר בה ר"ח ולכאורה קשה בהא דקאמר הש"ס שם אמר ר"י אני ראיתי את ר"י דצלי והדר צלי והוכיח מזה דתפלת מוסף הוא אף שלא בחבר עיר כמו שפרש"י שם והאיך מוכח מזה דלמא משום דלא אידכר ריש ירחא וכדמקשה הש"ס על רחב"א והכא ליכא לאקשוי הא טעה ולא הזכיר וכו' אין מחזירין אותו וכו' דהא ר"י בעצמו אמר התם בציבור שנו אבל יחיד לא והא ר' ינאי יחיד הי' וליכא למיסמך על תפלת המוספין ולכך צלי שני פעמי'. וצ"ל דהך מעשה הי' בשבת ויו"ט דמתפלל שבע ואין סברא לומר דר"י הי' מתפלל של חול כלו בשבת ויו"ט ולכך הוכיח מזה דהתפלל מוסף שלא בחבר עיר ובזה יש ליישב הא דהקשו האחרונים דלמא התפלל תפלת נדבה לשטת הפוסקים לעיל סי' ק"ז דלר"י מתפלל נדבה אף בלא חידוש לפמ"ש א"ש דע"כ האי מעשה הי' בשבת דאילו בר"ח לא הי' מוכח דמתפלל מוסף ביחיד כמ"ש ובשבת ויו"ט אין מתפללין תפלת נדבה כמבואר בטוש"ע שם ודו"ק: