נושא:

תת מודע בנפש האלוקית והבהמית

הייתי רוצה להבין יותר מהו אותו תת-מודע, שמצד אחד עושה לנו בעיות כי תקועות בו חוויות ילדות ומצד שני הוא אוצר של ידע וחכמה ואהבה ותמיכה וכו'? ומהן יחסי גומלין בין המודע והתת-מודע? ואיך כל זה מסתדר עם נפש בהמית ונפש אלוקית עליהן מדבר אדמו"ר הזקן בספר התניא? 

לכל אחד מאיתנו יש נפש אלוקית ויש נפש בהמית. גם לנפש האלוקית וגם לנפש הבהמית יש מודע ותת מודע. התת מודע שעושה לנו בעיות, כפי שהגדרת, הוא התת מדוע של הנפש הבהמית, שבמהות שלה היא קליפה והסתר על הפנימיות הטהורה, ולכן לא רק במודעות הגלויה שלה היא משדרת תחושה של 'ישות' ופירוד אלא גם אותו חלק של התת מודע הוא בעייתי, כי נפש הבהמית היא בעייתית ולא מתוקנת ולכן כל חלקיה, גם התת מודע, מהווים הסתר וניתוק מהבורא, וממילא גם מעצמך האמיתי. הנפש האלוקית של היהודי היא חלק אלוקה ממעל ממש ולכן כל חלקיה מהווים חיבור ואחדות לבורא ולגילויו בעולם. המודע שלה זה כל המחשבות הדיבורים וכו' שמהווים השראה לגילוי ה' באדם, אותם מעשים בעלי מודעות אלוקית. והתת מודע שלה (אולי יותר נכון העל מודע) זה אותה פנימיות שלמה וטהורה שנמצאת אצל כל יהודי, באשר הוא. ולכן כשרוצים להגביר את הנפש האלוקית על הנפש הבהמית הרי זה נעשה בשני ממדים, במימד הגלוי של האדם וזה ע"י הפעלת כוחות השכל והרגש, מעשי האדם וכדו' בדרך הנכונה. וגם בתת מודע, וזה לחשוף את אותו טוב פנימי, אלוקי שיש לכל אחד. ובמילים פשוטות, האדם צריך להאמין שקיים בו טוב פנימי, אלוקי, בלתי מותנה, שנמצא בו מעצם היותו אדם ויהודי. ועצם האמונה שקיים בו אותו טוב הרי זה יקל עליו להתגבר על חוויות שונות שתקועות בו של הנפש הבהמית. יש לציין שלמרות שגם לנפש הבהמית וגם לאלוקית יש את תת מודע, הרי היחס בין שני הנפשות הוא יחס של פנימיות מול חיצוניות. ולכן התת מודע של הבהמית הוא חיצוני (כמו שהקליפה היא במהותה חיצונית) מול התת מודע של האלוקית. ולכן ניתן בכח חשיפת התת מודע של האלוקית להתגבר על התת מודע של הבהמית.

מקורות