נושא: הלכה

תפילת ערבית לאישה שמתחזקת

אשה שהחלה להתחזק, וקבלה על עצמה להתפלל, האם יש עניין שתתפלל לכתחילה גם תפילת ערבית, או שאין צורך.

לכתחילה אינה חייבת לקבל זאת על עצמה, כי כן הוא מנהג הנשים. אמנם באם רוצה יכולה להתפלל.

מקורות

ראה בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן קו סעיף ב: נשים ועבדים אף על פי שפטורים מקריאת שמע חייבים בתפלה מפני שהוא מצות עשה שלא הזמן גרמא שזמני התפלה הם מדברי סופרים ועיקר מצות התפלה היא מן התורה שנאמר ולעבדו בכל לבבכם איזו עבודה שבלב זו תפלה אלא שאין לה נוסח ידוע מן התורה ויכול להתפלל בכל נוסח שירצה ובכל עת שירצה ומשהתפלל פעם אחד ביום או בלילה יצא ידי חובתו מן התורה.

ועל פי סברא זו נהגו רוב הנשים שאינן מתפללין י"ח בתמידות שחר וערב לפי שאומרות מיד בבקר סמוך לנטילה איזה בקשה ומן התורה יוצאות בזה ואפשר שאף חכמים לא חייבום יותר.

אבל יש אומרים שעיקר מצות תפלה היא מדברי סופרים שהם אנשי כנסת הגדולה שתיקנו י"ח ברכות על הסדר להתפלל אותן שחרית ומנחה חובה וערבית רשות ואף על פי שהוא מצות עשה מדברי סופרים שהזמן גרמא והנשים פטורות מכל מצות עשה שהזמן גרמא אפילו היא מדברי סופרים כגון הלל וקידוש הלבנה אעפ"כ חייבו אותן בתפלת שחרית ומנחה הואיל ותפלה היא בקשת רחמים וכן עיקר.

אבל תפלת ערבית שהוא רשות אף על פי שעכשיו כבר קבלוהו עליהם כל ישראל לחובה מכל מקום הנשים לא קבלו עליהם ורובן אינן מתפללות ערבית במ"ש:

ובמשנה ברורה סימן קו ס"ק ד: שהיא מ"ע וכו' – כ"ז לדעת הרמב"ם שרק זמני התפלה הם מדברי סופרים אבל עיקר מצות תפלה היא מן התורה שנאמר ולעבדו בכל לבבכם איזו עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה אלא שאין לה נוסח ידוע מן התורה ויכול להתפלל בכל נוסח שירצה ובכל עת שירצה ומשהתפלל פ"א ביום או בלילה יצא י"ח מן התורה וכתב המ"א שע"פ סברא זו נהגו רוב הנשים שאין מתפללין י"ח בתמידות שחר וערב לפי שאומרות מיד בבוקר סמוך לנטילה איזה בקשה ומן התורה יוצאות בזה ואפשר שאף חכמים לא חייבו יותר אבל דעת הרמב"ן שעיקר מצות תפלה היא מד"ס שהם אנשי כה"ג שתיקנו י"ח ברכות על הסדר להתפלל אותן שחרית ומנחה חובה וערבית רשות ואף על פי שהוא מ"ע מד"ס שהזמן גרמא והנשים פטורות מכל מ"ע שהזמן גרמא אפילו מד"ס כגון קידוש הלבנה אעפ"כ חייבו אותן בתפילת שחרית ומנחה כמו אנשים הואיל ותפלה היא בקשת רחמים. וכן עיקר כי כן דעת רוב הפוסקים וכן הכריע בספר שאגת ארי' ע"כ יש להזהיר לנשים שיתפללו י"ח ונכון ג"כ שיקבלו עליהן עול מלכות שמים דהיינו שיאמרו עכ"פ שמע ישראל כדאיתא בסימן ע' ויאמרו ג"כ ברכת אמת ויציב כדי לסמוך גאולה לתפלה כמו שכתב המ"א בסימן ע' וכ"ז לענין שחרית ומנחה אבל תפלת ערבית שהוא רשות אף על פי שעכשיו כבר קבלוהו עליהם כל ישראל לחובה מ"מ הנשים לא קבלו עליהם ורובן אין מתפללין ערבית. ותפלת מוספין בצל"ח כתב דפטורות אבל בספר מגן גבורים פסק דחייבות עי"ש:

ובש"ך יורה דעה סימן שעה ס"ק יד: מי שהתפללו ערבית. וגם הוא התפלל וכן במרדכי ובתשו' מהרי"ל סימן פ"א ובב"ח העתיק מי שהתפלל ערבית כו' וכן בת"ה סימן רמ"א אבל אם הוא עדיין לא התפלל ערבית כתבו מהרש"ל והב"ח שם שאותו יום עולה לו אף ע"פ שהקהל התפללו ערבית אפילו למ"ד לעיל ס"ס קצ"ו לענין נדה דבתר צבורא גרירא שאני אשה שרובן אינן מתפללים ונגררות אחר הקהל לכן אף אם היא רגילה להתפלל לא חילקו בדבר משא"כ הכא כן כתב מהרש"ל שם וכן כתב הגאון אמ"ו זצ"ל בתשובה דאם לא התפלל הוא אף על פי שהצבור התפללו אותו היום עולה לו דהא בכה"ג לא עביד תרי קולי דסתרי אהדדי ואפי' למאן דמחמיר לעיל סימן קצ"ו שאני אבילות דרבנן דקי"ל הלכה כדברי המיקל באבל א"נ יש לחלק דלעיל איירי שהקהל התפללו ערבית והיא רצתה להקל על עצמה ולעשות יום וללבוש לבנים לאו כל כמינה לאפוקי נפשה מצבורא אבל כאן מן השמים שלחו לו אבלות בעודו יום ולא התפלל יכול לומר לדידי יום הוא ומהרש"ל בתשובה חילק בע"א ולדעתי הוא חילוק קלוש ויותר נ"ל כמ"ש עכ"ל ודבריו נכונים, ולפ"ז אם אירע אבילות זו לאשה שלא התפללה אותו יום עולה לה דלא כמהרש"ל וכן עיקר: